ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
ב אָמַר הֶחָבֵר: שְׁמוֹת ה' יִתְעַלֶּה חוּץ מֵהַמְפֹרָשׁ הֵם תְּאָרִים וּמִדּוֹת נִלְוִים, לְקוּחִים מֵהִפָּעֲלֻיּוֹת הַבְּרִיּוֹת עַל יָדוֹ כְּפִי מִשְׁפָּטָיו וּגְזֵרוֹתָיו, וְנִקְרָא רַחוּם כַּאֲשֶׁר יְתַקֵּן מַצַּב מִי שֶׁהָיוּ בְּנֵי אָדָם מְרַחֲמִים עָלָיו לְרֹעַ מַצָּבוֹ. וּמְיַחֲסִים לַה' הָרַחֲמִים וְהַחֶמְלָה, וַאֲמִתָּתָם אֶצְלֵנוּ רַכּוּת נֶפֶשׁ וְחֻלְשַׁת טֶבַע, וְאֵין זֶה רָאוּי לוֹ יִתְעַלֶּה, אֲבָל הוּא שׁוֹפֵט צֶדֶק, גּוֹזֵר בָּעֳנִי אָדָם אֶחָד וְעשֶׁר אַחֵר מִבְּלִי שֶׁיִשְׁתַּנֶּה הוּא עַצְמוֹ, וְלֹא יְרַחֵם עַל הָאֶחָד וְלֹא יִכְעַס עַל הָאַחֵר. וּכְבָר נִרְאֶה כְּגוֹן זֶה בְּשׁוֹפְטֵי בְּנֵי אָדָם, שֶׁבָּאוֹת אֲלֵיהֶם שְׁאֵלוֹת, וְהֵם שׁוֹפְטִים בְּמִשְׁפַּט הַתּוֹרָה וּמְזַכִּים אֲנָשִׁים וּמְחַיְּבִים אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. וְיִהְיֶה אֶצְלֵנוּ מִבְּחִינַת פָּעֳלָיו פַּעַם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, וּפַעַם אֵל קַנּוֹא וְנוֹקֵם, וְהוּא יִתְעַלֶּה אֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה מִמִּדָּה אֶל מִדָּה.
___________________________
מענין הכוזרי – בקורות חייו של מלך כוזר. מצפונם – סודם. ומה שהיה וכו' – כל זה מהיסטוריה של מלכות כוזר. שאלות עבריות – שאלות להבנת התורה [אוצר נחמד]. רחוק דבר זה – הסברא מתנגדת לתפיסת ההגשמה. חוץ מהמפורש – שם ה' המפורש, שם הוי"ה.
תארים ומידות נלווים – שאינם מגדירים את ה' אלא מתארים את פעולותיו. אמיתתם אצלנו – בלשון בני אדם המילה רחמים מתפרשת באופן זה. רכות הנפש – אנו מצטערים בראותנו סבל ולכן מרגישים צורך לעזור. אין זה ראוי לו יתעלה – ה' אינו נפעל מהמציאות אלא מנהיג אותה. אבל הוא – אלא ה'.
ביאורים
במאמר הראשון חיפש המלך את המעשה הרצוי, וניסה למצוא את השיטה הרוחנית שתספק לו תשובה משכנעת. לאורך הדרך הוא ערך עימות בין היהדות לפילוסופיה ולדתות אחרות, עד שהגיע למסקנה הפותחת את המאמר השני: היהדות, ואין בלתה, היא המפתח לפענוח המעשה הרצוי. זוהי השקפת עולם ודאית, שאיננה מותירה מקום לספקות. השקפת עולם שלמה, שכוללת בתוכה את המרכיבים של הפילוסופיה והדתות בצורה מזוככת והרמונית. השקפת עולם שבשבילה כדאי לחולל שינוי מהפכני באורח החיים, לא רק הפרטי, אלא גם הלאומי. מכאן חלה נקודת מפנה גם באופי הבירור הרוחני של המלך. הוא כבר אינו משקיף מהצד ומנסה להתרשם, אלא משתתף פעיל בהבנת היהדות שהוא כבר חלק ממנה. נקודת המוצא מעתה היא ש'משה אמת ותורתו אמת', והתפקיד המוטל על המלך הוא ללמוד, להבין ולדעת את הכתוב בה. לכן סיפור המסגרת של מאמר שני הוא לימוד התורה, ומתוך השאלות המתעוררות במהלך הלימוד מתגלגלות סוגיות שונות, שאותן מברר המלך עם החבר.
השאלה הפותחת עוסקת ב'תארים', השמות השונים שבהם אנו מכנים את ה'. בקריאה ראשונית, התורה מייחסת לה' תכונות אנושיות, רגשות ומצבי רוח, אשר מציירים אותו כישות גשמית הדומה לנו. החבר מנסח עקרון כללי, לפיו היחס בינינו לבין ה' הוא יחס סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. התורה לא מתארת את ה' כפי שהוא באמת, אלא כפי שהוא נראה בעיננו ומתגלה אלינו. הפרשנות הזו ביחס ל'תארים' בתורה, משקפת את מהות היהדות שבאה לידי ביטוי במאמר ראשון; בניגוד לפילוסופיה שדוגלת באלוהים מופשט, קר ומנוכר – לנו יש אלוהים חיים, שמשגיח ומדבר. פחות חשובה לנו ההגדרה של האלוהות, הרבה יותר מעניינת אותנו המשמעות שלה עבורנו. ועל זה מדברת התורה.
הרחבות
הרחבות
1. מרכיבי הגיור
וְאֵיך נִגְלוּ אֲלֵיהֶם, וְנִכְנְסוּ בְּדָתָם, וְנִמּוֹלוּ בַּמְּעָרָה הַהִיא, וְשָׁבוּ לְעִירָם מַחֲזִיקִים בְּדַת הַיְּהוּדִים. בסיפור התגיירותם של ראשי ממלכת כוזר, ריה"ל מונה שני גורמים שהיוו את מעשה הגיור:
א. קבלת מצוות ולימוד התורה. ב. מילה. גורם נוסף שריה"ל לא מונה אבל הוא חלק בלתי נפרד ממעשה הגרות הוא טבילה (מסכת יבמות דף מז, ועוד. עיין גם בכוזרי, מאמר ראשון, קטו).
בנוסף, בזמן שבית המקדש היה קיים, היה על הגר להביא גם קרבן, ובזאת הופך, כלשונו של הרמב"ם , "להיות ככל כשרי ישראל". היום, היות שאין אנו יכולים להביא קרבן, דרישה זו כבר איננה יכולה להתבצע. אף-על-פי-כן, אין היא מעכבת את הגיור או משנה את יחסינו לגר [משנה תורה, הלכות מחוסרי כפרה, ב, א].
2. גיור כיצירה חדשה או כגילוי הטבע המקורי
לפי סיפור המעשה שמספר ריה"ל, מלך כוזר מתגייר לבסוף, אך לשיטתו של ריה"ל גם לאחר הגיור, הגר איננו שווה לשאר ישראל משום שנבואה כגילוי שיא של סגולת ישראל, נמנעת ממנו [ מאמר ראשון, קטו ]. לעומתו, הרמב"ם באגרתו לרבי עובדיה הגר כותב ש"אין שום הפרש כלל בינינו ובינך לכל דבר" [איגרת הרמב"ם לר' עובדיה הגר, מהדורת הרב שילת, עמ' רלג-רלה]. ולדעת הרמב"ם אפילו גוי יכול להיות נביא וקל וחומר גר.
ייתכן שמחלוקת ראשונים זו נובעת מהבנת מהות הגיור: האם הגר במעשה הגיור מגלה את טבעו האמתי העצמי. ובאמת, לפני הגיור הוא למעשה 'נשמה יהודית בגוף גויי' (כך הסביר 'החפץ חיים' את סיפורו של גר הצדק, רבי אברהם פוטוצקי הי"ד – ראה 'מחניים', גיליון צ"ב, תשכ"ד), או שהגיור משיל מהגוי את טבעו הגויי, הישן, וכשהוא עולה מהטבילה הוא נעשה כיצירה חדשה, 'כקטן שנולד דמי' כפשוטו, ולכן אינו כישראל לכל דבר מפאת חסרון ההכנה הנשמתית. [וראה בזוהר הקדוש דף כה].
שאלות לדיון
האם רכות נפש וחולשת טבע היא מידה שלילית?
מדוע לא נכון לומר שה' משתנה?
לעילוי נשמת גדליהו משה בן אברהם ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
