ט"ו בשבט - נטיעת עם ישראל בארצו | הרב ש. יוסף וייצן | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
ט"ו בשבט
הארץ ופירותיה

קטגוריה משנית

4568

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

א. המדבר – עינוי ורעב???
ב. דור המדבר – תקופת הנעורים של האומה
1. בין ילדות לבגרות
2. כוחות האומה אינם יוצאים אל הפועל
3. אז למה לא נכנסנו מיד לארץ ישראל?
ג. ט"ו בשבט – נטיעת עם ישראל בארצו

א. המדבר – עינוי ורעב???
כדי להבין את עניינו הרוחני של ט"ו בשבט, נעיין בדברי 'אור החיים' על הפסוק 'והיה כי תבוא אל הארץ' 1 :

'והיה כי תבא אל הארץ' אמר והיה לשון שמחה (ב"ר מב ג), להעיר שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ, על דרך אומרו (תהלים קכו ב) 'אז ימלא שחוק פינו'.

יש שמחה מיוחדת בביאה לארץ ישראל. למרות כל הנעימות של ההליכה במדבר, עם ישראל לא יכול היה למצוא קורת רוח מההימצאות במדבר.
אולם, כשאנו מתארים לעצמנו מה היה במדבר, אנו חושבים על עם שלם שעמוד ענן ועמוד האש ומן ובאר ודור דעה, וכל שאר הדברים הנפלאים שסובבו אותו במדבר. מה יש במצב של המדבר שניתן להרגיש בו אי נחת, אי שביעות רצון?
שאלה זו נשאלה במדרש רבה 2 , על הפסוק 'ויענך וירעיבך זה ארבעים שנה':

"וכי מאכל רעבון נתן להם הקב"ה המן לישראל?"

למה תקופת המדבר מתוארת כתקופה של עינוי של רעב? מדרשים רבים מתארים את ישראל מסובים ואוכלים ומקלסים לקב"ה, מתארים את המן כאוכל שמימי ומיוחד שכל טעם שהיה במחשבתו של האדם היה יכול לטעום בו, ואם כן, מה פשר הפסוק "ויענך וירעבך"?

ב. דור המדבר – תקופת הנעורים של האומה
1. בין ילדות לבגרות
אכן, העינוי במדבר אינו בכך שחסרנו משהו מבחינת הקיום היום יומי שלנו. מבחינה זו, אנו מצווים לזכור את כל הטוב שהיה במדבר ושלא חסרנו דבר. העינוי מתייחס להתפתחות האומה כעם.
את דור המדבר ניתן לדמות לזמן הנעורים של אדם. בזמן הנעורים האדם נמצא בין תקופת הקטנות, בה האדם תלוי באחרים, לבין תקופת הגדלות, בה האדם אחראי על עצמו. תקופת הנעורים היא התקופה בה אנו נפרדים מהתלות באבא ואמא, ומתחילים להכיר את כוחותינו ואת נפשנו. הבעיה בתקופה זו היא שכוחות של גדלות מתחילים להתפתח, אולם הם לא הבשילו בצורה שמאפשרת להתנתק לגמרי מהאחרים. נפש הנער כבר התחילה לחוש את טעם הגדלות, אולם הוא אינו מסוגל בפועל להתנהג בעולם המעשה בצורה שיהיה אחראי בלעדי למעשיו. לפעמים הקושי הינו קושי הפוך. הנער רוצה להשאר בקטנותו, והנה החיים מחייבים אותו לעזוב את התלות שלו באחרים, והוא נתבע לנהוג כגדול.
אם כן, גיל הנעורים הינו גיל שמעצם היותו 'בין לבין' הוא יוצר קשיים ועינוי נפש. גם רוצים להיות גדולים, וגם רוצים להיות קטנים. להיות קטן זה מאד נחמד, וגם להיות גדול נראה כדבר נפלא. אולם להיות בין לבין זהו עינוי הנפש.
תופעה זו המתרחשת אצל הפרט – התרחשה אצל עם ישראל במדבר: מצד אחד - התלות המוחלטת במצרים אליה התרגל העם היה בה צד של אי לקיחת אחריות, של אי נקיטת יוזמה. היא דומה לגיל הקטנות. נכון שהחיים במצרים היו מרים וקשים, אולם הזמן עושה את שלו. במשך הזמן הדברים הרעים שהיו בעבר הולכים ונשכחים, ורק החלק הנעים של אי המחויבות לעצמך, אי לקיחה באחריות, הוא זה שנשמר בזכרון. ומאידך , במדבר הקב"ה מתחיל להטיל אחריות על עם ישראל. הוא נותן לו משימות קטנות. יש להקים חברה עם מערכות צדק, יש להקים משכן.
עם ישראל שמתחיל להריח ריח של עצמאות כבר צמא למשימות גדולות, הוא צמא ליתר עצמאות. להיות בין שני הקטבים – זהו פרק בחיים הלאומיים שלנו שאינו משמח. אין שמחה לא ביתר האחריות ולא בריבוי האחריות, ועל כך אומרת התורה "ויענך".

