ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
המונים יצאו לצפות במצעד המלכותי ובהמוני טקסים שונים ומשונים המייצגים מסורת בת מאות שנים, אך אחד הטקסים המיוחדים היה ללא ספק הרגע שבו משחו את ראשו, חזהו וידו הימנית של המלך המיועד בשמן מיוחד שהופק מ.... זיתים שצמחו בירושלים.
זאת עובדה אמיתית, אכן מלכי בריטניה נמשחים בשמן כזה. ולהבדיל בין טומאה לטהרה, טקס זה הוא כמובן חיקוי עלוב וחיצוני לרוממות הקדושה שבמשיחת כוהנינו הקדושים ומלכי בית דוד בשמן המשחה, וכדי להבין משהו מרוממות עניינו של שמן המשחה, עלינו לצלול לנקודה בפרשתנו.
בפרשת שמיני, בעת שנחנך המשכן ויורדת אש מהשמיים, מכניסים נדב ואביהוא בני אהרון אש זרה, ויוצאת אש מלפני ה' ושורפת אותם. בעקבות האסון הגדול אומר משה לאהרון ולאלעזר ואיתמר בניו: "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו... ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'. ומפתח אוהל מועד לא תצאו, פן תמותו, כי שמן משחת ה' עליכם..." (י, ו-ז).
הרמב"ן במקום עומד על כך שבציווי זה יש הוראת שעה, שההלכה לדורות שונה ממנה, שהרי אמנם כהן גדול מצווה בכל הדורות שלא להיטמא גם לקרוביו המתים וכו', אבל כוהנים הדיוטים מחוייבים להיטמא לאחיהם המתים, ואם כן יש כאן הוראת שעה שאלעזר ואיתמר ימשיכו להיות במקדש ולא יטמאו ולא ינהגו במנהגי אבילות על אחיהם.
הטעם להוראה המיוחדת, כפי פשט התורה וכפירוש הרשב"ם והרמב"ן, מפני שבשונה מכלל הכוהנים ההדיוטים, הרי אלעזר ואיתמר נמשחו בשמן המשחה ככוהנים גדולים, ואף בכהן הגדול נאמר בתורה (ויקרא כא, י-יב) שהסיבה שלא יטמא לקרוביו, ולא יצא מהמקדש, מפני ש"נזר שמן משחת אלוקיו עליו".
למדנו מכאן ששמן המשחה הוא שמרומם ומקדש את האדם להיות איש הקודש הפנימי, המתרחק מטומאת המת, ושרוי תדיר (לפחות ברעיונותיו הפנימיים) במקדש. ואכן גם המשכן וכליו התקדשו בדור הראשון בשמן המשחה, כפי שנאמר (שמות ל) "ומשחת בו את אוהל מועד... ואת השולחן... והיו קודש קודשים, כל הנוגע בהם יקדש", ומפרש שם רש"י: "משיחה זו מקדשתם להיות קודש קודשים".
על שמן מופלא זה מסופר בגמרא (הוריות יא) שהוא נעשה רק על ידי משה במדבר, ו"כמה ניסים נעשו בו מתחילה ועד סוף ...ממנו היה נמשח משכן וכליו אהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים, וכולו קיים לעתיד לבוא".
כהמשך לכך יש איסור מפורש בתורה לעשות שמן כמוהו, וגם איסור לסוך ממנו על אדם זר מישראל, שאין מצווה למשוח אותו, והגמרא שם מספרת שבאופן ניסי היו שני טיפות שמן "כמין שני טיפי מרגליות תלויות לאהרון בזקנו", ואפילו משה רבינו חשש שמא נגע בשמן זה שלא כהלכה, ונמצא שמעל בו, עד שיצאה בת קול והרגיעה אותו.
והנה, למרבה ההפתעה, בשמן הקדוש והמיוחד הזה המביא לפנימיות טהרה וקדושה, הצטווינו לא רק למשוח את הכהן הגדול אלא גם את... מלכי בית דוד ואת הכהן משוח המלחמה (רמב"ם כלי המקדש א, ז).
עניין זה מבאר יותר את הסיבה שבשעה שהצטווה שמואל הנביא ללכת ולמשוח את דוד בשמן, בעוד שאול חי ומולך, חושש שמואל באומרו: "איך אלך ושמע שאול והרגני"? (שמואל א' טז). כי שמואל היה צריך להביא דווקא את הקרן של שמן המשחה, שמן שהיה שמור וידוע שהוא מיועד למשיחת מלכים וכוהנים, וממילא כשהנביא נטל שמן זה, הרי הדבר יכול להתפרסם ולהיוודע למלכות.
וכאן עולה התמיהה – האם המלך דומה לכהן הגדול? הלא השמן מביא לקדושה פנימית ו'להישארות במקדש' ואילו המלך עניינו לצאת החוצה ולמשול בעם מבחינה מעשית?
אלא שבא הדבר ללמדנו שבעם ישראל גם המלוכה נמשחת בשמן המשחה, גם המלוכה מלאה בקדושה פנימית, והיא יונקת מהקודש ומלאה בקודש. ובאופן דומה, גם הכהן משוח המלחמה, שתפקידו לצאת למלחמה נמשח בשמן זה, כי גם מלחמות ישראל הם סביב הקדושה הפנימית.
בימים אלו שאנו מציינים את הקדושים שמסרו נפשם על קידוש ה', ועת אנו מציינים את תחילת העצמאות המדינית לישראל, עלינו לזכור שקוממיות ישראל עניינה לינוק מהקודש, להתחבר לקודש, ובעז"ה זכות כל הקדושים תעמוד לעם ישראל בארץ ישראל, שנזכה למלכות ישראל בשלימות מתוך קדושה וטהרה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.















