ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
וּבַעֲלֵי הַחֻקִּים הָאֲחֵרִים הָהֵם לֹא רָאוּ דָּבָר מִזֶּה, אֶלָּא נֶאֱמַר לָהֶם: קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם מִשְׁמַעַת מֶלֶך הֹדּוּ כְּמוֹ שֶׁקִּבְּלוּהָ עֲלֵיהֶם הַחֲבֵרִים הָהֵם, וְסוֹפְכֶם שֶׁתִּדְבְּקוּ בַּמֶּלֶך אַחַר הַמָּוֶת, וְאִם לֹא, סוֹפְכֶם שֶׁיַּרְחִיק אֶתְכֶם וִייַסֵּר אֶתְכֶם אַחַר הַמָּוֶת. וְהָיָה מֵהֶם מִי שֶׁאָמַר: לֹא בָּא אֵלֵינוּ אִישׁ שֶׁיְּסַפֵּר שֶׁמֵּאָז שֶׁמֵּת הוּא בְּגַן עֵדֶן אוֹ בְּגֵיהִנֹּם. וְהָרֹב הֶעֱדִיפוּ אֵת סִדּוּר מַעֲמָדָם וְאֵת אַחְדוּת דְּבָרָם, וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם אוֹתָהּ הַמִּשְׁמַעַת, וְקִוּוּ נַפְשׁוֹתֵיהֶם בַּסֵּתֶר תִּקְוָה חֲלוּשָׁה, אֲבָל בַּגָּלוּי תִּקְוָה חֲזָקָה וְנֶחְרֶצֶת, וּמִתְגַּדְּלִים וּמִתְנַשְּׂאִים עַל הֲמוֹן עַמָּם בָּאֱמוּנָה. וְאֵיך יִתְפָּאֲרוּ אֵלֶּה בְּטַעֲנַת מַה שֶּׁיִּהְיֶה לָהֶם אַחַר הַמָּוֶת, עַל מִי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם זֶה בְּחַיֵּיהֶם? הַאֵין טֶבַע הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים יוֹתֵר קָרוֹב אֶל הַקִּיּוּם הַנִּצְחִי מִטֶּבַע מִי שֶׁלֹּא קָרַב אֶל זֹאת הַמַּדְרֵגָה?
קי אָמַר הַכּוּזָרִי: רָחוֹק מִן הַסְּבָרָה שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם כָּלֶה בְּטִבְעוֹ, גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ אוֹבְדִים כַּבְּהֵמוֹת, חוּץ מֵהַפִילוֹסוֹפִים לְפִי דַּעְתָּם. וְאַנְשֵׁי הַדָּתוֹת אוֹמְרִים שֶׁהֵם יִחְיוּ לָנֶצַח בִּנְעִימוֹת בַּעֲבוּר מִלָּה שֶׁיֹּאמְרוּ בְּפִיהֶם, וְיֵשׁ אֲשֶׁר לֹא יֵדַע כֹּל יָמָיו זוּלַת אוֹתָהּ הַמִּלָּה, וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יָבִין עִנְיָנָהּ. מַה גְּדוֹלָה הַמִּלָּה הַמַּעְתִּיקָה מִמַּדְרֵגַת הַבְּהֵמוֹת אֶל מַדְרֵגָה מַלְאָכִית, וּמִי שֶׁלֹּא אָמַר הַמִּלָּה הַהִיא יִהְיֶה בְּהֵמָה, אֲפִלּוּ הָיָה פִילוֹסוֹף חָכָם וְחָסִיד שֶׁכֹּל יָמָיו הִשְׁתּוֹקְקוּת אֶל אֱלֹהִים.
קיא אָמַר הֶחָבֵר: אֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ שׁוֹלְלִים מִשּׁוּם אָדָם גְּמוּל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים בְּעֵינֵי ה' דַּוְקָא, מֵאֵיזוֹ אֻמָּה שֶׁיִּהְיֶה, אֲבָל אָנוּ רוֹאִים הַיִּתְרוֹן הַגָּמוּר לָעָם הַקְּרוֹבִים בְּחַיֵּיהֶם, וְאָנוּ מַעֲרִיכִים מַדְרֵגוֹתֵיהֶם אֵצֶל ה' אַחֲרֵי מוֹתָם בְּאוֹתוֹ הָעֵרֶך.
