ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
אברהם אבינו שולח את עבדו אליעזר לארצו מולדתו כדי למצוא אשה ממשפחתו ליצחק. אליעזר זקן ביתו של אברהם מבין לבד שלא די בכך שהיא תהיה ממשפחתו של אברהם אלא צריך שהיא עצמה תהיה בעלת מדות טובות, והנס אכן קורה, רבקה עומדת במבחן "שתה וגם גמליך אשקה". היא אמנם ממשפחה לא טובה, אבא רשע, עובד עבודת אלילים, שמנסה לרצוח את אליעזר על ידי הרעלה (מדרש לקח טוב המכונה פסיקתא זוטרתא בראשית כד, לג), שטוף בזימה, הוא היה מלך בארם נהרים, וכל בתולה שתנשא בועל אותה לילה הראשונה (ילקוט שמעוני בראשית כד, קט), אח רמאי ידוע, רשע וחצוף שקופץ להשיב לפני אביו (רש"י בראשית כד, נ), חמדן שרוצה לשדוד את אליעזר (רש"י בראשית כד, כט), אבל... ממשפחתו של אברהם אבינו. ויצחק מסכים להנשא לה על בסיס זה? הוא אינו חושש מהמשפחה הלא טובה ממנה באה? האם די לו בכך שהיא קרובת משפחה ממשפחת אביו אברהם? הוא לא צריך לפגוש אותה ולבחון את איכויותיה באופן אישי לפני החלטה הרת גורל זו, מי תהיה אשת חיקו, אם ילדיו, אמא של עם ישראל?
" ויאמר עבד אברהם אנכי. וה' ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים. ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו.. ויאמרו נקרא לנערה ונשאלה את פיה. ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך" (בראשית כד - לד-לו, נז-נח).
אליעזר מציע לרבקה ומשפחתה את יצחק בן אברהם כליל המעלות, הוא מספר שיצחק חשוב, שנולד מן הגבירה, והוא דומה לאברהם אביו בנוי, בחכמה ובמדות טובות, והוא גם עשיר מאוד כי קיבל מאביו את הברכה ואת העושר (ראה רש"י ומלבי"ם). רבקה שומעת את כל זה, ומסכימה ללכת. היתכן? ללכת להנשא לאדם על בסיס סיפורי העבד שהוא בא ממשפחה טובה ושגם הוא טוב כמוהם? מבלי לפגוש אותו עצמו ולבדוק את הדברים בעצמה? אולי יצחק גדל במשפחה טובה וחי לפי הקודים החברתיים שלהם, ולא משום שהוא עצמו אדם טוב?
התשובה לתמיהות אלו נמצאת בפסוקי התורה. אם נתבונן בפסוקים נראה שיצחק ורבקה לא קיבלו החלטה סופית להנשא זה לזו וזו לזה, עד שבדקו בעצמם שאכן בן הזוג ראוי מצד עצמו, בת הזוג ראויה מצד עצמה.
" ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה. ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו" (בראשית כד, סו-סז).
יצחק אבינו מאזין ברוב קשב לדברי אליעזר, שומע את שלל מעלותיה, על אהבת החסד שלה, על כך שהיא טובה למרות המשפחה ממנה היא מגיעה, והוא עדיין לא מקבל החלטה. הוא מביא אותה לאוהל של שרה אמו, בודק ובוחן האם היא עצמה אכן ראויה לו לאשה, ורק אחרי שהוא רואה שהיא דומה לשרה אמו בצדקתה (מלבי"ם), רק אז, "ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה".
" ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים. ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל. ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס" (בראשית כד, סג-סה).
רבקה אמנו מאזינה בקשב רב לדברי אליעזר על שלל מעלותיו של יצחק, היא מסכימה ללכת ולבחון זאת בעצמה, אך עדיין לא החליטה אם תינשא לו, בתוך תוכה היא מקווה שהוא אכן האדם השלם שבו היא חפצה, אבל עדיין מקננים בלבה חששות, אולי הוא לא בדיוק מה שאומרים עליו, אולי הוא מתנהג בצדקות בגלל הבית בו גדל כמצוות אנשים מלומדה, ואינו עובד את ה' עבודה מתוך הכרה עצמית פנימית. "ויצא יצחק לשוח בשדה" יצחק לא התפלל רק תפילת שחרית שתיקן אביו אברהם, אלא תיקן תפילת מנחה בעצמו, "ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק", רבקה מתבוננת ביצחק ורואה שידו שטוחה בתפילה (ילקוט שמעוני בראשית קט), היא מבינה שזהו אכן האדם השלם בו היא חפצה, יצחק אבינו אינו עובד את השם כמצוות אנשים מלומדה אלא מתקן תפילת מנחה, הוא צדיק אמיתי בכחות עצמו ולא רק בגלל הבית בו צמח, מיד "ותפל מעל הגמל... ותקח הצעיף ותתכס", כאן קיבלה את ההחלטה שהיא אכן רוצה להנשא לאדם גדול זה.
יצחק נושא את רבקה לאשה למרות משפחתה הלא טובה, כי הוא מבחין שהיא לא הושפעה ממשפחתה, הוא רואה את אישיותה הנאצלת ואת צדקותה. רבקה נישאת ליצחק לא בגלל משפחתו הטובה, אלא משום שהיא מבחינה שלמרות שהוא גדל במשפחה כזו טובה, הוא מצליח להתעלות ולסלול את דרכו העצמית בעבודת ה', במקום לחקות את הוריו כמצוות אנשים מלומדה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
