ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
בתקשורת מתפרסמות הצעות שונות לנופש בחג הפסח. אני נזכר כי לפני כמה שנים שמעתי אחרי פסח על משפחה דתית שנסעה לכל החג לרומניה. המחיר של חבילת הנופש לא היה יותר יקר מאשר בארץ וההכשר היה למהדרין ועל כן נסעה המשפחה לחוג את הפסח ברומניה. בחול המועד הם טיילו שם ולא הרגישו את האבסורד שבדבר. וכאשר נשאלו אותם אנשים, הכיצד? הם השיבו שהיה שם גם רב חשוב. כאשר שמעתי זאת השתוממתי. לא האמנתי למשמע אזני. משפחה דתית נוסעת לחוג את חג החירות בחו"ל? איך ייתכן? הרי זה ההיפך ממהות החג שכל עניינו התקדשות, התרוממות, עלייה בקודש. איך אפשר לעזוב את ארץ הקודש, ארץ ד', ולנסוע לארץ העמים אשר חכמים גזרו עליה טומאה, אשר דוד המלך אמר כאשר נאלץ להיות בחו"ל "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ד' לאמר לך עבוד אלהים אחרים" (שמואל-א כו, יט)? שואלת הגמרא: "וכי מי אמר לו לדוד 'לך עבוד אלהים אחרים'"? ומשיבה: "אלא לומר לך: כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים", "שכל הדר בארץ-ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר: 'לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלקים' (ויקרא כה, לח)" (כתובות קי ע"ב).
צריך לדעת שרוב הדעות נוטות לאסור יציאה מהארץ לחו"ל לשם טיול, ולכל הדעות אין זו מידת חסידות (ראה שו"ע או"ח תקל"א, ד ומשנה ברורה שם ס"ק יד). הגמרא במסכת קידושין (לא ע"ב) מספרת שרב אסי שאל את רבי יוחנן: "מהו לצאת מארץ לחוצה-לארץ? אמר ליה: אסור!". שאל עוד רב אסי: "לקראת אמא, מהו? אמר ליה: איני יודע". כלומר אפילו לצאת על-מנת להקביל את פני אמו ולחזור לא התיר רבי יוחנן במפורש. ובמסכת גיטין (עו ע"ב) מתאר רב ספרא, שכשהיו נפרדים חכמי ארץ ישראל ובני חו"ל זה מזה, היו נפרדים בעכו, מפני שאסור לצאת מהארץ. פירוש הדבר, כלומר, למרות החשיבות של מצוות הלוויה, בני ארץ-ישראל ליוו את בני חוץ-לארץ שבאו ללמוד בארץ-ישראל, ואחר-כך היו חוזרים לבתיהם בחוץ-לארץ, רק עד גבול ארץ-ישראל ולא יותר. ואף-על-פי שהמלווים ליוו על-מנת לחזור, בכל זאת לא יצאו מגבולות ארץ-ישראל, כי לא רצו להיפרד מקדושת ארץ-ישראל אפילו לזמן קצר.
חג הפסח הוא חג יסוד האמונה, שהרי נאמר: "אנכי ד' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" (שמות כ, ב), בו אנו שבים ומחדשים את אמונתנו באבינו שבשמים. האם אפשר לחוג אותו בחו"ל בה האמונה נפגמת וכל הדר בה כאילו אין לו אלוה? היכן החוש הבריא של היהודי, החוש הטבעי הקשור לארץ מולדתו, לארץ ד', ארץ הקודש, ארץ האמונה?
בחג הפסח יהודי העולם באים לארץ ישראל
לנסוע לחג הפסח לחו"ל, זה להרוג את הנשמה של החג. לנסוע לחג הפסח לחו"ל, זה לחוג את החג בצורה החיצונית שלו בלי הרוח הפנימית היסודית של מהות החג. איך ייתכן? אדרבא, היה צריך לפתח בין היהודים הגרים בחו"ל את ההכרה שאף-על-פי שעדיין הם בחו"ל, בחג הפסח הם באים לארץ-ישראל. הרי התורה קבעה: "שלֹש פעמים בשנה יֵראה כל זכורך אל פני האדון ד'" (שמות כ יז), ו"שלֹש פעמים בשנה יֵראה כל זכורך את פני האדון ד' אלקי ישראל" (שמות לד, כג). היינו, שבזמן שבית המקדש היה קיים הייתה מצווה לעלות לרגל להֵראות בבית המקדש. כי כאמור, עניינו של החג הוא להתקדש, ולהתקרב אל ד'. והקִרבה היא במקום קדוש. ואף שעכשיו אין לנו בית מקדש, מכל מקום ארץ-ישראל מקודשת מכל הארצות גם בזמן-הזה. על-כן היה צריך לפתח בין היהודים הגרים בחו"ל את התודעה שאף על-פי שעדיין הם שם, בחג הפסח כולם באים לארץ-ישראל! בחג הפסח, כולם, כל מי שיכול, בא לארץ-ישראל לספוג את קדושת החג בארץ-ישראל, להתמלא באור של אמונה, לבוא לבקר בימי חול המועד בירושלים, לצפות אל מקום המקדש שהוא בקדושתו גם היום, ולכן אין אנו רשאים להיכנס למקום המקדש, כיוון שאין לנו דרך להיטהר. אבל יכולים אנו לצפות אליו מקרוב, ועצם הראייה של מקום המקדש מקדשת ומרוממת. ויש בזה זכר למקדש, זכר לעלייה לרגל. כי זו מהות החג - לעלות לירושלים, לעלות לבית-המקדש בזמן שבית-המקדש היה קיים. ואם אין בידינו לקיים את המצווה הזו כהלכתה היום בעווננו, עלינו לפחות לגלות את רצוננו לשוב לקיום המצווה הגדולה הזו.
איך קורה שאנשים שומרי מצוות עוזבים את ארץ-ישראל ונוסעים לחוץ-לארץ להיות שם בחג הפסח? אם בימי חול אין זו מידת חסידות לעזוב את הארץ לטיול, ולדעת רוב דעות ההלכה יש בעזיבת הארץ אפילו איסור, על אחת כמה וכמה לנסוע לימי חג החרות ולהיות בטומאת ארץ העמים! אין זה אלא פרי הגלות הארוכה שהרחיקה אותנו מהארץ, עד שאיבדנו את החוש הבריא הטבעי שלנו, ואין אנו יודעים להבחין בין המעלה של ארץ-ישראל לחסרון חוץ-לארץ. אין אנו מרגישים את הרוממות והחיוניות והאושר שאווירא דארץ ישראל ממלא את כל היושב בה בכל רגע ובכל שעה.
אבל ב"ה, אנו בשלב של חזרה לארץ-ישראל, ובעז"ה נלך ונרפא, ונחזור לבריאות הרוחנית, לדעת להבחין בין קודש לחול, בין טמא לטהור, בין ארץ-ישראל לחוץ-לארץ. על כן, הנני קורא מעומק לבי לכל השומע לי, לכל חרד בארץ-ישראל, אל נא יעלה בדעתכם לנסוע חס וחלילה לחו"ל לחג הפסח. בחג החירות מקומנו בארץ-ישראל! בחג החירות יש לעלות לירושלים, וככל שנכסוף לבניין ירושלים ונבטא זאת בפועל, נזכה לבניינה במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
