ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- תורת ארץ ישראל
- ספריה
- קומי אורי
- ז - תורת ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
מלימוד תורת ארץ-ישראל ומלימוד תורת חוץ-לארץ מגיעים לאותה מסקנה, אך המיוחד בתורת ארץ-ישראל הוא שהרבה יותר קל להשיגה, לעומת חוץ-לארץ שם הגיעו לאמת רק אחרי הרבה עמל. וכך בירושלמי כתוב "תא חזי" - בוא וראה, לעומת הבבלי שבו כתוב "תא שמע" - בוא שמע. הדבר דומה לאדם שרוצה להאיר חדר חשוך. אם הוא יודע היכן המתג, הוא ניגש ולוחץ עליו, אך אם לא - הוא צריך למשש עד שהוא מגיע אליו.
ההבדל הזה נובע מסגולת המקום. הארץ משפיעה מבחינה פנימית על כוחות הנפש של האדם ועל דבקותו בה', וידו של א-לוהים בדבר. אך לשם כך נדרש האדם להתמסר לתורה ומתוך כך יגיע לסיעתא דשמיא, כעין ההכנה שצריך לעשות על-מנת לקבל קדושת השבת בגודלה המלא וכן לקראת ליל הסדר. ללא הכנה לא מגיעים לסיעתא דשמיא הזו. רוב הציבור לא הגיע לזה. על-מנת להגיע למעלה כזו, בחור נדרש ללמוד תורה כמה שנים, לדבוק בה, לאהוב אותה ולחשוק בה, עד שיהיה לו חבל על כל שעה שהוא לא עוסק בה. כשיגיע לדבקות זו, יזכה לטעום מטעמה של תורת ארץ-ישראל, אבל זו מדרגה גבוהה. בכל אופן, ודאי שלפני שמגיעים למעלת תורת ארץ-ישראל, אין הבדל בצורת הלימוד בין הלימוד בארץ-ישראל ללימוד בחוץ-לארץ. הרב זצ"ל והרב חרל"פ הגיעו למעלה זו, והם היו שקועים בעולמה של תורה והבינו את נפש הדור.
בעניין השאלה מה ראוי ללמוד קודם למה, אמנם הירושלמי הוא תורת ארץ-ישראל, אך ראוי ללמוד ירושלמי רק לאחר שלמד כמה מסכתות בבבלי, ולהתחיל במסכתות קלות יותר, כתענית ומגילה. עניין נוסף יש בתורת ארץ-ישראל והוא העניין המעשי - לימוד סדר זרעים, תרומות ומעשרות שבארץ הם הלכה למעשה. ואולם גם למצוות האחרות יש בארץ יותר כוח בהעלאת העולמות ובחיותם.
עם לבדד - ישכון
ומתורת ארץ-ישראל לארץ-ישראל גופא. אנחנו מצויים היום במצב ביטחוני ולאומי לא פשוט, והשאלה היא כיצד אנחנו, כיהודים שומרי תורה ומצוות, אמורים להתייחס למה שקורה במדינה. בעניין זה עלינו להבחין בין עצם קיומה של המדינה, שהוא חסד ה' אחרי אלפיים שנות גולה, לבין אלה שמנהלים את המדינה, שהתנתקו מן הציונות ומן הלאומיות, וכל מענייניהם נתונים רק לדברים זמניים ועכשוויים ולא לצביון היהודי. אם היינו פועלים על-פי התורה, היינו צריכים להשיב את הערבים לארצות מוצאם, שם גם נעזור להם להתיישב ולהתפתח ונסייע להם לדאוג לכל מה שעם צריך בתור שכזה. הרי יש להם למעלה מעשרים מדינות. באירופה לפני מלחמת העולם השנייה הזיזו מיליוני בני אדם כדי להביא שלום, וכן במערב פולין הזיזו גרמנים. לפעמים יש תזוזות אוכלוסין כדי להביא שלום.
כל עוד הולכים לקראתם ומתקפלים, הדבר מזמין עוד לחצים מהם, כי הם אינם מודים בקיומה של מדינת ישראל, יש להם שנאה עיוורת והם שואבים את הכוחות מאותם אלה הנמצאים בתוכנו. לו רק עם ישראל כולו היה אומר באופן חד-משמעי שארץ-ישראל שייכת רק לעם ישראל ואנו מוכנים לאפשר להם לשבת בארצות מוצאם, שם השפה שלהם, שם התרבות שלהם, ודאי שהמצב היה שונה. הבעיה היא שעם ישראל לא מודע לזה ולא אכפת לו, אלא הוא רוצה להתנתק מהצביון היהודי. אנחנו יודעים שככל שההתנכרות הזאת תמשיך - המצב הביטחוני ילך ויידרדר וגלי השנאה ילכו ויתרבו. אם עם ישראל יהיה נאמן לתורה, אומות העולם יעריכו אותו. וכפי שמבאר הנצי"ב: "הן עם לבדד - ישכון". אם עם ישראל לבדד, אם הוא מכיר בצביונו, אז הא ישכון, אך אם יש יהודים שמנסים לטשטש את זהותו ולגרום לו להיות "ובגויים", אז "לא יתחשב" - לא יתחשבו בו.
ובכל אופן, כל התופעות האלה הן זמניות, ויגיע היום שאנשים יבינו שאין פתרון אלא להשיבם לארצם. ועד אז נתפלל ונצפה לאחינו שישובו, כפי שכותב הרמב"ם בהלכות תשובה שמובטח שעם ישראל יעשו תשובה.
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
הרה"ג דוב ליאור
לשעבר אב"ד ורב הישוב קרית - ארבע.
נשיא ישיבת "בית אורות"
חידושים בגניקולוגיה והלכה תשע"ב הגדרת פיקוח נפש ברפואת נשים
מתוך הקלטת השידור החי, כנס מכון פוע"ה תשע"ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