___________________________
והאור המוחש – אור ממשי גשמי כדוגמת משה שקרן עור פניו. ובעלי החקים האחרים – בעלי שאר הדתות. וקוו נפשותיהם בסתר וכו' – בעלי הדתות אמונתם בליבם חלשה בשכר שהובטח להם. בגלוי – כלפי חוץ, בפיהם. המעתיקה – המעלה ומעבירה.
ביאורים
המשל אותו מביא החבר כאן, ממחיש את ההבדל הקיים בין הבטחת השכר ביהדות לבין הבטחותיהן של שאר הדתות. כפי שראינו כבר בתחילת דבריו, ריה"ל סולל קו רעיוני ברור: מתוך המציאות הגלויה אנו מתעלים להכיר במציאות הנסתרת – החבויה. איננו משערים שקיים בורא לעולם על פי הבריאה, זוהי השקפה פילוסופית ועל כן לעולם היא מסופקת. אנו יודעים על קיומו של האל מתוך החוויה – הראיה עין בעין את ישועתו במישור ההיסטורי. כך גם בסוגיית השכר במובטח למאמין בעולם הבא. המשל מורה שביהדות קיימות הוכחות מתוך המציאות כאן, בעולם הזה, לשכר בעולם הבא. עם ישראל רואה את משה רבנו יורד מהר סיני כאשר עור פניו קורן ובידו לוחות העשויים באופן על – טבעי. ראיות אלה מורות מעל לכל ספק כי ישנו מעין ערוץ רוחני פתוח בין ישראל לריבונו של עולם. ראיות לערוץ זה קיימות כבר כאן – בעולם הזה! זוהי גם הסיבה לכך שמעולם היהדות לא דגלה בהאדרת המוות. אדרבה, היהדות בחרה להדגיש את החיים בעולם הזה דווקא בגלל שגם בהם ניתן לדבוק בשכינה. הדתות האחרות לעומת זאת, בחרו להאדיר את המוות ולקיים סביבו פולחן בגלל שמעבר להבטחות אודות טובה עתידית, לא יכלו להעניק למאמין דבר. אמונת הדתות האחרות אודות שכר בעולם הבא הינה לא מבוססת. אין מישהו מהמאמינים שאימת אי פעם את השכר הזה. כפי שריה"ל מציין בהמשך, זוהי גם הסיבה לכך שהתורה לא התמקדה בשכר העולם הבא, אף כי ודאי גם הוא קיים. החידוש הוא שניתן להדבק בשכינה כבר בעולם הזה ולא רק בעולם הבא.
הרחבות
1. שכינה על אומות העולם
וּבַעֲלֵי הַחֻקִּים הָאֲחֵרִים הָהֵם לֹא רָאוּ דָּבָר מִזֶּה. אמנם בעלי הדתות האחרות לא זוכים לראות בחייהם (ובמותם) את השכר שעליו הם מדברים, אך אין זה שולל את האפשרות למישהו מאומות העולם לראות בחייו מעין השכר האמיתי עליו מדבר ריה"ל, כפי שאומרים חז"ל: "מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ בין ישראל בין עכו"ם בין איש בין אישה בין עבד ובין שפחה הכול לפי המעשה שהוא עושה כך רוח הקודש שורה עליו" [תנא דבי אליהו פרק ט].
למרות דברי חז"ל אלו יש להבחין בין רוח הקודש לבין נבואה שאינה שייכת כלל לאומות העולם: "שלשה דברים בקש משה מלפני הקדוש ברוך הוא ונתן לו: בקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו... בקש שלא תשרה שכינה על עובדי כוכבים ונתן לו שנאמר ונפלינו אני ועמך" [ברכות ז, א], וכפי שמסביר ה'הפלאה' [פתחא זעירא לכתובות]: "וזה שאמר משה ונפלינו אני ועמך שאמרו חז"ל דקאי על בחינת הנבואה שבאמת הוא נפלא שלא זכו לזה שום נביא" (ועיין רש"י על שמות פרק לג פסוק יז).
שאלות לדיון
לפי דברי החבר, ביחס לעולם הבא בעלי הדתות האחרות 'מרמים' את סביבתם ומקיימים 'אחד בפה ואחד בלב'. איך מתמודדים עם צביעות?
החבר מלמד אותנו על ערכם של ישראל – העם הקרובים לה' בחייהם. האם תמיד היהודי קרוב יותר לה' מגוי? מה ערכו של יהודי שאינו שומר תורה ומצוות לעומת גוי חסיד?
לעילוי נשמת אבישי בן נועם וזיוה ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
