ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מז. 1+ עד מז: סוף פרק כירה)
חלק א - בסיס לדבר האסור והמותר
הקדמה – ראינו שגם לר"ש, כל עוד הנר דולק יש דין בסיס.
היום נראה שבסיס לדבר האסור והמותר – מותר, בתנאי שהמותר חשוב יותר מהאסור.
נאמר בשם רבי רומנוס – רבי התיר לי לטלטל מחתה עם שאריות האפר.
(רבי כר"ש, אך גם לר"ש אסור לטלטל בסיס כשהמוקצה עדיין עליו (נר)).
שתי הבנות:
א. האפר הוא מוקצה.
מקשים – משנה: מטלטלים סל עם אבן, בתנאי (רי"ח) שהיא מלאה פירות,
כלומר מותר רק בסיס לדבר האסור והמותר, שהמותר עיקר.
תשובות:
- 1.גם כאן זה בסיס לאסור ומותר (שאריות לבונה).
דחייה – שאריות הלבונה אינן נחשבות לאיש עשיר כרבי (והולכים לפי העושר של כל אחד). - 2.כמו שמותר לטלטל גרף של רעי (כלי עם צואה).
דחייה: 1. שם זה מאוס. 2. שם זה לא מכוסה.
ב. האפר הוא המותר(הכינו כדי לכסות רוק) ומטלטלים אתו שברי עצים(מוקצה, אך פחות חשובים).
קשה – גם לר"ש אסור לטלטל נר שנשארו בו חלקי פתילה?
תשובה – זה בגליל שחלקי פתילה חשובים יותר.
חלק ב – הרכבה של כלים
א. המחלוקת:
אם מכניס חזק – חטאת,
אם רפוי –
ר' אבא ורב הונא ב"ח, בי רב חמא (כרשב"ג) – מתירים,
רב ושמואל (כת"ק) – פטור אבל אסור.
ב. המקרים שנדבר עליהם (והאם מרכיבים בצורה רפויה או חזקה):
- 1.מיטה של טרסיים (רפוי או חזק)
- 2.ברייתא -
קנה מנורה (חזק)
קנה סיידים (רפוי)
קרן עגולה (חזק) קרן פשוטה (רפוי)
- 3.ברייתא -
מלבנות וכרעות המיטה,
לווחים של סקיבס (רפוי או חזק) - 4.מיטת גללינתא (רפוי)
ג. סדר הסוגיה:
- 1.מיטה של טרסיים בחיבור רפוי:
ר' אבא התיר, אך רב ושמואל אמרו שבכוח יש חטאת, אז ברפוי – אסור מדרבנן. - 2.מקשים מברייתא על המתירים:
קנה מנורה (חזק) – חייב, קנה סיידים (רפוי) – פטור אבל אסור (וכן קרן עגולה ופשוטה).
תשובה – המתירים כרשב"ג, והאוסרים כת"ק, בברייתא לגבי מלבנות המיטה שנחלקו שם ברפוי). - 3.בי רב חמא התירו במיטת גללינתא, והסבירו ל"ההוא מרבנן" שהם כרשב"ג.
חלק ג – משנה - כלי תחת הנר לקבל ניצוצות
א. נותנים כלי תחת הנר לקבל ניצוצות.
והרי מבטל כלי מהיכנו? (לרב חסדא לפי רב יוסף בדף מג זה אסור)
תשובה – ניצות לא חשיבי.
ב. אבל לא יתן מים בכלי.
בברייתא – אפילו בערב שבת.
לכאורה זה מחלוקת רבנן ור' יוסי אם מותר לשים בשריפה כלי מים שהאש תנפץ והמים יכבו -
לרי"ס – אסור, לרבנן מותר.
דחייה – משנתנו גם לרבנן, כי שם זה גרמא,
אך כאן הוא שם מים והאש נכנסת ישירות אליהם, ונחשב כמכבה ממש,
הראיה שאצלנו אסור אפילו לפני שבת אטו שבת עצמה.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









