ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סנהדרין
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- משפט עברי או אזרחי?
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
על הפסוק "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" אומרת הגמרא 1 "לפניהם - ולא לפני גויים, לפניהם - ולא לפני הדיוטות" (הדיוט - היינו מי שאינו סמוך). חכמים תקנו כי ניתן לדון דיני ממונות שכיחים גם בזמן הזה, למרות שאינם סמוכים, אך זאת בתנאי שהדיינים יודעים את הדין. בעניין זה כותב הטור 2 "כל שלשה נקראים בית דין ואפילו הדיוטות. וכתב הרמ"ה דוקא דגמירי דינא אע"ג דלא סבירי, ויראה מדבריו דבעי שלשתם גמירי. אבל אדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב... דסגי בחד גמיר, אבל אי לית בהו חד דגמיר פסולים". בהמשך כתב הטור שאפילו ריש גלותא אינו יכול להכשיר לדון מי שאינו גמיר, כלומר שלא למד הלכות, וכן פסק השו"ע שם.
מקומות שאין בהם מי שיודע לדון
והנה כתב הרמ"א "ועיירות שאין בהם חכמים הראויים להיות דיינים, או שכולם עמי הארץ וצריכים להם דיינים שישפטו ביניהם שלא ילכו לערכאות של עכו"ם, ממנים הטובים והחכמים שבהם אע"פ שאינן ראויים לדיינים, וכיון שקבלו עליהם בני העיר אין אחר יכול לפסלן". וממשיך הרמ"א "וכן כל ציבור יכולים לקבל עליהם בית דין שאינם ראויים מן התורה". מפשטות דברי הרמ"א משמע שקבלת דיינים פסולים ע"י הציבור אפשרית רק כאשר אין דיינים כשרים, אך באופן אחר הרי כתב כבר השו"ע שהם פסולים. לעומת זאת, מתוספת הרמ"א 'וכן כל ציבור יכולים לקבל עליהם...' ניתן להבין שבא להוסיף שניתן למנות דיינים פסולים גם כאשר שיש כשרים. אלא שהנתיבות 3 כתב בשם התומים שהיתר זה הוא רק במקום שאין לומדי תורה.
ועלינו להבין - בשלמא למנות אנשים פסולים כדיינים אי אפשר, אבל מדוע אין הציבור יכול לקבל אותם על עצמו, כשם ששני בעלי הדין יכולים לקבל על עצמם דיינים פסולים, כמפורש במשנה 4 "נאמן עלי אבא, נאמן עלי אביך, נאמנים עלי שלשה רועי בקר... חכמים אומרים אינו יכול לחזור בו"!
מהותה של קבלת דיינים
להבנת העניין נדון תחילה מהי מהות הקבלה: האם מדובר בהסכם ממוני בין הצדדים, או ממש בהפיכתם לדיינים.
שער המשפט 5 מסתפק האם קבלת פסולים תועיל בדיני קנסות. צדדי הספק שלו הם שבדיני קנסות יש כלל שאם האדם הודה במעשה אין הוא חייב קנס, שכן נאמר "אשר ירשיעון אלהים - פרט למרשיע את עצמו". כאשר אדם מקבל על עצמו דיינים פסולים והם מחייבים אותו קנס - האם זה בבחינת 'ירשיעון אלהים'? שער המשפט מוכיח מסוף פרק שלישי 6 שם מובא ששלחו חכמי טבריה למר עוקבא שידון מקרה מסויים, ואמר רב אשי 'דיני קנסות הוה, ובבבל לא דנו דיני קנסות, והא דשלחו ליה הכי כדי לחלוק כבוד למר עוקבא'. רב אשי אומר שהיה מדובר בדיני קנסות וממילא מתקשה כיצד שלחו למר עוקבא שידון זאת, הרי אין דנים בבבל דיני קנסות? ואומר רב אשי שאכן היה זה רק דרך כבוד. ושואל על כך שער המשפט - אולי חכמי טבריה הציעו שבעלי הדין יקבלו את מר עוקבא עליהם? ומכאן הוא מוכיח שלא מועילה קבלה בכך. ומוסיף שעה"מ לבאר את הטעם לכך, שכיון שחכמים לא תקנו שאפשר לדון דיני קנסות חוזר הלאו לדון לפני הדיוטות, שטעמו כפי שביארו הר"ן והרמב"ן - פגיעה בכבוד המומחים. וממשיך שעה"מ ומביא שנחלקו בדבר ראשונים, לדעת הר"ן אין אפשרות לקבל בית דין הדיוטות, ולדעת הרמב"ן על התורה הדבר אפשרי.