2. כוחות האומה אינם יוצאים אל הפועל
מלבד "ויענך", התורה מוסיפה עוד מילה: "וירעיבך". מהו ירעיבך?
הקב"ה נטע באדם צלם אלוקים. צלם האלוקים הוא המשייך אותנו אל השלמות, אל דבר אין סופי. כך נהיתה לנו תכונת נפש שיכולה להתמלא מהשלמות, ולא מהחלקיות. מתי אדם יכול לחוש שלמות? רק כאשר הוא עוסק בתכלית. לעומת זאת, כל עיסוק בדבר שהוא אמצעי להגיע למטרה אחרת - הוא עיסוק שמענה את הנפש. נפש האדם רוצה להרגיש את השלמות ולא רק לפעול בכדי להגיע אל השלמות.
היעוד של יציאת מצרים הוא להגיע לארץ ישראל 3 :

"וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלוקים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה’ אלוקיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה’".

כל עיכוב בהגעה אל תכלית זו - הינה עינוי נפש. המדבר אמנם נצרך כהכנה אל ארץ ישראל, אבל הידיעה שהשהות במדבר אינו התכלית – מהווה עינוי. ודאי שהחיים במדבר היו חיים ברמה רוחנית גבוהה, אולם, מכך שאנו נבראנו כדי להיות בארץ ישראל, ודאי שכוחותינו הפנימיים מתאימים לחיים בתוכה. נמצא אם כן שבהיותנו במדבר, בהרבה מכוחות הנפש שיש בנו אין אנו יכולים להשתמש. את כל הכוחות האלו אנו צריכים לאצור בקרבנו, להתאפק, עד שנבוא לזמן שנוכל להביא אותם לידי ביטוי. מצב זה הינו מצב של רעבון, בו אנו צריכים להרעיב את כל כוחות הנפש שמתאימים לחיי ארץ ישראל. במדבר אין לנו מה שיזין את כוחות אלו, ולכן מתואר מצב זה כ"רעבון". אנו בתקופה שכביכול אנו בורחים מן העולם למקום התבודדות, למקום ששם החיים הטבעיים אינם יכולים לזרום.

3. אז למה לא נכנסנו מיד לארץ ישראל?
ניתן להשוות את תקופת המדבר לתקופה שהאדם עסוק בלימוד מקצוע או אפילו בלימוד תורה. אדם רוצה לעשות מעשים גדולים בחייו, אולם כדי להגשים את מטרתו הוא חייב להקדיש לעצמו פרק זמן שבו הוא מכשיר את עצמו לכך. בתקופה זו אדם חייב להנזר מעיסוק בחיי המעשה, הוא חייב להכנס ל"תיבת נח", להיות מרוכז בלמודו. בדרך כלל, הלימוד שמביא תועלת מרובה הינו הלימוד הממוקד בנושא מוגדר, ולא הלימוד שבו האדם משוטט בנושאים רבים. מצב זה, שבו האדם אינו יכול ליזון מכל מה שהוא רואה, מכל שמקרב אותו, הוא מצב של רעבון.
וכך אנו מבינים מדוע באמת היה צורך בתקופת המדבר, והקב"ה לא הכניס אותנו מיד לארץ ישראל. ואלו דברי המדרש 4 בהתייחסו לכך:

"דבר אחר 'ולא נחם אלוקים' למה דרך ארץ פלשתים? א"ר שמעון בר אבא א"ר יוחנן כיון ששמעו הכנענים שישראל נכנסין לארץ עמדו וקצצו הנטיעות שהיו להן כיון ששמעו שנתעכבו במדבר מ' שנה היו סבורים שבמדבר תהא דירתם עמדו ונטעו נטיעות וגדלו אותן ואח"כ הכניסן לארץ. ורבינו הגדול אומר לפי שביקש הקב"ה ליתן אימתן של ישראל על עובדי כוכבים עכבן מ' שנה במדבר ומאיר להם בעמוד ענן ביום ובעמוד אש לילה ושמעו כל העובדי כוכבים ונפלה עליהם רעדה שנאמר תפול עליהם אימתה ופחד ואחריו מה כתיב תביאמו ותטעמו".

בהסבר הראשון מבאר המדרש, שלפעמים הקב"ה מעכב מאיתנו את הטובה משום שעל ידי העיכוב בהגעת הטובה מיד - תגדל הטובה לאחר זמן. אולם לפי ההסבר השני, כדי שעם ישראל יהפך להיות עם גדול, עם תכונה על טבעית, לא מספיק יום אחד. יש צורך בארבעים שנים של נס כדי להביא לידי ביטוי את הסגולה המיוחדת שיש לעם ישראל על פני כל העמים.
ככל שגדולה המשימה שהאדם רוצה לעשות בימי גדלותו, יש צורך בתקופה ארוכה יותר של הכשרה. כדי להיות סנדלר ניתן לעשות קורס של חודש לידיעת המלאכה. כדי להיות רופא גוף צריך הכשרה של שבע שנים, כדי להיות תלמיד חכם שהוא רופא של נשמות יש צורך ללמוד כל החיים. גם עם ישראל הוא העם האחרון בהתפתחותו מבין כל העמים, וזאת משום שהמשימה שלנו הינה המשימה הגדולה ביותר.

