ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. על קריעת מעיל מדובר בסדרה,
ועל כך גם פסוקים בהפטרה.
באיזה מעיל פרשתנו דברה,
ושל מי המעיל שבהפטרה נקרע?
מהו הציווי הקשור בכך בסדרה,
ומהו הסמל והסימן שבהפטרה?
ב. בצרפת – רכיבה על סוסים,
נפוצה הייתה גם בין נשים.
על כך עדותו של גדול הפרשנים,
כבר מלפני יותר מ-800 שנים.
כיצד ראיית שרות רוכבות לרש"י עזרה,
לפרש מראה בגדי כהונה בראש הסדרה?
ג. ארגון מחתרת יהודי במאה הנוכחית,
מרגל ופועל כנגד האימפריה הטורקית.
סיסמתו שהייתה לשמו המקובל והנפוץ,
מקורה בהפטרת שבת זאת.
ד. עומדים אנו סמוך לימי הפורים,
אך בפרשתנו רמז ליום הכיפורים.
הרמז בסוף הפרשה מצוי ומפורש,
כיצד נקשר יום זה למזבח ולמקדש?
ה. לפני פסח בכוונתנו לבער,
את מלאי החמץ שברשותנו יישאר.
והנה בפרשתנו תגלית מסעירה:
לחם וחלה – והם מצה כשרה!
ובכן, כדי שלא נתבלבל לחלוטין,
עלינו להבהיר מושגים מועטים:
מהו לחם, רקיק וחלה,
ובמה מצה מחמץ נבדלה?
ו. פרי אדום וטעים משבעת המינים,
בפרשתנו מצוי ללא גרעיניו המזינים.
ממה עשוי הפרי שבו מדובר
ובאיזה בגד נתלה וחובר?
סמוך לפרי קולות מושמעים,
מה אלו מבשרים ועל מה מודיעים?
ועוד ברש"י וב"פקודי" עיין ומצא:
הפעמון - ליד הפרי או בתוכו נמצא?
ז. שבוע שרות במילואים
כנראה, הינו דבר נעים.
עובדה שבמילואים חושקים גם כוהנים
שבמשך שבוע לובשים מדים,
אוכלים וגם… מתאמנים.
מה מקור המושג מילואים,
על כך בפרשנים – הסברים מובאים.
למשל ברש"י, בשלישי, מדובר על מילוי,
ובדבריו תאור ציורי של טקס מנוי.
ומה בדבר הדורות הבאים:
האם גם להם צפויים מילואים?
תשובה בזאת הסוגיה,
בפרוש פסוקים כט-ל תלויה.
תשובות
א. 'לא יקרע' - איסור לקרוע את מעיל התכלת של הכהן הגדול.
'ויסב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע, ויאמר אליו שמואל קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום...' (הפטרת שבת זכור).
ב. 'האפוד עשוי כמין סינר של נשים רוכבות סוסים' (רש"י כ"ח, ו' ד"ה ועשו את האפוד).
ג. 'נצח ישראל לא ישקר' (מחתרת ניל"י).
ד. 'וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה, מדם חטאת הכיפורים אחת בשנה יכפר עליו לדורותיכם...' - ביום הכיפורים הכהן הגדול היזה בדם הפר ובדם השעיר על מזבח הזהב שבהיכל.
ה. 'ולחם מצות וחלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן סולת חטים תעשה אותם' (כ"ט, ב'). לביאור עשיית הלחמים ראה ברמב"ם ספר עבודה הלכות מעשה הקרבנות פרק ט', הלכה י"ח- כ"א.
ו. 'ועשית על שוליו רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני על שוליו סביב, ופעמוני זהב בתוכם סביב'. ומפרש רש"י 'בתוכם סביב- ביניהם סביב' (ועיין ברמב"ן החולק ואומר שהפעמונים היו בתוך הרימונים).
ז. 'ומלאת את ידם - כל מלוי ידים לשון חנוך, כשהוא נכנס לדבר להיות מוחזק בו מאותו יום והלאה הוא מלוי, ובלשון לעז כשממנין אדם על פקידת דבר, נותן השליט בידו בית יד של עור שקורין גנ"ט בלעז (כפפה) ועל ידו הוא מחזיקו בדבר... והוא מלוי ידים' (רש"י כ"ח, מ"א).
ראה בפרשנים כ"ט, כ"ט-ל'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
