בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • פר׊×Ē ×Š×‘×•×ĸ ו×Ē× "ך
  • חומש ויקרא
  • שמיני
קטגוריה משני×Ē
undefined
3 דק' קריאה
לח×Ĩ להקדש×Ē ×Š×™×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש לה×Ļלח×Ē

×ĸם ישראל

המשכן, ההולך ומוקם בפרשיו×Ē ×”×Š×‘×•×ĸ האחרונו×Ē, אמור לשמש מרחב שדרכו מ×Ēקרב האדם אל בוראו, מ×ĸין מקום מפגש. אופי הקרבה הזא×Ē ×ž×Š×Ē×§×Ŗ ב×Ēוכן ובמבנה ה×ĸבודה המ×Ēואר×Ē: ככלל, ×ĸבוד×Ē ×”×ž×Š×›×Ÿ, כפי שהיא מפורט×Ē ×ĸד כה, מ×Ēנהל×Ē ×‘×¨×•×‘×” בח×Ļר המשכן, הרחק מקודש הקודשים. אל הח×Ļר יכול להיכנס כל אדם, לא רק הכוהנים, ובה אין ×Ļורך בלביש×Ē ×‘×’×“×™× מיוחדים. בח×Ļר, ×ĸל המזבח החי×Ļון, מ×Ēב×Ļ×ĸ×Ē ×ĸיקרה של ה×ĸבודה, ומלבד קרבנו×Ē ×”×Ēמיד מוקרבים ×ĸליה קרבנו×Ē ×Š×•× ×™×. הח×Ļר, אם כן, היא מרחב הפ×ĸולה של האדם ×”×Š×•××Ŗ לקרב×Ē ××œ×•×”×™×: כנגד הריחוק הקיים ב×ĸולם, יכול האדם לבוא ולהקריב קרבן לפני בוראו.
ברם, ×ĸם כל יכול×Ē ×”×”×Ēקרבו×Ē, ×ĸדיין מדובר בקשר רחוק ומסויג מאוד. בה×Ēחשב בכך שלבו של המשכן הוא בקודש הקודשים, הרי שהאדם נו×Ēר מרוחק ומופרש מ×ĸמידה ממשי×Ē ×œ×¤× ×™ ה'. הוא אמנם זוכה לאוטונומיה גדולה בח×Ļר המשכן, אך דווקא אוטונומיה זו מ×ĸידה ×ĸל הריחוק מהה×Ēגלו×Ē ×”××œ×•×§×™×Ē, המופי×ĸה במלואה ב×Ēוך קודש הקודשים, מאחורי הפרוכ×Ē ×”×Š×•×ž×¨×Ē ×ĸליה כשני הכרובים השומרים ×ĸל גן ה×ĸדן. האם המ×Ļיאו×Ē ×”×ž×Ēואר×Ē ×‘×Š×‘×ĸ×Ē ×™×ž×™ המילואים היא המ×Ļב הר×Ļוי? האם נגזר ×ĸל האדם להיו×Ē ×ž×¨×•×—×§ ל×ĸד מבוראו, ולא לזכו×Ē ×œ×ĸמוד לפניו?
זהו ה×Ēסכול שחוו נדב ואביהוא, כפי ׊מ×Ēואר בפרש×Ēנו. האחים, בני אהרן, ×ĸובדים ומשר×Ēים בקודש ושואפים לממש ולמ×Ļו×Ē ××Ē ×™×›×•×œ×Ē ×”×”×Ēקרבו×Ē ×”×× ×•×Š×™×Ē ××œ ה'. הם חורגים מה×ĸבודה בח×Ļר ובקודש, ופוס×ĸים פנימה, אל המקום המכונה "לפני ה'", ובידם א׊ זרה. מו×Ēם של נדב ואביהוא מלמד או×Ēנו, לכאורה, ששאיפה זו נידונה לאכזבה – האדם לא מורשה ל×ĸמוד לפני בוראו באופן מוחלט, והה×Ēגלו×Ē ×”×’×“×•×œ×” של קודש הקודשים ×Ēיוו×Ēר מרוחק×Ē ×œ×ĸולם מכל אדם שהוא. לכאורה, נגזר ×ĸל האדם להס×Ēפק ב×ĸבודה הקבו×ĸה והמסודר×Ē ×Š×œ קרבן ה×Ēמיד, ואין לו יכול×Ē ×œ×”×Ēקרב לבוראו מ×ĸבר לכך.
