ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ג: 1- עד 6-)
א. המשך דיון על ר"נ: סוכה ומבוי – אמה קטנה, כלאיים אמה גדולה.
קטנה/גדולה:
אביי – 5 או 6.
רבא – בכל מקרה 6, אצבעות עצבות או שוחקות.
איך יסתדרו עם הברייתא:
רבנן – כל אמות שאמרו חכמים באמה בת ששה, ובלבד שלא יהיו מכוונות.
רשב"ג אומר – כל אמות שאמרו חכמים בכלאיים באמה בת ששה, ובלבד שלא יהיו מצומצמות.
- A.אביי -
מקשים עליו מרבנן, - 1.רבנן דיברו דווקא על כלאיים.
דחייה – רשב"ג אומר דווקא בכלאיים, משמע שרבנן בהכל. - 2.אכן אביי רק כרשב"ג.
- B.רבא -
עם רבנן ודאי שמסתדר.
לגבי רשב"ג – יכול להיות שגם לרשב"ג בהכל צריך 6.
וזה שהזכיר את כלאיים – שדווקא שם צריך שוחקות (בניגוד לסוכה ומבוי).
וזה שהזכיר "ששה" לאפוקי מאמת יסוד וסובב ששם צריך 5.
ב. רב – שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני.
והרי הם מדאורייתא:
- 1.שיעורין – ארץ זבת חלב וכו'.
חיטה – מי שבא לבית טמא, בגדיו נטמאים רק אחרי זמן כדי אכילת פרס (חצי ככר) חיטים.
שעורה – עצם כשעורה מטמאת
גפן – רביעית יין לנזיר (גם למדידת מוצק כמו ענבים. ולא רביעית מים)
תאנה (יבשה (=גרוגרת)) להוצאת שבת
רימון – חור כרימון מבטל שם כלי
זית – רוב השיעורים
דבש (תמרים) – ככותבת הגסה ליו"כ.
תשובה – זה הלמ"ס, וחז"ל מצאו לזה סימן מהפסוקים.
- 2.חציצין – "ורחץ במים את כל בשרו"
- a.ההלמ"ס לשערו.
דחייה – גם זה מהפסוק הנ"ל ("את"). - b.ההלמ"ס לרובו + מקפיד.
- 3.מחיצין – מגובה הכפורת (10 טפחים) שזה נחשב כרשות אחרת ולא כ"ארץ".
- a.לר"י גובה הכפורת 8.5.
לר"מ ההלמ"ס בא לגוד, לבוד ודופן עקומה.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
