ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
יושבי הדרום
תשע"ג
כוונה במצוות יישוב ארץ ישראל
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (608)
רבנים שונים
87 - הקדמת פורים לי"ב באדר
88 - כוונה במצוות יישוב ארץ ישראל
89 - טיסה ביום שישי החוצה את התאריך בשבת
טען עוד
האם תוכלו לציין מקורות הנוגעים לשאלתי?
תשובה
הגמרא דנה בשאלה האם מצוות צריכות כוונה (כלומר, האם יוצא ידי חובת המצווה רק אם ביצועה מלווה ברצון מכוון לקיים את המצווה?). בדיון מובאות דוגמאות כקריאת שמע ותקיעת שופר ללא כוונה לביצוע המצווה. בשלחן ערוך1 נפסק שכוונה נצרכת, וישנו דיון רחב בשאלה אם דין זה כולל מצוות מדרבנן2.
לפי האמור, ניתן לטעון ששאלת הכוונה בקיום מצוות יישוב ארץ ישראל תלויה במחלוקת בין הרמב"ן, הסובר שזו מצווה דאורייתא, ובין הרמב"ם (שבפשוטו סובר שזו מצווה מדרבנן3).
אולם, ישנם סבורים שהמושג מצוות צריכות כוונה אינו נוגע לכל המצוות.
הר"ן4 אומר שאפילו לדעה שמצריכה בדרך כלל כוונה - לא תידרש כוונה למצוות אכילה. יש מסבירים שהמדובר במצוות שיש מהן הנאה פיזית. חילוק זה מצינו לגבי קרבן על עבירה שעשה כמתעסק5. ישיבת ארץ ישראל אינה תואמת הגדרה זו, מאחר והמצווה מקוימת בעצם מציאות היותו חי בארץ, ולא במעשה מסוים שיש בו הנאה פיזית. עם זאת, אחרים6 מבינים שהאמור למעלה נכון עבור כל מצוות שקיומן בפעולה פיזית (כולל מצות לולב7) בניגוד לפעולת דיבור, ולפי זה לקיום מצוות יישוב הארץ לא תידרש כוונה.
חלוקה דומה מופיעה בקובץ שיעורים8, האומר שקיום מצוות המוגדרות עקרונית לפי תוצאתן, נעשה אפילו בלא כוונה, החשוב בהן הוא הגעה לתוצאה הרצויה. הדוגמאות שהביא כוללות תשלום חובות ופריה ורביה.
קשה לעמוד בדיוק על מצות יישוב ארץ ישראל, באשר אין אדם משיג תוצאה מוגדרת בה יוכל לומר שקיים את המצווה. מסתבר שהמצווה היא להיות במצב של חיים בארץ הקודש (הפרמטרים המדויקים אינם עניין לדיוננו) דבר זה הוא פשוט מתמשך – לגישה זו, למצווה לא תידרש כוונה.
הרב אשר וייס שליט"א9 מסביר חלוקה זו כדלהלן: מצוות צריכות כוונה הינו מושג הנוגע למצוות שלעשייתן יש משמעות רק אם הן נעשות למטרת עבודת השם. לעומת זאת, לקיום מצוות פריה ורביה יש משמעות אף אם היא לא נעשתה לשם קיום המצווה; לכאורה הוא הדין ליישוב הארץ.
על אף האמור, במידה רבה השאלה איננה נוגעת למישור המעשי.
ישנם שני יסודות בקיום מצווה:
א. האם אדם קיים את המצווה, כאשר המשמעות העיקרית היא פטור מביצוע חוזר של המצווה.
ב. קבלת שכר על המצווה. הדיון ההלכתי למעלה מתמקד במשמעות המעשית, הראשונה.
באשר למישור השכר, ישנם כמה דברים מוצקים.
הראשון – הגמרא10 מחלקת בין שכרו של העושה מצווה לשם צרכיו האישיים, לעומת המקיים אותה עבור הסיבות נכונות.
האמרי בינה11 מביא את שיטת החכמת אדם, לפיה אפילו אם מקבל אדם שכר על קיום מצווה בלא כוונה, הוא מבטל את המצווה הכללית של "לעבדו בכל לבבכם"12.
אין דרך לבן אנוש להגדיר שכר מצווה לכל מצב. עלינו לזכור בהקשר זה שישנן סיבות שונות לביטול הכוונה, כגון מחסור באמונה בה', אידיאולוגיה של חסידות סאטמר, חוסר מחשבה וכדומה.
אפשרויות אלו ורבות נוספות הינם משתנים המשפיעים על זכויותיו של אדם.
באשר למישור המעשי של קיום חוזר של המצווה, השאלה לא רלוונטית. אין מי שסיים את קיום מצוות יישוב ארץ ישראל – בין אם קיים האדם מצווה זו בעבר ובין אם עוד לא קיים אותה, המצווה נמשכת, ואין ספק שמוטב לקיימה בכוונה.
__________________
1 או"ח ס, ד
2 משנ"ב שם ס"ק י
3 עמוד הימיני כב
4 ר"ה ז,ב מדפי הרי"ף
5 כריתות יט ע"ב
6 עיין שדי חמד כרך טו עמ' 305
7 שם עמ' 306
8 ב, כג
9 בשיעור בעל פה
10 בנזיר כג, א
11 או"ח ד'
12 דברים יא, יג
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