פר׊×Ē ××—×¨×™ מו×Ē ×ž×œ×ž×“×Ē ××•×Ēנו דבר אחר. הנושא הפו×Ēח א×Ē ×”×¤×¨×Š×” מקושר במפורש לפרש×Ēנו – "וידבר ה' אל משה אחרי מו×Ē ×Š× ×™ בני אהרן, בקרב×Ēם לפני ה' וימו×Ēו". בפרשייה זו מ×Ēואר×Ē ×ĸבוד×Ē ×”×›×”×Ÿ הגדול בבואו אל קודש הקודשים; הדבר אפשרי, ב×Ēנאים מסוימים: "בזא×Ē ×™×‘×•× אהרן אל הקודש". כלומר, השאיפה הזא×Ē ××™× ×” פסולה מכול וכול, באופן מוחלט, אלא שיש דרך מסוימ×Ē ×Š×‘×” היא ני×Ē× ×Ē ×œ×ž×™×ž×•×Š. הכהן הגדול נכנס אל קודש הקודשים ומקטיר ׊ם קטור×Ē ××—×Ē ×‘×Š× ×”, ביום הכיפורים.
ני×Ēן להבין שפרשייה זו מ×Ēירה א×Ē ×”×›× ×™×Ą×” רק בפ×ĸם הזא×Ē, הקבו×ĸה, וכך אכן הבינו חלק מהפרשנים. ברם, ד×ĸו×Ē ××—×¨×•×Ē ×”×ž×•×‘××•×Ē ×‘×ž×“×¨×Š טו×ĸנו×Ē ×Š×™×•× הכיפורים הוא רק אפשרו×Ē; הכניסה לקודש הקודשים חייב×Ē ×œ×”×Ēב×Ļ×ĸ ביום הכיפורים, אך מ×ĸבר לה יכול הכהן הגדול להיכנס אל קודש הקודשים ול×ĸמוד לפני ה' לכשיר×Ļה. זוהי גם מ׊מ×ĸו×Ē ×¤×Š×˜ הפרשייה, הפו×Ēח×Ē ×•×ž×Ēאר×Ē ××Ē ××•×¤×™ הכניסה ללא ×Ēיאור זמן מסוים. ה×Ēורה באה לומר לנו שהדבר אפשרי – אך רק ב×Ēנאים מסוימים.
אם כן, לאחר וב×ĸקבו×Ē ×—×˜×× של נדב ואביהוא מ×Ļווה הקב"ה ×ĸל הסדרה של הכניסה אל קודש הקודשים וה×ĸמידה לפניו. מדו×ĸ מגי×ĸ ×Ļיווי זה דווקא אחרי החטא? ני×Ēן לומר ׊רק אז, אחרי המוו×Ē ×”×ž×–×ĸז×ĸ של בני אהרן, ה×Ļיווי יהיה ברור ומובן. ×ĸל פי הסבר זה, רק לכהן הגדול, ורק ב×Ēנאים המסוימים, היי×Ēה האפשרו×Ē ×”×ĸקרוני×Ē, מלכ×Ēחילה, להיכנס אל קודש הקודשים, ובני אהרן מ×Ēו בגלל שהם ×ĸברו ×ĸל החוקים שטרם ני×Ēנו. ברם, ני×Ēן להסביר גם בדרך אחר×Ē: ה×Ļיווי ני×Ēן רק לאחר החטא, מכיוון שהוא ני×Ēן כ×Ēגובה אליו.
חטא נדב ואביהוא י×Ļר מ×Ļיאו×Ē ×—×“×Š×”, מ×Ļיאו×Ē ×Š×‘×” היה שייך ל×Ļוו×Ē ×ĸל ×ĸניין זה. יי×Ēכן שבמ×Ļיאו×Ē ×”×ž×§×“×Š×™×Ē ×”×¨××Š×•× ×™×Ē, לפני חטא נדב ואביהוא, כל אדם יכול היה ל×ĸבור מהמרחב החי×Ļוני, המרוחק, אל המרחב הקרוב והפנימי. חטאם של נדב ואביהוא לא היה ×ĸ×Ļם המ×ĸבר אלא האופן שבו הם ×ĸשו זא×Ē, ×Ēוך שימוש ב×Ēוך קודש הקודשים באש ששימשה ל×ĸבודה בחו×Ĩ, במרחב הרחוק. ברם, במ×Ļיאו×Ē ×”×ž×§×“×Š×™×Ē ×”×ĸקרוני×Ē, יכול היה כל אדם, ולא רק הכהן הגדול, לזכו×Ē ×•×œ×ĸמוד לפני ה', בכללי המרחב האלוהי, בלי א׊ זרה.

פורסם ב×ĸי×Ēון "בשב×ĸ"

סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il