ג. ט"ו בשבט – נטיעת עם ישראל בארצו
ט"ו בשבט מסמל את ההשלמה לשני הדברים שהיו כל כך חסרים לנו במדבר.
ראשית , הצד הראשון של ט"ו בשבט הוא היותו ראש השנה לנטיעה - ביום זה נקבעת עוד שנה להֶיות העץ כנטוע בארץ. זאת לעומת תקופת המדבר, שהיתה תקופה בה אנו נמצאים בדרך ולא נטועים במקומנו. הנטיעה מבטא את היותנו במקומנו הטבעי. אנו לא במצב 'שבין לבין', ברור לנו למה אנו שייכים. אנו לא קרועים בהשתוקקות לעבר ולא חיים רק מכוח העתיד, וזוהי השלמת החסרון הראשון של תקופת המדבר.
ושנית , כשאנחנו נמצאים בארצנו, אנחנו נמצאים במקום שבו אנו יכולים להביא לידי ביטוי גם את כוחותינו הארציים, אנו לא צריכים לעצור שום כוח מלהופיע. עניין זה מתבטא בהלכה נוספת השייכת לט"ו בשבט, והיא היותו ראש השנה לענין גמר שנות הערלה. הפירות מותרים רק אם חנטו לפני ט"ו בשבט:

וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה’" 5 .

ומוסיף על כך אור החיים:

'וכי תבאו אל הארץ' וגו' ג' מצות נאמרו כאן, א' ביאת הארץ, על דרך אומרם הכל מעלין לארץ ישראל וכו', ב' לנטוע כל עץ מאכל לשבח הארץ, ג' לנהוג שני ערלה"

הערלה היא ביטוי לזמן ההכנה שבו עדיין צריכים להתאפק ולא להגיע לאכילת הפירות. אם כן, בט"ו בשבט אנו מגיעים לרגע בו ניתן לעבור משלב ההמתנה וההתאפקות לשלב היציאה אל הפועל.

לא במקרה החודש שבו נאמר ספר דברים הינו חודש שבט 6 :

"וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֹתוֹ אֲלֵהֶם".

חודש שבט הינו חודש ארץ ישראל. ספר דברים הינו ספר ארץ ישראל, ו'מצא מין את מינו'.

^ 1 דברים פרק כו, פסוק א.
^ 2 קהלת פרשה ה, פסקה יא.
^ 3 שמות, פרק ו, פסוקים ז-ח.
^ 4 מדרש רבה, שמות פרשה כ פסקה ט"ז.
^ 5 ויקרא פרק יט, פסוקים כג – כד.
^ 6 דברים, פרק א, פסוק ג.

הארץ ופירותיה

הרב ש. יוסף וייצן

רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.

40 דק'
אורות ישראל - הרב ש. יוסף וייצן
השפעת עם ישראל על התהליכים בעולם
אורות ישראל - פרק א' פסקה א'2
א' שבט תשפ"ב
45 דק'
מאמר הדור
דור מחפש גודל
מאמר הדור (9)
כו' תמוז התשע"ב
44 דק'
אורות ישראל - הרב ש. יוסף וייצן
תחיית השפה העברית
אורות ישראל פרק ז פסקאות יב-יג
כ"א אייר תשפ"ה
42 דק'
תשובה
תשובה בזמן הזה
מתוך ערב לימוד לציון שלושים יום לפטירתו של אבישי ליברטי ז"ל.
ז' תשרי תשע"ו

הארץ ופירותיה

הארץ ופירותיה
האסיר שפספסתם!
הרב נתנאל יוסיפון | שבט תשע"ח
22 דק'
הארץ ופירותיה
מהות ט"ו בשבט
הרב ש. יוסף וייצן | טו בשבט תשע"ט
הארץ ופירותיה
ליהנות מפירות הארץ
הרב נתנאל יוסיפון | ט"ו בשבט תשע"ו
1:02
הארץ ופירותיה
לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ - מעלת פירות ארץ ישראל
פרשת יתרו תשע"ח
הרב שמואל אליהו | ט"ו שבט תשע"ח

הארץ ופירותיה

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
מגד ירחים
שאילת גשמים בארץ ישראל ובחוץ לארץ
מתוך "מגד ירחים" בהוצאת "בית הרב", גיליון 133
הרב יהודה זולדן | חשוון תשע"א
חבלי משיח
הניגון של אברהם אבינו
הרב מרדכי הוכמן | אלול תש"ע
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב אליקים לבנון
הרב אליעזר מלמד
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרה"ג חיים שטיינר
הרב הלל גפן

48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז