ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- בחירות התשס"ו
- ספריה
- קומי אורי
- ג - לקראת הבחירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
בחירות כמצווה עוברת
המצב בארץ הוא קשה, רואים שרוב הציבור הוא רדום. הוא לא מודע לעוצמת העוול שנעשה בהחרבת דרומה של ארצנו או שלא אכפת לו. אני לא יודע להסביר את התופעה הזאת, ייתכן שהוא אדיש או שהוא התייאש. אם הרוב הגדול של הציבור מוכן להמשיך ולבחור באותם אנשים שעשו את החורבן הגדול הזה ודרדרו את המצב הביטחוני של המדינה, זאת אומרת שהציבור הוא אדיש - אין לי הסבר אחר. ולכן אני אומר שאותו ציבור שאכפת לו מביטחונו של העם, אכפת לו מטובתו של העם, אכפת לו מארץ-ישראל, אכפת לו מכבודה של התורה, מעניינה של המדינה כמדינה יהודית, ודאי צריך להיחלץ חושים ולהשפיע עד כמה שהוא יכול כדי שייבחרו נציגים שיילחמו בעבור המטרות הללו. אין לי ספק שגם לבני תורה יש חלק די נכבד - כמובן, בהתאם ליכולת, בהתאם לצרכים - לתרום בזה, אם זה בהשפעה, בחלוקת חומר, הכול לפי מה שמטות המפלגות הדתיות הלאומיות יחליטו לעשות. כמובן שלא לבטל תורה לגמרי, כי אם לא בניין התורה של כל בחור ובחור, כולם ייצאו עסקנים, וזה חבל. אבל קצת זה מבחינת מצווה עוברת, וחז"ל הרי קבעו לנו שלפעמים יש מצב שכל מצווה שאי-אפשר לעשותה על-ידי אחרים - תלמוד תורה נדחה, ואני חושב שבעניין זה, אם לא בני תורה שאכפת להם, אז מי יעזור? אנשים לא כל כך מודעים לנושא, אבל מי שאכפת לו מהתורה, מי שאכפת לו מהאמת, מי שאכפת לו מכבודה של תורה ומכבודה של ארץ-ישראל ומי שאכפת לו משפיכות דמם של ישראל - אם האנשים האלה יכולים לעזור ולבחור נציגים שייצגו את הדרך לאמיתה של תורה, עד כמה שניתן בנסיבות שאנו חיים בהן, ודאי שיש עניין שהם ייחלצו חושים ויסייעו בתחום הזה.
לצערנו הרב יש נציגים, גם נציגים דתיים, אשר אכזבו. הם לא הלכו על-פי המצע של אותה מפלגה ועשו כל מיני חשבונות של כדאיות, של מה שנדמה היה להם שכדאי, ובאמת גרמו להתאבדות הגדולה הזאת. אבל יש כאלה שהיו נאמנים. לצערנו הרב, היום רוב המפלגות נחלשו בנאמנותן, ובהרבה מן המפלגות הנציגים הם לא בדרגה גבוהה כל-כך. קידומם האישי עומד בראש מעייניהם, ולכן אני אומר שצריכים לבחור באותם נציגים שבני תורה מכירים אותם, שבאמת אכפת להם מערכי האמת ואשר פועלים למען צביונה של המדינה כמדינה יהודית, בייחוד בדורנו. לענ"ד לנושא של ארץ-ישראל צריך לתת עדיפות, כפי שכתב הרב חרל"פ ב"מעייני הישועה", שהיום הנקודה העיקרית היא ארץ-ישראל. כמובן שיש עוד מטרות אחרות, אבל זה נושא בוער, ואנחנו צריכים לדעת שהנושא של ארץ-ישראל הוא בעיה של קיומה של האומה ושל שלומו ובטחונו של העם היושב בה. זה לא נושא כמו רווחה, שעוסק בשאלה אם ייתנו יותר כסף או פחות כסף. לא שאני מזלזל חלילה בכסף, ודאי שזה חשוב, אבל פה מדובר ממש בקיומה של האומה ובשלומו ובטחונו של העם. אז יש כאלה שעשו צעדים מתוך חולשה כנראה, שחסרה להם מודעות ולכן מעדו בדברים האלה, ולכן אני אומר שצריך ללכת לקראת אותם אנשים שהראו בעבר עקביות ונאמנות לעקרונות שבזכותם הם נבחרו ולחזק אותם. וככל שהם יהיו יותר חזקים, רוחנו בשדה הפוליטי תהיה חזקה יותר, עם השפעה גדולה יותר.
