ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הטור (סימן ז בשם רבינו ירוחם מישרים א, א) מביא ב' דעות לגבי גיל הדיין, יש דעות שלומדים מגמרא זו שהגיל המינימלי לדיין הוא גיל שמונה עשרה. ויש סוברים כירושלמי (סנהדרין ד, ז) שדיין כשר לדון מגיל שלוש עשרה, אך בניגוד לדינים אחרים שבשבילם צריך גם שיביא ב' שערות, כאן כשר מגיל שלוש עשרה גם אם לא הביא ב' שערות. (לעומת זאת בברכי יוסף הביא תשובת רשב"א (ו, קעט) שאין זו כוונת הירושלמי, וגם אם כן הירושלמי לא פסק כדעה זו)
ב"ח (ז, ג) מבאר שהסברא שלעניין זה גיל המינימום הוא גיל שמונה עשרה, ולא כמו בשאר הדברים שגיל המינימום הוא שלוש עשרה, היא שגיל זה הוא רביע שנותיו של אדם (לפי 'ימי שנותינו' שבעים שנה) ובהם שכלו של האדם "שלם לירד לעומקו של הדין", והוא מבאר שלכן גם קבעו במשנה גיל זה כראוי לחופה, לכן לדון הדין שונה. ואילו ערוך השולחן (ג) כותב שפשוט גם לדעה זו, שמדין תורה אם הביא ב' שערות כשר, ורק ראוי להחמיר שלא ידון, ולכן אין ספק שלשיטה זו אם דן פחות מגיל י"ח דינו דין. אחרים כתבו (דברי יציב קצח) שאין להוכיח מהגמרא הנ"ל ממה שהחזיר את הכסף בדינים שדן עד גיל י"ח, כי רש"י מפרש שם שהסיבה שהחזיר היא שמא טעה, ולא כי היה פסול לדון.
לעומת זאת שיטת הירושלמי שבן י"ג כשר להיות דיין, למרות שלא הביא ב' שערות תמוהה, שהרי אין שום עניין בתורה, שצריך אדם שיהיה בן י"ג וגדול, ולא צריך שיביא שתי שערות. מה שצריך שהאדם יהיה בן י"ג הוא רק כדי שהשערות לא יהיו שומא (שערות שלא מראות על בגרות), ואיך יתכן שיכול לדון גם כשאינו גדול, וברור שלא הביא שתי שערות? ב"ח (ז, ג) מבאר שלירושלמי מדאוריתא קטן כשר לדון. וראייה לכך היא גם מהרמב"ם שלא כתב בשום מקום מאיזה גיל אדם כשר לדון, ורק כתב בהלכות עדות (ט, ז) שקטן פסול להעיד, ונראה מדבריו שבדיינות אין הגבלה על הגיל, אלא כל אדם, גם קטן שיודע לדון דין אמת יכול לדון, אלא שכדי למנוע בזיון הציבור קבעו גיל שלוש עשרה, אבל אין זה מחייב שיהיה גדול. תומים (ד) כותב שאין כוונת ירושלמי לומר שבן י"ג שידוע שלא הביא ב' שערות כשר לדון, אלא מדובר כשלא בדקו אם הביא ב' שערות, ובאופן שצריך את הדיין הזה רק מדרבנן, כי יש איתו שניים אחרים, ומדאורייתא אחד כשר, ולכן קיימא לן שבעניינים דרבנן לא צריך לבדוק אם יש ב' שערות. ועוד כותב תומים (ג) שמה שיאשיהו דן בגיל שמונה למרות שהיה קטן, זה כמו שכתב תוס' (סנהדרין סט ע"א) שבדורות הראשונים גיל הגדלות היה מוקדם יותר. אמנם לפי דברי ב"ח אין קושיה כלל ממה שיאשיהו דן בגיל שמונה, שהרי מדאורייתא דיין כשר גם פחות מגיל י"ג, ורק מדרבנן הצריכו שיהיה בן י"ג.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא









