ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלון בן איריס
הייתי בבית שקודם לכן לא הכרתי אותו. בית בן שתי קומות. היה זה "הבית שלי". מצאתי את עצמי בקומה העליונה, במקום שבו היה מין סלון מרוהט ריהוט עתיק ועדין בסגנון רוקוקו. בתוך כך חדרה למוחי ההכרה שאינני מכיר את מראה הקומה התחתונה. ירדתי במדרגות לקומת הקרקע. כאן הכל היה עתיק יותר והבחנתי שחלק זה של הבית הוא מן המאה החמש-עשרה. הריהוט היה מימי הביניים. הרצפה הייתה מרוצפת אריחים אדומים. הלכתי מחדר אל חדר כשאני מהרהר: "עתה אני חייב לחקור את הבית כולו".
הגעתי לדלת כבדה ופתחתי אותה. מאחוריה גיליתי גרם מדרגות עשוי אבן שהוליך למרתף. הוספתי לרדת ומצאתי את עצמי בחדר יפה, מקומר, שנראה עתיק מקודמו. כשבחנתי את הקירות ואת הטיח נוכחתי שהחדר נבנה בתקופה הרומאית. התעניינותי גברה. הפניתי את מבטי אל הרצפה. היא הייתה מרוצפת משטחי אבן אשר באחד מהם הייתה קבועה טבעת ברזל. כשמשכתי בטבעת, התרוממה האבן ושוב ראיתי גרם מדרגות , שהוביל למטה למעמקים. הוספתי לרדת ונכנסתי למערה נמוכה חצובה בסלע. הרצפה הייתה מכוסה אבק ובאבק היו מפוזרים שברי כלים ועצמות. הייתה זו ככל הנראה מערה פרהיסטורית. גיליתי שם שני שלדי אדם במצב התפוררות. התעוררתי.
חלום זה, כך מספר יונג בזכרונותיו, הביא אותו לפלס את דרכו הייחודית בחקר הנפש. הוא ראה בבית שבחלום דימוי של נפש האדם. במפלסים התחתונים של הבית הוא ראה ביטוי סמלי לרבדים שונים של הלא-מודע. הקומה התחתונה הייתה בעיניו הלא-מודע האישי, ובמערה העתיקה ראה יונג את הרובד הקדם-אישי של "הלא-מודע הקולקטיבי" – הרובד המצוי בכל אדם ובו אצורות החוויות הכלל אנושיות.
יונג כתב שברבים מרעיונותיו כבר קדמו רבי יהודי אחד, הלא הוא המגיד הגדול ממזריטש. רעיון זה, שבתוך נפשו של האדם מוטבעים מעשי הדורות הקדומים, הוא רעיון יהודי.
אנו, הפותחים את תפילתנו באמירה – "אלוקינו, ואלוקי אבותינו, אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב", מעידים בכך שהאלוקים שלנו הוא אלוקי אבותינו, והוא גם האלוקים ש"זוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם", מפני שמעשי האבות והתקשרותם לה' מוטבעים בתוך נשמת הבנים. וכפי שכתב הרמב"ן, שמעשי אבות סימן לבנים, כי המידות ונטיות הנפש הטובות שפיתחו אבותינו הקדושים, עוברים בירושה לבנים.
ביטוי מיוחד לרעיון זה מבצבץ בפרשתנו. השבת אנו קוראים על אברהם אבינו, הקונה את מערת המכפלה בחברון. זהו 'קבר הצדיקים' הראשון, ואכן גם אדם הראשון וחווה קבורים שם. במערת המכפלה מייסד כלב בן יפונה את מנהג ההשתטחות על קברי צדיקים, (יחד עם יוסף הצדיק המשתטח על קבר רחל אימנו).
בשעה שהמרגלים מוציאים את דיבת הארץ רעה, זקוקים המרגלים הצדיקים לכוח גדול שיחלצם מהעצה הרעה. יהושע מקבל כח זה ממשה רבינו, המשנה את שמו ומתפלל עליו שייוושע מעצת מרגלים. כלב מקבל כוח זה מקברי אבותינו הקדושים, "ויבוא עד חברון", בלשון יחיד ללמדך שכלב הלח להשתטח ולהתפלל בחברון. ובזכות החיבור לחברון, אף עולה לרגע כוחו של כלב על כוחם של משה ויהושע, והוא לבדו מצליח להסות את העם.
ונשאלת השאלה, מה מעלתה הגדולה של מערת המכפלה, שבכוחה לתת כוחות כה גדולים?
כלב ועם ישראל כולו, מצויים באותה שעה במצב סכנה. עתידם מוטל על כפות המאזניים. מיטלטלים הם בין הבחירה והמאיסה בארץ חמדה, שאלה שתכריע את גורלם לדורות רבים. טבעו של האדם, שבשעת סכנה מתעוררים בו כוחות עצומים, שמאפשרים לו לגבור על הסכנה.
המחקרים מראים, שכוחות עצומים אלו, הגנוזים במעמקי האדם, ומתגלים רק בשעות סכנה, הם כוחות ילדיים. הכוחות הראשוניים של האדם, שהונחו בו בילדותו, וכעת יוצאים להגן על עצם קיומו.
במערת המכפלה אנו נפגשים עם אבות האומה והעולם, נפגשים עם הכוחות הילדיים של האדם והעולם. כאמור, כוחות אלו מצויים בקרבנו. כלב מתחבר לכוחות אלו, ומהם הוא שואב את עוצמתו האדירה.
ב"ה זכינו בדורנו לשוב לחברון ולמערת המכפלה, ערש הילדות של העם, ומשם לשאוב כוחות אדירים. בשבת זו נתאחד כולנו עם אחינו הגיבורים מיישבי חברון ועם המוני בית ישראל הפוקדים את העיר, ומשם נשאב כוחות לצמיחת גאלת ישראל במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