אין ייאוש כלל
אין לי ספק שאם יחזקו את אותן המפלגות שבאמת נהגו בעקביות ביחס לארץ-ישראל, אז כל מה שאנחנו נחזק ויהיה כוח יותר גדול - מן השמים יסייעו לנו לבלום נסיונות נוספים של גירוש, עד כמה שאפשר. אם נרים ידיים ונשלים עם החולשה הזאת, הדבר יהיה דומה לדברי המרגלים, שאמרו לא להיכנס לארץ כי בחו"ל ילמדו תורה והדברים ירדו מן השמים. גם הם עשו שיקולים של כדאיות. אם יש ציווי אלוקי שאנחנו צריכים לכבוש את הארץ, גם בתקופתנו זאת אנחנו חייבים לעשות, ואנחנו מקווים שהקב"ה יעזור לנו. אבל לא ייתכן שלכתחילה נלך בדרך עקומה, עם אנשים שפעלו נגד התורה בגלל כל מיני חישובים אנושיים. אנחנו אומרים שכל החשבונות האנושיים יתנפצו אל המציאות ושלא ייצא מזה שום דבר. אותם שפעלו למען האמת, לא היה להם מספיק כוח. אז מה, האם ניחלש כתוצאה מזה? יש כאלה היום. יש חלק מן הציבור שהתייאש לגמרי מכל הפוליטיקה ואומר: אני יושב בצד, לא אכפת לי. אני חושב שזו לא דרך נכונה, מפני שחוסר האכפתיות נותן כוח שליטה לכוחות הרשע ולכל הכוחות השליליים. אין לך כוח לבלום, אבל לפחות משהו כלפי שמיא של השתדלות.
אנחנו צריכים לעשות את שלנו. מה, אברהם אבינו לא היה אברהם העברי, מול כל העולם כולו? מה אכפת לי אם הם עושים רע? אם הם גנבים, אז אני צריך להיות גנב?! אנחנו צריכים לפעול למען האמת ולשאוב לחתור אל הצדק ואל היושר, דבר שאנחנו מאמינים שהוא הדרכתה של תורה. אם יש חולשה ואין בידינו כרגע הכוח, האם לא נאמר את האמת שלנו רק בגלל שאין לנו מספיק כוח?! זו לא דרכה של תורה. בתורה כתוב "לא תהיה אחרי רבים לרעות". אפילו אתה מיעוט קטן, אתה לא נגרר אחרי. גם אם אתה יודע שהם יעשו את העבירה בכל מקרה, זה לא אומר שמותר לך לתת יד לדברים האלה. אנחנו צריכים לעשות כל מה שאנחנו יכולים, לא רק למחות, כדי לבלום עד כמה שאנחנו יכולים. אם אנחנו נגביר את הכוח של הציבור שלנו, ה' יעזור לנו.
אין ספק שלפעמים ביטולה זהו קיומה. לפעמים יש מצב שמוכרחים לעזור קצת. אני לא אומר לסגור את הישיבה. בעבר שאלו אותי על השתתפות הישיבה בהפגנות, והשבתי שבוודאי, כן, אבל עם מינון מסוים. לא ייתכן שנשתתף בכל הפגנה, כי אז נהרוס את כל הממסד שלנו. הדברים צריכים להיות במידה, כדי שלא נוציא את הבחורים שלנו מעולמה של תורה. בהנחה שמדובר במצווה שאי-אפשר לעשותה על-ידי אחרים, הרי אם לא בני תורה, אז מי יתרום?
זכור לי שלפני שנים בא הרב קוטר ז"ל ודרש בכיכר גאולה להשתתף בבחירות, כי הסאטמר אמרו שלא להשתתף בבחירות, אגרויסה מצווה... ניגש אליו יהודי ושאל האם זו מצווה כמו אכילת מצה - זה היה לפני פסח - והוא השיב שזו מצווה כמו אכילת מרור... הסאטמר הם בדעה שזו לא המדינה שלנו, ולנו אין שום עסק עם זה. דעה זו לא נכונה וגם לא מקובלת על רוב הציבור החרדי, שהרי גם הם הלכו לבחירות. ואם לא היו הולכים, האם מצבם היה יותר טוב? ודאי שלא.
--------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 02-9974425.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
