ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
וְהִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
בתקשורת מתפרסמות הצעות שונות לנופש בחג הפסח. אני נזכר כי לפני כמה שנים שמעתי אחרי פסח על משפחה דתית שנסעה לכל החג לרומניה. המחיר של חבילת הנופש לא היה יותר יקר מאשר בארץ וההכשר היה למהדרין ועל כן נסעה המשפחה לחוג את הפסח ברומניה. בחול המועד הם טיילו שם ולא הרגישו את האבסורד שבדבר. וכאשר נשאלו אותם אנשים, הכיצד? הם השיבו שהיה שם גם רב חשוב. כאשר שמעתי זאת השתוממתי. לא האמנתי למשמע אזני. משפחה דתית נוסעת לחוג את חג החירות בחו"ל? איך ייתכן? הרי זה ההיפך ממהות החג שכל עניינו התקדשות, התרוממות, עלייה בקודש. איך אפשר לעזוב את ארץ הקודש, ארץ ד', ולנסוע לארץ העמים אשר חכמים גזרו עליה טומאה, אשר דוד המלך אמר כאשר נאלץ להיות בחו"ל "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ד' לאמר לך עבוד אלהים אחרים" (שמואל-א כו, יט)? שואלת הגמרא: "וכי מי אמר לו לדוד 'לך עבוד אלהים אחרים'"? ומשיבה: "אלא לומר לך: כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים", "שכל הדר בארץ-ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר: 'לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלקים' (ויקרא כה, לח)" (כתובות קי ע"ב).
צריך לדעת שרוב הדעות נוטות לאסור יציאה מהארץ לחו"ל לשם טיול, ולכל הדעות אין זו מידת חסידות (ראה שו"ע או"ח תקל"א, ד ומשנה ברורה שם ס"ק יד). הגמרא במסכת קידושין (לא ע"ב) מספרת שרב אסי שאל את רבי יוחנן: "מהו לצאת מארץ לחוצה-לארץ? אמר ליה: אסור!". שאל עוד רב אסי: "לקראת אמא, מהו? אמר ליה: איני יודע". כלומר אפילו לצאת על-מנת להקביל את פני אמו ולחזור לא התיר רבי יוחנן במפורש. ובמסכת גיטין (עו ע"ב) מתאר רב ספרא, שכשהיו נפרדים חכמי ארץ ישראל ובני חו"ל זה מזה, היו נפרדים בעכו, מפני שאסור לצאת מהארץ. פירוש הדבר, כלומר, למרות החשיבות של מצוות הלוויה, בני ארץ-ישראל ליוו את בני חוץ-לארץ שבאו ללמוד בארץ-ישראל, ואחר-כך היו חוזרים לבתיהם בחוץ-לארץ, רק עד גבול ארץ-ישראל ולא יותר. ואף-על-פי שהמלווים ליוו על-מנת לחזור, בכל זאת לא יצאו מגבולות ארץ-ישראל, כי לא רצו להיפרד מקדושת ארץ-ישראל אפילו לזמן קצר.
חג הפסח הוא חג יסוד האמונה, שהרי נאמר: "אנכי ד' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" (שמות כ, ב), בו אנו שבים ומחדשים את אמונתנו באבינו שבשמים. האם אפשר לחוג אותו בחו"ל בה האמונה נפגמת וכל הדר בה כאילו אין לו אלוה? היכן החוש הבריא של היהודי, החוש הטבעי הקשור לארץ מולדתו, לארץ ד', ארץ הקודש, ארץ האמונה?
בחג הפסח יהודי העולם באים לארץ ישראל
לנסוע לחג הפסח לחו"ל, זה להרוג את הנשמה של החג. לנסוע לחג הפסח לחו"ל, זה לחוג את החג בצורה החיצונית שלו בלי הרוח הפנימית היסודית של מהות החג. איך ייתכן? אדרבא, היה צריך לפתח בין היהודים הגרים בחו"ל את ההכרה שאף-על-פי שעדיין הם בחו"ל, בחג הפסח הם באים לארץ-ישראל. הרי התורה קבעה: "שלֹש פעמים בשנה יֵראה כל זכורך אל פני האדון ד'" (שמות כ יז), ו"שלֹש פעמים בשנה יֵראה כל זכורך את פני האדון ד' אלקי ישראל" (שמות לד, כג). היינו, שבזמן שבית המקדש היה קיים הייתה מצווה לעלות לרגל להֵראות בבית המקדש. כי כאמור, עניינו של החג הוא להתקדש, ולהתקרב אל ד'. והקִרבה היא במקום קדוש. ואף שעכשיו אין לנו בית מקדש, מכל מקום ארץ-ישראל מקודשת מכל הארצות גם בזמן-הזה. על-כן היה צריך לפתח בין היהודים הגרים בחו"ל את התודעה שאף על-פי שעדיין הם שם, בחג הפסח כולם באים לארץ-ישראל! בחג הפסח, כולם, כל מי שיכול, בא לארץ-ישראל לספוג את קדושת החג בארץ-ישראל, להתמלא באור של אמונה, לבוא לבקר בימי חול המועד בירושלים, לצפות אל מקום המקדש שהוא בקדושתו גם היום, ולכן אין אנו רשאים להיכנס למקום המקדש, כיוון שאין לנו דרך להיטהר. אבל יכולים אנו לצפות אליו מקרוב, ועצם הראייה של מקום המקדש מקדשת ומרוממת. ויש בזה זכר למקדש, זכר לעלייה לרגל. כי זו מהות החג - לעלות לירושלים, לעלות לבית-המקדש בזמן שבית-המקדש היה קיים. ואם אין בידינו לקיים את המצווה הזו כהלכתה היום בעווננו, עלינו לפחות לגלות את רצוננו לשוב לקיום המצווה הגדולה הזו.
איך קורה שאנשים שומרי מצוות עוזבים את ארץ-ישראל ונוסעים לחוץ-לארץ להיות שם בחג הפסח? אם בימי חול אין זו מידת חסידות לעזוב את הארץ לטיול, ולדעת רוב דעות ההלכה יש בעזיבת הארץ אפילו איסור, על אחת כמה וכמה לנסוע לימי חג החרות ולהיות בטומאת ארץ העמים! אין זה אלא פרי הגלות הארוכה שהרחיקה אותנו מהארץ, עד שאיבדנו את החוש הבריא הטבעי שלנו, ואין אנו יודעים להבחין בין המעלה של ארץ-ישראל לחסרון חוץ-לארץ. אין אנו מרגישים את הרוממות והחיוניות והאושר שאווירא דארץ ישראל ממלא את כל היושב בה בכל רגע ובכל שעה.
אבל ב"ה, אנו בשלב של חזרה לארץ-ישראל, ובעז"ה נלך ונרפא, ונחזור לבריאות הרוחנית, לדעת להבחין בין קודש לחול, בין טמא לטהור, בין ארץ-ישראל לחוץ-לארץ. על כן, הנני קורא מעומק לבי לכל השומע לי, לכל חרד בארץ-ישראל, אל נא יעלה בדעתכם לנסוע חס וחלילה לחו"ל לחג הפסח. בחג החירות מקומנו בארץ-ישראל! בחג החירות יש לעלות לירושלים, וככל שנכסוף לבניין ירושלים ונבטא זאת בפועל, נזכה לבניינה במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
