ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מאחר שהאירוע הזה התרחש סמוך לחג הפסח, ומאחר שמכת הארבה מופיעה בתנ"ך כאחת מעשר המכות שהביא הקב"ה על המצרים לפני יציאת בני ישראל מעבדות מצרים, בואו של הארבה למצרים ולכאן עורר עניין גדול בציבור וזכה לסיקור תקשורתי נרחב.
זה דחף אותי לחשוב על המכות כפי שהן מתוארות לנו בתנ"ך, מכות מצרים. האם כולן היו נס מוחלט או שמא היו אירועים טבעיים או טבעיים-למחצה שהקב"ה פקד עליהם להתרחש באותו הזמן ובאותו המקום. נראה שהרמב"ם מחזיק בדעה שכמעט כל הנסים הם נס רק בבחינת הזמן והמקום של התרחשותם, אך האירוע עצמו הוא חלק מן הסדר הטבעי של העולם.
הרמב"ם מאפשר רק מקרים חריגים נדירים לניסים. ראשונים אחרים חולקים על הדעה הזאת ורואים בכל עניין הנסים בתנ"ך כמשהו שנמצא לגמרי מחוץ לתחום הטבעי. שאלת הנסים נותרת, אם כך, מסתורית ונעלמה עד היום, על אף שרוב היהודים תומכים מן הסתם בדעה השנייה שהוצגה כאן ולא בדעת הרמב"ם.
ואם היו לפרעה חומרי הדברה ומטוסים שיכולים לרסס אותם ובכך להתגבר על מכת הארבה שפלש לארצו? ואם הייתה לו רשת חשמל רחבה שמקיפה את ארצו, האם אז מכת החושך באמת הייתה פוגעת בו ובמצרים? נניח שהייתה לו פקולטה לרפואה יוצאת מן הכלל, האם אז הוא היה מסוגל להתמודד עם מכת הכינים ומכת השחין? במילים אחרות, האם כל המכות האלה שפקדו את המצרים ולבסוף שכנעו אותם לשחרר את בני ישראל היו יכולות להשיג את המטרה רק לפני אלפי שנים – בארץ ובציוויליזציה שאין בה טכנולוגיה מודרנית או ידע מדעי? ואולי היו המכות היו נס כה גדול ועל-טבעי עד שלא היה אפשר לשלוט בהן אפילו בימינו אלה?
התשובה לשאלה המסקרנת הזאת תלויה, כמובן, בהגדרה שלנו למושג נס. בספרו המפורסם של מארק טוויין "יאנקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור", היאנקי מנצח בדו-קרב מול מרלין הקוסם בעצם זה שהוא פשוט מכניס טכנולוגיה מודרנית וידע מדעי לתוך הציוויליזציה האנלפבתית בעיקרה של המאה ה-12.
מה שהיה נס בעיני המלך ארתור היה חשמל ליאנקי מקונטיקט שבא מהמאה ה-19. עם זאת, האם לא נוכל לראות בחשמל עצמו נס? אנחנו מסוגלים להסביר איך החשמל פועל, אבל לא מדוע הוא פועל כפי שהוא פועל. הפוסקים הגדולים ביהדות עדיין מתמודדים עם הניסיון להגיע להבנה הלכתית של החשמל. המסתורין של החשמל עצמו הופך אותו למשהו נסי כמעט במהותו.
אני מרגיש שהמסתוריות במעשה ידיו של האלקים, בטבע וביקום העצום שלנו, שהולכת ונגלית לנו באמצעות הקדמה הטכנולוגית והמחקר המדעי, היא כשלעצמה נסית. ככל שאנחנו יודעים יותר, כן אנחנו נדהמים יותר מהמורכבות ומן היופי והסדר של העולם שלנו והפלאים שיש בו.
היהדות רואה בטבע עצמו פלא צרוף. זאת בעצם הסיבה האמיתית שקשה לנו להגדיר נסים באופן שישביע את רצון כולם. אם כל דבר הוא נס, אז שום דבר איננו נס במובן המקובל של המילה. זה בעצם הבסיס לדעתו של הרמב"ם. רק המקום והזמן של האירוע הופכים אותו למופלא. האירוע עצמו הוא רק פרט אחד ברצף המתמשך של נס הטבע והבריאה.
לכן אפשר לומר שהעובדה שלא היו לפרעה מטוסי ריסוס היא שהפכה את מכת הארבה לנס ולמשהו שהפחיד את פרעה ואת החברה שבה הוא חי, ואילו הניסיון שלנו עם נחילי הארבה שפלשו לארצנו איננו אלא ידיעה מעניינת בעיתון. עם זאת, אני מרגיש שהעובדה שגם אחרי 3,325 שנה עם ישראל מציין את יציאתו ממצרים באותו האופן, על כל פרטיו, שציינו אבות אבותיו את החג היא בהחלט בגדר נס.
שבת שלום ופסח כשר ושמח,
הרב דוב בערל וויין
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
