ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
מסילת ישרים פרק ה'– חלק ג'
המפסיד השלישי לזהירות הוא: החברה הרעה. חברה רעה מרגילה את האדם להרגלים רעים, ועלולה ללעוג עליו כשינהג אחרת מהם.
___________________________
רועה כסילים – הנעשה רע (=חבר) לחוטאים. שונים – המתנהגים בשונה מהדרך הטובה.
ביאורים
חברה שאינה טובה משפיעה לרעה. הסיבה לכך היא שהאדם חברתי בטבעו. אדם רוצה להיות מקובל ומוערך בחברה ולכן זה בטבע שלנו להיות קשובים לרחשי הסביבה ולדעותיהם של חברינו. זו הסיבה שצריך להתרחק מחברה שלילית.
חברה כזו מתחלקת לשניים; טיפשים - דהיינו אנשים שאין להם תורה, ואין להם במה שיתעסקו עימו אלא רק הבלים ושטויות. אלו יכולים להיות אנשים אינטלקטואלים וחכמים מאוד אך הצדדים החיצוניים של החיים הם מרכז עולמם ולא ערכי הנצח של התורה. אדם שנמצא בחברתם ישים במרכז מחשבותיו את אותו דבר זמני וחולף שהם שמים אותו במרכז. למשל, אם הם מדברים כל הזמן על פלאפונים ושדרוגים הוא ינסה להיות 'מבין' באותו נושא וימצא את עצמו מתעסק בו ללא הרף.
הסוג השני של חברה שלילית אלו הם החוטאים. אלו אנשים שעולם הערכים שלהם רקוב ומקולקל ולכן הם עוברים על דבר ה' באופן ממשי. כדי להצדיק את מעשיהם הם הופכים את העבירה למשהו מתוק ומזלזלים בעולם הערכים שהתורה מציבה. אדם שנמצא בחברתם, גם אם הוא שומר תורה ומצוות, מושפע ממעשיהם. החטא כבר לא נראה לו חמור ונורא כמו לפני שפגש את חבריו, וכן משהו מחרדת הקודש שלו כלפי התורה ונושאיה התעמעם. שלהבת אש הקודש שלו הוקטנה. מכאן הדרך לכיבויה היא קצרה מאוד.
צריך להתנתק מחברים כאלו במהירות האפשרית. אדם שנקלע לחברה כזו ינהג כך: 1. מגננה מעשית - יתעלם מהלעג שהוא סופג על עבודת ה' שלו. 2. התקפה- ילעג עליהם בחזרה, ואפילו, אומר הרמח"ל, יבזם! זה יחזק גם אותו וגם את כל הסביבה שלא לקבל את דברי הלעג של אותו מלעיג. 3. עבודה פנימית- לחשוב ששווה לוותר על התמיכה החברתית העכשווית ולזכות לתמיכה הרבה יותר רחבה – העולם ומלואו, עם ישראל לדורותיו, הקב"ה וכל פמליא של מעלה איתך בדבקותך בעבודת ה'!
הרחבות
1. קנה לך חבר
וְהַמַּפְסִיד הַשְּׁלִישִׁי, הוּא הַחֶבְרָה. לחברה יש השפעה גדולה על אופי האדם ומעשיו. לכן הדגישו חז"ל (אבות פרק א משנה ז): "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע". ומסביר שם רבינו יונה: "ואוי לרשע אוי לשכנו כי הוא חוטא... כל המדבק לרשעים אף על פי שאינו עושה כמעשיהם נוטל שכר כיוצא בהם". הדגשת הריחוק גדולה עד כדי כך שהוסיפו חכמים "אל תתחבר לרשע ואפילו לְתורה" (אבות דרבי נתן פרק ט משנה ו) ומסביר שם "כסא רחמים" (החיד"א): "להיות חברים בתורה ואפילו ללמוד תורה" (אך עיין בגר"א שם שגורס אחרת).
לעומת זאת מדריכים חז"ל (שם משנה ו) "קנה לך חבר". ומסביר הרמב"ם (פירוש המשניות לרמב"ם שם): "הכוונה בזה שצריך לאדם שיקנה אוהב לעצמו שיתקנו בו מעשיו וכל עניניו כמו שאמרו (תענית כג.) או חברותא או מיתותא". ממשיך הרמב"ם ומבאר שיש שלושה סוגים של חבר, כאשר הטוב שבהם הוא "אוהב מעלה" שעניינו הוא "שיהיה תאות שניהם וכוונתם לדבר אחד והוא הטוב, וירצה כל אחד להעזר בחבירו בהגיע הטוב ההוא לשניהם יחד, וזה האוהב אשר צוה לקנותו".
2. ליצנות אחת
לֹא יָשִׁית לִבּוֹ אֶל הַלַּעַג הַהוּא. וכן אמרו חז"ל (עדיות פרק ה משנה ו): "מוטב לי להקרא שוטה כל ימי ולא ליעשות רשע שעה אחת לפני המקום" ופסק השולחן ערוך (אורח חיים סימן א סעיף א): "ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת השם יתברך" (עיין שם בביאור הלכה).
3. חומרתו של הלץ
הרשע אמנם עובר בזדון על החטא, אך הוא מכיר בחטאו וכשירצה לשוב יודע בדיוק מה הוא צריך לתקן. לעומתו הלץ מתייחס לעבירות כהיתר – לכן תשובתו קשה יותר. ( ע"פ פנים יפות בראשית כה)
שאלות לדיון
כאשר אדם מתרחק מחברה רעה, כיצד עליו להתיחס אליה לאחר מכן?
מתי יש להתעלם מיחס משפיל מחברה רעה ומתי יש להלחם בו?
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
שם משמואל על הפרשה אש התורה וזיכוך מידת הדין
שם משמואל על הפרשה - תולדות (תרע"ג)
השיעור מבאר על פי תורת ה"שם משמואל" כיצד ניתן לטהר חלקי רע המושרשים באדם, אם על ידי הארה אלוקית ואם באמצעות "אש התורה" ולימוד בהתלהבות השורפים את הרע במקומו, בדומה להכשרת כלים בליבון. בהמשך מוסבר מדוע נושאי מידת הדין, כיצחק ורבקה, נדרשים לשמירה יתרה מפני כעס ודינים, וכיצד התאמצות יתרה בתפילה פותחת שערי שמיים למעלה מן הטבע.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - תולדות (תרע"א, תרע"ג)
השיעור מבאר את משמעות הקשר שבין עיקר וטפל בעולם, ומסביר כיצד דווקא ההיטפלות אל הקדושה והצדיק מעניקה ערך ושלמות גם לדברים הטפלים, בניגוד לגסות הרוח של עשו שסירב להיכנע ליעקב. בהמשך נבחן ההבדל שבין לידת אברהם ללידת יצחק, ומוסבר מדוע בלידת יצחק, שנולד צדיק בן צדיק בקדושה מלאה, האירה השמחה בכל העולמות הרוחניים והגשמיים כאחד.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
