ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. על קריעת מעיל מדובר בסדרה,
ועל כך גם פסוקים בהפטרה.
באיזה מעיל פרשתנו דברה,
ושל מי המעיל שבהפטרה נקרע?
מהו הציווי הקשור בכך בסדרה,
ומהו הסמל והסימן שבהפטרה?
ב. בצרפת – רכיבה על סוסים,
נפוצה הייתה גם בין נשים.
על כך עדותו של גדול הפרשנים,
כבר מלפני יותר מ-800 שנים.
כיצד ראיית שרות רוכבות לרש"י עזרה,
לפרש מראה בגדי כהונה בראש הסדרה?
ג. ארגון מחתרת יהודי במאה הנוכחית,
מרגל ופועל כנגד האימפריה הטורקית.
סיסמתו שהייתה לשמו המקובל והנפוץ,
מקורה בהפטרת שבת זאת.
ד. עומדים אנו סמוך לימי הפורים,
אך בפרשתנו רמז ליום הכיפורים.
הרמז בסוף הפרשה מצוי ומפורש,
כיצד נקשר יום זה למזבח ולמקדש?
ה. לפני פסח בכוונתנו לבער,
את מלאי החמץ שברשותנו יישאר.
והנה בפרשתנו תגלית מסעירה:
לחם וחלה – והם מצה כשרה!
ובכן, כדי שלא נתבלבל לחלוטין,
עלינו להבהיר מושגים מועטים:
מהו לחם, רקיק וחלה,
ובמה מצה מחמץ נבדלה?
ו. פרי אדום וטעים משבעת המינים,
בפרשתנו מצוי ללא גרעיניו המזינים.
ממה עשוי הפרי שבו מדובר
ובאיזה בגד נתלה וחובר?
סמוך לפרי קולות מושמעים,
מה אלו מבשרים ועל מה מודיעים?
ועוד ברש"י וב"פקודי" עיין ומצא:
הפעמון - ליד הפרי או בתוכו נמצא?
ז. שבוע שרות במילואים
כנראה, הינו דבר נעים.
עובדה שבמילואים חושקים גם כוהנים
שבמשך שבוע לובשים מדים,
אוכלים וגם… מתאמנים.
מה מקור המושג מילואים,
על כך בפרשנים – הסברים מובאים.
למשל ברש"י, בשלישי, מדובר על מילוי,
ובדבריו תאור ציורי של טקס מנוי.
ומה בדבר הדורות הבאים:
האם גם להם צפויים מילואים?
תשובה בזאת הסוגיה,
בפרוש פסוקים כט-ל תלויה.
תשובות
א. 'לא יקרע' - איסור לקרוע את מעיל התכלת של הכהן הגדול.
'ויסב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע, ויאמר אליו שמואל קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום...' (הפטרת שבת זכור).
ב. 'האפוד עשוי כמין סינר של נשים רוכבות סוסים' (רש"י כ"ח, ו' ד"ה ועשו את האפוד).
ג. 'נצח ישראל לא ישקר' (מחתרת ניל"י).
ד. 'וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה, מדם חטאת הכיפורים אחת בשנה יכפר עליו לדורותיכם...' - ביום הכיפורים הכהן הגדול היזה בדם הפר ובדם השעיר על מזבח הזהב שבהיכל.
ה. 'ולחם מצות וחלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן סולת חטים תעשה אותם' (כ"ט, ב'). לביאור עשיית הלחמים ראה ברמב"ם ספר עבודה הלכות מעשה הקרבנות פרק ט', הלכה י"ח- כ"א.
ו. 'ועשית על שוליו רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני על שוליו סביב, ופעמוני זהב בתוכם סביב'. ומפרש רש"י 'בתוכם סביב- ביניהם סביב' (ועיין ברמב"ן החולק ואומר שהפעמונים היו בתוך הרימונים).
ז. 'ומלאת את ידם - כל מלוי ידים לשון חנוך, כשהוא נכנס לדבר להיות מוחזק בו מאותו יום והלאה הוא מלוי, ובלשון לעז כשממנין אדם על פקידת דבר, נותן השליט בידו בית יד של עור שקורין גנ"ט בלעז (כפפה) ועל ידו הוא מחזיקו בדבר... והוא מלוי ידים' (רש"י כ"ח, מ"א).
ראה בפרשנים כ"ט, כ"ט-ל'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
