ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ברור שיש זכויות שנותנים לאדם הוריו ורבותיו. הרב בלוי היה ממשפחות מיוחסות שבירושלים, הן מצד אביו - משפחת בלויא שהיו מקורבי המהרי"ל דיסקין זצ"ל, והן מצד אמו שהיתה ממשפחת אורנשטיין (סבו היה הרב יעקב אורנשיין, ואבי סבו הרב ישעיהו, ועל שמם הוא נקרא). אבל ייחוס המשפחה בלבד אינו סיבה לזכות להיות אחד מעמודי ההוראה בעם ישראל. גם הזיכרון המופלג שהיה לרב בלוי לא מספיק לזכייה זו, ישנם רבים בעלי זיכרון וידע אבל תורתם נשארת בד' אמות. וחוזרת השאלה: כיצד זכה להיות אחד מעמודי ההוראה בישראל?
הווי מתאבק באפר רגליהם
התכונה הראשונה שאפיינה את הרב בלוי זצ"ל היתה אמת. האמת אינה נושאת פנים לאף אדם, וכדברי הנביא "משפט אמת שפוטו" (זכריה ז, ט) הדיין צריך לעשות משפט אמת. אסור לשום דבר להטות את לבו, אפילו חסד ורחמים אין מקומם בדין. לאחר משפט האמת, אם רואה את בעל הדין במצב קשה יש מקום ל"חסד ורחמים עשו איש את אחיו".
קנאות לאמת היא הבסיס המיוחד לדרכי ההוראה של הרב בלוי. בספריו המרובים פעמים רבות משיג הוא על ספרים וחיבורים שקדמו לו, אבל ההערות לא נכתבו לצורך הניצוח והווכחנות אלא לברור אמיתה של תורה. יש רבנים מסדרי שמועה ופסקי הלכות אבל פוחדים להשיג ולערער על דברי הקודמים להם, אבל איש אמת איננו פוחד "כי המשפט לאלוקים הוא". אבל עם הכל הוא זוכר שהוא אבק לרגלי גדולי הדורות. תכונה מופלאה זו, של עמידה על דעות הפוסק עם כל הכבוד לפוסקים אחרים וקדמונים, היא הבסיס להוראותיו של הרב בלוי בכל ספריו והערותיו.
ארדה נא ואראה
איש אמת, כאשר הוא יורד לשאלה, מברר תחילה את המציאות - לדעת מה קורה, מה היה במקום או בשאלה שנשאלה. לצורך חקר המציאות צריך לרדת ולראות, וכפי שהורה הקב"ה "ארדה נא ואראה", ללמד את הדיינים שירדו לראות בעיניהם את הנדון, לא הסתמכות על שרטוטים וציורים אלא "טוב מראה עיניים". הליכה זו דורשת זמן רב והתמדה. קל יותר לשבת בבית ולפסוק ולא להיטלטל במרחבי הארץ כדי לראות צנרת במפעלים, ובייחוד כאשר אדם יש לו ייסורים גדולים כפי שהיה לרב זצ"ל והנסיעות הארוכות מקשות.
אבל דורש אמת כרב בלוי היה נוסע ממפעל למפעל לראות בעיניו את הצנרות וצורת העשייה, בודק כיצד הטכנולוגיה החדשה ניתנת ליישום ולהבנה, ורק לאחר מכן נותן את הכרעותיו. כאשר פותחה בגוש קטיף שיטת הגידול במצעים מנותקים, ערב שביעית תשמ"ז, הרב בלוי בא עם חברי בית הדין ועד הכשרות לראות מה וכיצד הדבר נעשה, חקר ובדק כיצד מוציאים את המים וכיצד הגידול נעשה לכל השלבים. גם בביקוריו במפעל 'עלי קטיף חסלט' עמד על כל שאלות הכשרות והפרשת תרומות ומעשרות שמתעוררות, והציע דרכי פתרון מתוך הניסיון הרב שהיה בידו בביקוריו הרבים במפעלי תעשייה.
תכונה זו היתה אחת הסיבות מדוע ועד הכשרות של העדה החרדית זכה לאהדה גדולה בקרב הציבור בימי חיותו. ועד הכשרות הפך מוועד מקומי לרמת ועד כשרות ארצי, בגלל הרצינות המיוחד הזאת, של "ארדה נא ואראה" ולאחר מכן דיון הלכתי אמיתי.
תכונת הירידה למציאות היתה בכל העניינים שהרב בלוי דן בהם. כשעסק בענייני מסחר וריבית הוא ידע את דרכי המסחר המציאותיות. ספרו הגדול 'ברית יהודה' הודפס בשנת תשל"ו, כעשרים שנה לאחר מכן הדפיס את עיקרי הדינים של הספר, וכבר היו שינויים בדרכי המסחר שהשפיעו על ההלכה, ועל כן שינה דברים בהלכה (עיין בהקדמתו).
מבקש אמת
הרמב"ם, בהקדמתו לשמונה פרקים, אומר שיש לשמוע את האמת ממי שאמרה. מבקש האמת מחפשה בכל מקום שיכול למוצאה, אצל גדול וקטן. פעמים הרב בלוי ביקש שנכתוב לו סיכומי דברים ובירורים נקודתיים, כדי שיהיה לו את החומר הנצרך לשם הדיון ההלכתי. על סמך חומרים אלו ישב לכתוב את הכרעותיו, כאשר היריעה כבר פרוסה לפניו. פעמים ביקש תמצות דעות על גבולות הארץ, סיכום שאלת הרכבות תמך ועצים שונים. לפעמים, כשהתעוררו שאלות בקשר לתרומות ומעשרות, היה מבקש לשמוע האם יש דעות נוספות.
הרב היה מחפש את האמת באמת, ללא הבחנה מיהו האיש שמוסר, האם הוא בעל דעות כאלו או כאלו, האם הוא איש העדה החרדית או מבני הציונות הדתית. כל זמן שהיסוד הוא אמת של תורה ורק לשם התורה, אין חילוקי השקפה יכולים לשנות. פעמים שהרב היה מתקשר אלי הקטן ושואל שאלה, בדרך כלל מעשית. מעולם לא הציג עצמו בתואר אלא בשמו הפרטי, ולאחריה שאלה קצרה ודיון ארוך. כאשר עסק ב'פתחי מקוואות', ידע שבכפר דרום ת"ו היה מתקן טבילה לנכים, ועל כן ביקש את כל החומר שנכתב בנושא זה, והשתמש בו בספרו.
מבקש אמת יכול להודות ולהכיר שחוזר בו בדברי הלכה, "מודים דרבנן היינו שבחייהו". בהקדמתו לספר עיקרי הדינים הרב מספר שחזר על תלמודו שוב, וכעת התבררה לו ההלכה ביתר ביאור ועל כן הוא חוזר ממספר דברים שכתב בספרו הקודם 'ברית יהודה', ולא עוד אלא מציין בספר היכן הן החזרות. קל למחבר ספרים רבים כל כך להשמיט ולהעלים את החזרות, אבל כאן למדנו את ה"אמת ליעקב".
האמת היא דבר של קיימות ונצחיות, לעומת השקר שאין לו רגליים. תכונת האמת המיוחדת שהיתה לרב בלוי, בצירוף מידותיו התרומיות וזיכרון נדיר, הם שנתנו לו את המעמד המיוחד כאחד מעמודי ההוראה לישראל לדורות.
הכותב הוא ראש 'מכון התורה והארץ'
באדיבות בשבע
הרב יהודה עמיחי
מנהל מחלקת המחקר ההלכתי של "מכון התורה והארץ".
הכנס הכ"ב למצוות התלויות בארץ חיוב נתינת מעשר עני מפירות וירקות בשוק
מתוך הכנס השנתי הכ"ב למצוות התלויות בארץ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
