ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מז. 1+ עד מז: סוף פרק כירה)
חלק א - בסיס לדבר האסור והמותר
הקדמה – ראינו שגם לר"ש, כל עוד הנר דולק יש דין בסיס.
היום נראה שבסיס לדבר האסור והמותר – מותר, בתנאי שהמותר חשוב יותר מהאסור.
נאמר בשם רבי רומנוס – רבי התיר לי לטלטל מחתה עם שאריות האפר.
(רבי כר"ש, אך גם לר"ש אסור לטלטל בסיס כשהמוקצה עדיין עליו (נר)).
שתי הבנות:
א. האפר הוא מוקצה.
מקשים – משנה: מטלטלים סל עם אבן, בתנאי (רי"ח) שהיא מלאה פירות,
כלומר מותר רק בסיס לדבר האסור והמותר, שהמותר עיקר.
תשובות:
- 1.גם כאן זה בסיס לאסור ומותר (שאריות לבונה).
דחייה – שאריות הלבונה אינן נחשבות לאיש עשיר כרבי (והולכים לפי העושר של כל אחד). - 2.כמו שמותר לטלטל גרף של רעי (כלי עם צואה).
דחייה: 1. שם זה מאוס. 2. שם זה לא מכוסה.
ב. האפר הוא המותר(הכינו כדי לכסות רוק) ומטלטלים אתו שברי עצים(מוקצה, אך פחות חשובים).
קשה – גם לר"ש אסור לטלטל נר שנשארו בו חלקי פתילה?
תשובה – זה בגליל שחלקי פתילה חשובים יותר.
חלק ב – הרכבה של כלים
א. המחלוקת:
אם מכניס חזק – חטאת,
אם רפוי –
ר' אבא ורב הונא ב"ח, בי רב חמא (כרשב"ג) – מתירים,
רב ושמואל (כת"ק) – פטור אבל אסור.
ב. המקרים שנדבר עליהם (והאם מרכיבים בצורה רפויה או חזקה):
- 1.מיטה של טרסיים (רפוי או חזק)
- 2.ברייתא -
קנה מנורה (חזק)
קנה סיידים (רפוי)
קרן עגולה (חזק) קרן פשוטה (רפוי)
- 3.ברייתא -
מלבנות וכרעות המיטה,
לווחים של סקיבס (רפוי או חזק) - 4.מיטת גללינתא (רפוי)
ג. סדר הסוגיה:
- 1.מיטה של טרסיים בחיבור רפוי:
ר' אבא התיר, אך רב ושמואל אמרו שבכוח יש חטאת, אז ברפוי – אסור מדרבנן. - 2.מקשים מברייתא על המתירים:
קנה מנורה (חזק) – חייב, קנה סיידים (רפוי) – פטור אבל אסור (וכן קרן עגולה ופשוטה).
תשובה – המתירים כרשב"ג, והאוסרים כת"ק, בברייתא לגבי מלבנות המיטה שנחלקו שם ברפוי). - 3.בי רב חמא התירו במיטת גללינתא, והסבירו ל"ההוא מרבנן" שהם כרשב"ג.
חלק ג – משנה - כלי תחת הנר לקבל ניצוצות
א. נותנים כלי תחת הנר לקבל ניצוצות.
והרי מבטל כלי מהיכנו? (לרב חסדא לפי רב יוסף בדף מג זה אסור)
תשובה – ניצות לא חשיבי.
ב. אבל לא יתן מים בכלי.
בברייתא – אפילו בערב שבת.
לכאורה זה מחלוקת רבנן ור' יוסי אם מותר לשים בשריפה כלי מים שהאש תנפץ והמים יכבו -
לרי"ס – אסור, לרבנן מותר.
דחייה – משנתנו גם לרבנן, כי שם זה גרמא,
אך כאן הוא שם מים והאש נכנסת ישירות אליהם, ונחשב כמכבה ממש,
הראיה שאצלנו אסור אפילו לפני שבת אטו שבת עצמה.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