שעה"מ מבאר שבשאלה זו נחלקו גם המהר"י בירב והמהרלב"ח, בדיון המפורסם על הסמיכה 7 . לאחר גלות ספרד היו יהודים רבים שעברו על איסורים רבים ועלתה הצעה לחדש את הסמיכה (ע"פ דברי הרמב"ם שחידש אפשרות לעשות זאת) וכך מי שירצה יוכל ללקות ולהיפטר מעונש כרת, כדברי הגמרא שמלקות פוטרות מכרת. הצעה זו יושמה ע"י המהר"י בירב, שסמך מספר חכמים ואף שלח למהרלב"ח כתב סמיכה. במהלך הדיון אמר המהר"י ביר"ב שנראה שגם ללא סמיכה ניתן להלקות ולפטור מעונש כרת, אם האדם שחייב את המלקות קיבל על עצמו את בית הדין. בתשובתו שלל המהרלב"ח את עצם הרעיון לחדש את הסמיכה מסיבות שונות, והוסיף שבלעדיה אין אפשרות להלקות ולפטור בכך מכרת, משום שרק בית דין יכול לחייב מלקות. מה סבר המהר"י בירב? נראה שהמהר"י ביר"ב סבר שעצם קבלתם של הדיינים על ידי בעל הדין הופכתם לבי"ד.
בעל 'כנסת הגדולה' שאל, כיצד ישבו שמעיה ואבטליון בסנהדרין, הרי היו גרים (לפי דברי הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות וכן משמע במסכת עדויות), ואינם יכולים לדון דיני נפשות? והעלה שלרוב חשיבותם - הציבור קיבלום עליהם. התומים הביא את דבריו וכתב שעולה מהם חשובי העדה יכולים לקבל דיינים אף שלא התאספו כל הציבור לשם כך (חברי הסנהדרין ממנים את חבריהם). אך התומים 8 תמה על עיקר דברי כנסת הגדולה, דבשלמא בדיני ממונות יכול אדם להפקיר את ממונו, אך בדיני נפשות אין רשות ביד אדם לומר הרגוני! וכי יכול אדם לומר שמקבל קרוב או פסול ואם יחייבו מיתה יהרגני??? על כן מבאר התומים שמלך דינו שונה, כיון שרשות בידו להרוג לתיקון המדינה ולכן יכול גם למנות אדם גדול לדיני נפשות, או שיש לומר ששמעיה ואבטליון אכן לא דנו דיני נפשות, ותפקידם בסנהדרין היה רק במה שנוגע להוראת התורה. נמצא לסיכום שנחלקו כנה"ג והתומים האם מועילה קבלה בדיני נפשות.
כיצד נבין את דעת כנסת הגדולה שמועילה קבלה בדיני נפשות? צריך לומר שהתורה לא אמרה שדיינים אלו פסולים אלא כשהם דנים בכפייה. אם יש הסכמה חוזרת כשרותם מהתורה, אם הם אכן חכמים בחכמת התורה ויודעים לפסוק פסק של תורה.
נמצינו למדים שנחלקו האם הקבלה מועילה כהסכמה ואז אינה מועילה אלא בדיני ממונות, או שהקבלה הופכתם לדיינים.
הש"ך 9 מביא מחלוקת איך מקבלים אדם פסול כדיין: הנימוקי יוסף כתב שאע"פ שהקבלה נראית כקניין דברים היא מועילה. לעומתו כתב הראב"ן שאם יעשו קניין שאלו יהיו הדיינים ובעלי הדין לא יוכלו לחזור בהם אכן זהו קניין דברים ולא יועיל, והם צריכים לקבל לעשות כפי שיאמרו. יתכן שמחלוקת זו תלויה במהות הקבלה: אם היא הסכם ממוני מובן שצריל לקבל לעשות כפי שיאמרו, אך אם הקבלה הופכתם לדיינים ניתן להבין שמספיק קניין להחשיבם כדיינים.
ביאור שיטת הנתיבות
לאחר שנוכחנו כי קיימות שתי שיטות במהותה של קבלת דיינים פסולים על ידי היחיד, נחזור לדברי הנתיבות, אשר אמר שבמקום שיש דיינים כשרים אין אפשרות למנות פסולים. נראה שלדעתו הקבלה מועילה רק כהסכם פרטי בין אנשים, משום שהסכם זה אינו הופך את הפסולים לדיינים, אך קבלה של ציבור ודאי הופכתם לדיינים שהרי הוא באופן קבוע דיין בעיר. לעומת זאת אם נאמר שבכוחו של היחיד להפוך את האדם הפסול לדיין - נראה שאין לחלק בין יחיד לציבור.
השופטים הדתיים שדנים כיום בבתי משפט טענו שהדבר מועיל משום הסכמת הציבור, כשם שהציבור יכול לקבל עדים ודיינים פסולים כך גם יכולים להסכים לקבל כללים אחרים. הבעיה בדבריהם היא שמדובר כאן בעקירת והחלפת משפט התורה ולא בהוספת תקנות, ופשוט שלא תיתכן הסכמה ציבורית שכעיקרון אין לפסוק כדיני התורה.
לאור דברי החזון איש, נראה שגם לעניין כשרות הדיינים לא תיתכן הסכמה עקרונית לבטל את כללי כשרות הדיינים. אף שכתב הרב הרצוג שיש לקבלת הציבור תוקף הרי זה אם באופן חריג הם מקבלים דיין פסול, אך לא אם זהו הסדר הקבוע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










