ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
לב אָמַר הַכּוּזָרִי: זֶה כְּלָל שֶׁצָּרִיך פֵּרוּט, אֲבָל הוּא אֱמֶת.
לג אָמַר הֶחָבֵר: וּבָעִנְיָן הַנַּפְשִׁי הִתְיַחֲדוּ בַּעֲלֵי הַחַיִּים כֻּלָּם, וְהִתְחַיְּבוּ מִמֶּנּוּ תְּנוּעוֹת וּרְצוֹנוֹת וּתְכוּנוֹת וְחוּשִׁים נִרְאִים וְנִסְתָּרִים וְזוּלַת זֶה.
לד אָמַר הַכּוּזָרִי: גַּם זֶה אֵין דְּחִיָּה לוֹ.
לה אָמַר הֶחָבֵר: וּבְדִין הָעִנְיָן הַשִּׂכְלִי הִתְיַחֵד הַמְדַבֵּר מִכְּלַל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, וְהִתְחַיֵּב מִמֶּנּוּ תִקּוּן הַמִּדּוֹת, וְאַחַר כֵּן תִּקּוּן הַבַּיִת, וְאַחַר כֵּן תִּקּוּן הַמְּדִינָה, וְהָיוּ הַהַנְהָגוֹת וְחֻקִּים מִנְהָגִיִּים.
לו אָמַר הַכּוּזָרִי: גַּם זֶה אֱמֶת.
לז אָמַר הֶחָבֵר: וְאֵיזוֹ מַדְרֵגָה הִיא לְמַעְלָה מִזּוֹ?
לח אָמַר הכּוּזָרִי: מַדְרֵגַת הַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים.
לט אָמַר הֶחָבֵר: אֵינִי רוֹצֶה אֶלָּא מַדְרֵגָה שֶׁתַּבְדִּיל אֵת בְּעָלֶיהָ הֶבְדֵּל עַצְמִי, כְּהֶבְדֵּל הַצּוֹמֵחַ מִן הַדּוֹמֵם וְהֶבְדֵּל הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה, אֲבָל הַהֶבְדֵּל בְּרַב וּמְעַט אֵין לוֹ סוֹף, מִפְּנֵי שֶׁהוּא הֶבְדֵּל מִקְרִי, וְאֵינוֹ מַדְרֵגָה בֶּאֱמֶת.
מ אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אֵין מַדְרֵגָה בַּמּוּחָשׁוֹת אַחֲרֵי הָאָדָם.
מא אָמַר הֶחָבֵר: וְאִם נִמְצָא אָדָם שֶׁיָּבוֹא בָּאֵשׁ וְלֹא תַּזִּיקֵהוּ, וְיַעֲמֹד מִבְּלִי מַאֲכָל וְלֹא יִרְעַב, וְיִהְיֶה לְפָנָיו אוֹר שֶׁלֹּא יִסְבְּלוּהוּ הָעֵינַיִם, וְלֹא יֶחֱלֶה וְלֹא יִתַּשׁ כֹּחוֹ, עַד שֶׁכַּאֲשֶׁר יַגִּיעַ אֶל תַּכְלִית יָמָיו יָמוּת מָוֶת בְּחִירִי, כְּמִי שֶׁיַּעֲלֶה עַל מִטָּתוֹ לִישׁוֹן בְּיוֹם יָדוּעַ וּבְשָׁעָה יְדוּעָה, נוֹסָף עַל יְדִיעַת הַנֶּעֱלָם מִמַּה שֶּׁהָיָה וְיִהְיֶה — הַאֵין זֹאת הַמַּדְרֵגָה נִבְדֶּלֶת בְּעֶצֶם מִמַּדְרֵגַת בְּנֵי הָאָדָם?
מב אָמַר הַכּוּזָרִי: אֲבָל זֹאת הַמַּדְרֵגָה הִיא אֱלֹהִית, מַלְאָכִית, אִם הִיא נִמְצֵאת, וְזֶה מִדִּין הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי, לֹא מִן הַשִּׂכְלִי וְלֹא מִן הַנַּפְשִׁי וְלֹא מִן הַטִּבְעִי.
מג אָמַר הֶחָבֵר: אֵלֶּה קְצָת תָּאֳרֵי הַנָּבִיא אֲשֶׁר אֵין חוֹלֵק עָלָיו, אֲשֶׁר עַל יָדוֹ נִרְאֲתָה לַקָּהָל הִתְחַבְּרוּת הָאֱלֹהוּת בָּהֶם, וְשֶׁיֵּשׁ לָהֶם רִבּוֹן מַנְהִיגָם כִּרְצוֹנוֹ, וּכְפִי מִשְׁמַעְתָּם וּמִרְיָם גַּם כֵּן, וְגִלָּה הַנֶּעְלָם, וְהוֹדִיעַ אֵיך הָיָה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וְיִחוּס בְּנֵי הָאָדָם לִפְנֵי הַמַּבּוּל וְאֵיך הִתְיַחֲסוּ אֶל אָדָם, וְאַחַר כֵּן הַמַּבּוּל, וְיִחוּס שִׁבְעִים הָאֻמּוֹת אֶל שֵׁם וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי נֹחַ, וְאֵיך נִפְרְדוּ הַלְּשׁוֹנוֹת, וְאֵיפֹה שָׁכְנוּ, וְאֵיך צָמְחוּ הַמְּלָאכוֹת וְנִבְנוּ הַמְּדִינוֹת, וּמִנְיַן שְׁנוֹת הָעוֹלָם מֵאָדָם וְעַד כָּאן וּמִכָּאן וּלְהַבָּא
___________________________
בדין הענין הטבעי – מחוקי הבריאה השייכים לכוח החיים הטבעי (הביולוגי). מבלעדי – מלבד. וזולת זה – ודברים נוספים. המדבר – האדם (מכונה כך מחמת יכולת הדיבור המבטאת יכולת שכלית, וכן יכולת של תקשורת חברתית). מקרי – מחמת המקרה ולא הבדל עצמי. אינו מדרגה באמת – אינה סיבה להגדיר כמדרגה נפרדת באיכותה. במוחשות – בעצמים הגשמיים המושגים על ידי החושים. ויהיה לפניו – לפנים שלו. הנביא – משה רבנו. צמחו – ההתפתחות התרבותית בתעשיית המלאכות.
ביאורים
הקושי העולה מדבריו של החבר, שלמדנו אתמול, הוא שלפי דבריו ציווי הא-ל מתייחס רק אל מי שהוא התגלה אליו. זאת תשובה שונה לחלוטין מהתשובה לה ציפה מלך כוזר. הרי הוא נמצא בתהליך חיפוש אחר אמת שאיננה פרטיקולרית אלא אוניברסלית. אמת שאיננה תלויה בזהות מסוימת אלא יכולה להתאים לכל זהות אנושית שהיא, וכאן חוזר החבר ומפתיע אותו. בתהליך הדרגתי מסביר החבר את ההבדלים בין מדרגות הדומם, הצומח, החי והמדבר – האדם. לאחר ההסכמה שאליה זוכה מצד המלך במדרג זה, שואל החבר האם תתכן מדרגה שעולה על מדרגת האדם? תשובתו של המלך איננה מספקת את החבר. הרי גם האדם החכם ביותר איננו שונה באופן מהותי מכל אדם אחר אלא בכמות החכמה שלו. מהי אם כן מדרגה המבדילה באופן מהותי בין האדם למה שמעליו. כדי לתאר את המדרגה הזאת בוחר החבר לתאר את דמותו של משה רבנו, אשר חרג מכל התנהלות אנושית רגילה בכך שזמן רב הצליח להתקיים ללא אכילה, שתייה ושינה, גופו לא נפגע מן האש ובקע ממנו אור מיוחד, כל אלה הם תיאורים חלקיים של הנביא שהנהיג את עם ישראל והוציאם ממצרים. החידוש בדבריו של החבר היא שמדרגתו של משה איננה מדרגה פרטית. היא איננה נובעת רק ממעלתו וממדרגתו האישית. משה הוא מעין יוצא מן הכלל שבא ללמד על הכלל כולו. מדרגת משה היא המעלה הצפונה בסגולת עם ישראל כולו – סגולה שרק התגלתה במשה רבנו אך קיימת כל הזמן גם בקרב כל אחד מעם ישראל. המסר שעולה מדברי החבר הוא שמדרגת 'כלל ישראל', כלומר – מדרגתו הרוחנית הסגולית הקיימת בתשתית הזהות של עם ישראל איננה טבעית – אנושית אלא אלוהית – על טבעית. זוהי מעלה שהיא זכות אך היא גם חובה – החובה להתנהל בהתאם למעלה הרוחנית שגנוזה בסגולתם.
הרחבות
1. המדרגות בבריאה
אֲבָל הַהֶבְדֵּל בְּרַב וּמְעַט אֵין לוֹ סוֹף, מִפְּנֵי שֶׁהוּא הֶבְדֵּל מִקְרִי, וְאֵינוֹ מַדְרֵגָה בֶּאֱמֶת. כאן מונה החבר חמש מדרגות: א. דומם. ב. צומח. ג. חי. ד. אדם. ה. משה רבנו, שמשקף את מדרגתם העצמית של כלל ישראל. במאמר שני אות מד מחלק החבר את המדרגה החמישית לשתי מדרגות; סגולת האדם, שהיא ישראל, ולסגולת הסגולה, שאֵלו הנביאים והחסידים. נראה שהחלוקה היא בין הסגולה שקיימת בפוטנציאל בכל אחד מישראל לבין גילויה בפועל שזוהי הסגולה הקיימת בנביאים ובחסידים.
2. סיפור ההיסטוריה
החבר מאריך בכך שאחת ממעלותיו של משה רבנו היא ידיעתו המפורטת בתולדות ההיסטוריה העולמית מאז בריאת העולם. הקול יהודה מבאר שגם זה מעיד על אמיתת נבואתו. שהרי "השקר צריך קיצור, כי אין לו מעמד רגליים, ואם היה גדול וארוך, בקל יפול" [שו"ת הרא"ש כלל קז סימן ו]. וכן כתב הרמב"ם במורה הנבוכים (הביאו הרמב"ן בראשית א, ה) שאריכות סיפור תולדות אדם הראשון עד משה יאמת לשומעים חידוש העולם. וכותב ש"גם זה אמת, כי אברהם אבינו יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ויעיד להם על נח ובניו שראו המבול והיו בתיבה, והנה הוא עד מפי עד בעניין כל המבול, ועד רביעי על יצירה, כי נח ראה אביו שראה אדם הראשון, ויצחק ויעקב ראו שם העד במבול, ויעקב מגיד כל זה ליורדי מצרים, גם לפרעה ואנשי דורו. והאנשים בכל דור יודעים מאבותם ארבעה וחמשה דורות, מגידים מעשיהם ותולדותיהם" [מורה נבוכים ג נ].
שאלות לדיון
החבר מסביר שעם ישראל הוא דרגה נוספת מעל שאר האומות. האם התורה גזענית? מדוע אנו סולדים מגזענות?
הנבואה עוזרת לאדם לדעת את הנעלם: מה שהיה ומה שיהיה. האם נבואה היא סקרנות?
לעילוי נשמת נתנאל ברוך בן יונתן ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
