ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מד. במשנה – מה. רבע עליון)
סוגי מוקצה והאם אסור
הקדמה
במוקצה יש שתי רמות:
- דבר שהסחתי ממנו את דעתו – אסור בטלטול.
יש סיבות שונות להסחת דעת – כמו מחמת מיאוס, איסור וכו', אך משמע בתוס' שהסיווג פחות משנה. - בנוסף – לר"י צריך שיהיה מוכן לפני שבת (אחרת – מיגו דאתקצאי לביה"ש, אתקצאי לכוליה יומא). לר"ש – בפשטות (ר"ן) משמע הוא חולק על זה (ריטב"א – רק במוקצה מחמת איסור אין לו אך באחרים אולי כן), אך לרע"א הוא סובר שיש מגו דאתקצי במקרים שבהם יש לו מוקצה).
א. ת"ר, נר חרס:
- נר ישן (מוקצה מחמת מיאוס)
ר"י – אסור, ר"מ ור"ש מתירים (עדיין יש לו שימוש על ידי הדחק)
(נר חרס חדש – מותר לפי כולם, אפילו שמיוחד להדלקה.
אחרי שהשתמשו בו, למה אינו כלי שמלאכתו לאיסור לר"ש? אולי הוא כן... ומותר לגופו ומקומו).
- נר דולק –
לר"י ודאי אסור (והנר והשמן בסיס לשלהבת (מז.), והשמן מוקצה מחמת איסור/הוקצה למצווה).
גם לר"ש אסור (בפשטות מסכים שזה מוקצה לאותו זמן).
ר"א בר"ש – מותר אפילו כשדולק (אם נטף).
- נר שדלק בביה"ש וכבה – האם יש מיגו דאתקצאי?
ר"מ (ובברייתא נוספת – גם ר"י) – אסור,
ר"ש – מותר,
אבל כוס לא:
עולא – זה לר"י.
מר זוטרא – גם לר"ש [אם מדובר בנר קטן, דעתו אליו שיכבה ומותר,
אך בגדול שאין דעתו עליו – מיגו דאתקצאי (ומה שהתיר "מותר השמן" זה בגודל נר). (והשווה מו: שמותר כי "יושב ומצפה")].
- 4. ר' זירא – פמוט (נר מתכת)
- אם לא דלק בערב שבת (אפילו ישן) – מותר.
(אינו מאוס, ויש לו עוד שימושים (תוס') (לכן גם אינו כלי שמלאכתו לאיסור?)). - אם דלק בכניסת שבת – תלוי במיגו דאתקצאי
a. הו"א: ר"מ אוסר, ר"י מתיר,
אך דוחים – גם לר"י יש מוקצה מחמת איסור, אלא:
b. למסקנה - גם לר"מ וגם לר"י אסור (מוקצה מחמת איסור + מיגו דאתקצאי).
(מד. 2-)
ב. ר"י-רב - מיטה עם מעות
A. ייחוד למוקצה
- הייחוד מספיק לאסור.
דחייה – נר חרס חדש מותר
(אפילו שמיועד לאיסור, אינו נאסר עד שמשתמשים בו, אז כש"כ שמיטה מותרת! נשים לב שההשוואה כאן היא לסוג מוקצה אחר (מאוס), אך העיקרון אותו עיקרון – אתה רק מסיח דעתך ממנו אחרי שהשתמשת פעם אחת).
- צריך ייחוד + שימוש פעם אחת (ואז אסור גם ללא המעות).
B. בסיס ומיגו דאתקצאי
אם לא ייחדה למעות:
אין עליה מעות – מותר,
יש עליה מעות – אסור (תוס' – אפילו ששם באמצע שבת),
היו עליה מעות בביה"ש – אסור.
קשה (כלים): מוכני שלה, אם יש עליה מעות לא מטלטלין,
משמע שאם היה ועכשיו אין – מותר.
תשובה: זה ר"ש, ואילו רב כר"י שיש מיגו דאתקצאי.
- ראיה: רב מתיר לשים נר על עץ בשבת אך לא ביו"ט,
כי בשבת אתקצאי לכל היום אז לא יטפס על העץ להורידו. - קושיא: הרי התיר לטלטל נרות חנוכה אחרי שכבו שלא יראום הגוים.
תשובה – כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
