ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(לו: פרק כירה עד לז: שורה אחרונה)
שהייה והחזרה
ראינו בדף יח -
חי או מבושל לגמרי – מותר.
הדיון שלנו הוא במבושל בינוני (בן דורסאי/קרמו פניה ומעלה).
חלק א – האם שהייה צריכה גו"ק
המשנה:
א. בקש ובגבבה – נותנים תבשיל,
בגפת ובעצים – צריך לגרוף/לקטום באפר.
ב. חמין – כן.
תבשיל – ב"ש לא, ב"ה כן.
ג. האם מחזירים - ב"ש לא, ב"ה כן.
למה התייחסה הרישא:
- (חנניה) להחזרה – שצריך גו"ק,
אך בשהייה לא צריך גו"ק. - לשהייה – שגם בשהייה צריך גו"ק (וכש"כ שבהחזרה).
תא שמע:
- האמצע – מחלוקת ב"ה וב"ש לגבי חמין,
בפשטות האמצע ממשיך את הרישא,
כלומר:
ל-2 בשהייה,
ל-1 בהחזרה, ולב"ש אסור בתבשיל, ונניח שלזה התכוונו גם בסיפא, וקשה למה יש כפלות של אמצע וסיפא.
תשובה – גם ל-1 האמצע מתייחס לשהייה.
| יוצא כך: החזרה – שהייה –
2. רב – מה שהתרנו זה רק על גבה ולא בתוכה. |
תשובה – דיבר על הסיפא (החזרה).
3. שיטת ר"י בברייתא – בדיוק כמו משנתנו לפי אפשרות 2, (שצריך גו"ק בשהייה), אז כמי אפשרות 1? (יש שם גם את ר"מ אך זה ודאי שלא).
תשובה - המשנה שיטה שלישית.
(דילוג מלז. שליש תחתון עד לז: רבע)
חלק ב – המשך חלק א: שיטות האמוראים + רמת הבישול
הנושאים בחלק זה:
- מה דעת האמוראים האם להשהות צריך גו"ק.
- בהנחה שצריך, האם מצטמק ויפה לו נחשב מבושל לגמרי ולא צריך גו"ק.
| הדעה בתנאים | האמוראים | הערות |
| חנניה – לא צריך גו"ק | רב ששת-רי"ח - |
|
| רבא – זאת משנה (יט:) - | (רב ששת אמר זאת כי שם זה דיוק ולא מפורש). | |
| בהמשך - |
| |
| הדעה השנייה – | מצטמק ויפה לו: רב הונא השהה כסא דהרסנא, | רב עוקבא – אנחנו כרי"ח, |
| ר"נ – סוגי מאכלים, מתי נחשב יפה/רע לו: 2. לפדא (תבשיל תאנים), דייסא, תמרי – מצטמק ורע להם.
|
|
(לז. שליש תחתון)
חלק ג – דינים שונים אגביים
א. האם לסמוך לכירה מותר כשאינו גו"ק?
(אגב הברייתא של ר"י, ראה להלן 1).
- בברייתא של ר"י – מותר:
המקרה: 2 כירות צמודות, משהה על זו שגרופה ליד זו שלא.
דחייה: שם הסיר על הכירה, ואנחנו שואלים לסמוך למטה על הקרקע לצד הכירה.
2. ראיה מרב ספרא רב חייא – אסור:
קטמה ונתלבנה – נחשבת קטומה, וממילא מותר לשהות ולסמוך.
ניסיון דחייה ודחיית הניסיון.
3. ת"ש – כירה לא גרופה סומכין לה – מותר.
(לז. 2-)
ב. קטמה ונתלבנה
- בסעיף א: רב ספרא-רב חייא = קטומה.
- רי"צ בר נחמני-ר' אושעיא ובהמשך רבה בב"ח-רי"ח –
קטומה שהובערה – מותר לשים מצטמק ויפה לו.
- בהו"א מותר כי מצטמק ויפה לו נחשב מבושל כל צרכו.
- תשובה – בגלל שקטומה והובערה = קטומה.
(והחידוש של רי"ח – שאפילו בגחלי רותם).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
