ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מד. במשנה – מה. רבע עליון)
סוגי מוקצה והאם אסור
הקדמה
במוקצה יש שתי רמות:
- דבר שהסחתי ממנו את דעתו – אסור בטלטול.
יש סיבות שונות להסחת דעת – כמו מחמת מיאוס, איסור וכו', אך משמע בתוס' שהסיווג פחות משנה. - בנוסף – לר"י צריך שיהיה מוכן לפני שבת (אחרת – מיגו דאתקצאי לביה"ש, אתקצאי לכוליה יומא). לר"ש – בפשטות (ר"ן) משמע הוא חולק על זה (ריטב"א – רק במוקצה מחמת איסור אין לו אך באחרים אולי כן), אך לרע"א הוא סובר שיש מגו דאתקצי במקרים שבהם יש לו מוקצה).
א. ת"ר, נר חרס:
- נר ישן (מוקצה מחמת מיאוס)
ר"י – אסור, ר"מ ור"ש מתירים (עדיין יש לו שימוש על ידי הדחק)
(נר חרס חדש – מותר לפי כולם, אפילו שמיוחד להדלקה.
אחרי שהשתמשו בו, למה אינו כלי שמלאכתו לאיסור לר"ש? אולי הוא כן... ומותר לגופו ומקומו).
- נר דולק –
לר"י ודאי אסור (והנר והשמן בסיס לשלהבת (מז.), והשמן מוקצה מחמת איסור/הוקצה למצווה).
גם לר"ש אסור (בפשטות מסכים שזה מוקצה לאותו זמן).
ר"א בר"ש – מותר אפילו כשדולק (אם נטף).
- נר שדלק בביה"ש וכבה – האם יש מיגו דאתקצאי?
ר"מ (ובברייתא נוספת – גם ר"י) – אסור,
ר"ש – מותר,
אבל כוס לא:
עולא – זה לר"י.
מר זוטרא – גם לר"ש [אם מדובר בנר קטן, דעתו אליו שיכבה ומותר,
אך בגדול שאין דעתו עליו – מיגו דאתקצאי (ומה שהתיר "מותר השמן" זה בגודל נר). (והשווה מו: שמותר כי "יושב ומצפה")].
- 4. ר' זירא – פמוט (נר מתכת)
- אם לא דלק בערב שבת (אפילו ישן) – מותר.
(אינו מאוס, ויש לו עוד שימושים (תוס') (לכן גם אינו כלי שמלאכתו לאיסור?)). - אם דלק בכניסת שבת – תלוי במיגו דאתקצאי
a. הו"א: ר"מ אוסר, ר"י מתיר,
אך דוחים – גם לר"י יש מוקצה מחמת איסור, אלא:
b. למסקנה - גם לר"מ וגם לר"י אסור (מוקצה מחמת איסור + מיגו דאתקצאי).
(מד. 2-)
ב. ר"י-רב - מיטה עם מעות
A. ייחוד למוקצה
- הייחוד מספיק לאסור.
דחייה – נר חרס חדש מותר
(אפילו שמיועד לאיסור, אינו נאסר עד שמשתמשים בו, אז כש"כ שמיטה מותרת! נשים לב שההשוואה כאן היא לסוג מוקצה אחר (מאוס), אך העיקרון אותו עיקרון – אתה רק מסיח דעתך ממנו אחרי שהשתמשת פעם אחת).
- צריך ייחוד + שימוש פעם אחת (ואז אסור גם ללא המעות).
B. בסיס ומיגו דאתקצאי
אם לא ייחדה למעות:
אין עליה מעות – מותר,
יש עליה מעות – אסור (תוס' – אפילו ששם באמצע שבת),
היו עליה מעות בביה"ש – אסור.
קשה (כלים): מוכני שלה, אם יש עליה מעות לא מטלטלין,
משמע שאם היה ועכשיו אין – מותר.
תשובה: זה ר"ש, ואילו רב כר"י שיש מיגו דאתקצאי.
- ראיה: רב מתיר לשים נר על עץ בשבת אך לא ביו"ט,
כי בשבת אתקצאי לכל היום אז לא יטפס על העץ להורידו. - קושיא: הרי התיר לטלטל נרות חנוכה אחרי שכבו שלא יראום הגוים.
תשובה – כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
