ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
וְקוֹשֵׁר אֵת כַּוָּנָתוֹ בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי בְּתַחְבּוּלוֹת, מֵהֶן חוֹבוֹת כְּתוּבוֹת וּמֵהֶן מְקֻבָּלוֹת, וְנוֹשֵׂא הַתְּפִלִּין עַל מְקוֹם הַמַּחְשָׁבָה וְהַזִּכָּרוֹן מֵהָרֹאשׁ, וּמוֹשֵׁך מֵהֶם רְצוּעָה הַמַּגִּיעָה אֶל יָדוֹ כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָהּ בְּכֹל שָׁעָה, וּתְפִלִּין שֶׁל יָד עַל מַבּוּעַ הַכֹּחוֹת, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַלֵּב, וְנוֹשֵׂא הַצִּיצִית כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְרִידוּהוּ חוּשָׁיו בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר: "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם". וְהַכָּתוּב בַּתְּפִלִּין הוּא הַיִּחוּד וְהַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ וְזֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהִיא הַטַּעֲנָה שֶׁאֵין דְּחִיָּה לָהּ כִּי לָעִנְיָן הָאֱלֹהִי הִתְחַבְּרוּת לַבְּרוּאִים וְהַשְׁגָּחָה בָּהֶם וִידִיעָה בְּמַעֲשֵׂיהֶם. מצוות התפילין ומצוות הציצית
אַחַר כֵּן יְכַוֵּן דַּרְכּוֹ בְּכָל מוּחָשָׁיו לִנְתִינַת חֵלֶק ה' בָּהֶם, וּכְבָר קִבַּלְנוּ כִּי הַמְּעַט שֶׁבַּשִּׁעוּרִים אֲשֶׁר יֵצֵא הָאָדָם בָּהֶם יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּתִּשְׁבָּחוֹת הוּא מֵאָה בְּרָכוֹת, לֹא פָּחוֹת, מֵהֶן הַמְפֻרְסָמוֹת, וְאַחֲרֵי כֵן יִשְׁתַּדֵּל בְּמֶשֶׁך כֹּל יוֹם לְהַשְׁלִימָם בְּרֵיחוֹת וּמַאֲכָלִים וּשְׁמוּעוֹת וּמַרְאוֹת שֶׁיְּבָרֵך עֲלֵיהֶם. וְכֹל מַה שֶּׁיּוֹסִיף יִהְיֶה נְדָבָה מְקָרֶבֶת אֶל ה', וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד: "פִּי יְסַפֵּר צִדְקָתֶךָ כָּל הַיּוֹם תְּשׁוּעָתֶךָ כִּי לֹא יָדַעְתִּי סְפֹרוֹת", רְצוֹנוֹ לוֹמַר, שִׁבְחֲךָ רַב מִשֶּׁאוּכַל לִמְנוֹתוֹ, אֲבָל אֶתְחַיֵּב בּוֹ כֹּל יְמֵי חַיַּי וְלֹא אַנִּיחֶנּוּ לְעוֹלָם. המעלה בריבוי ברכות
___________________________
הענין האלוהי וכו' – השכינה המלווה אותו. התכבדו מכובדים – בזמן חז"ל נהגו לומר נוסח זה. עניינו – פנייה למלאכים שיתרחקו מהחסיד קודם כניסתו לבית הכסא. הכוחות הדוחים והמחזיקים – כלי העיכול הבוררים את הטוב ודוחים את הפסולת. מהן חובות כתובות ומהן מקובלות – מצוות המפורשות בתורה או מהלכה למשה מסיני. על מבוע – כנגד מקור הנביעה. והכתוב בתפילין – הכתוב בפרשיות שנמצאות בתפילין. בכל מוחשיו – בכל חושיו.
ביאורים
עבודת ה' איננה עניין לחלק מסוים ביום. תיאורו של ריה"ל מלמד אותנו על סדר יומו של החסיד, האטמוספרה בה מתנהלים חייו. תיאור זה מחזק את דבריו לעיל על כך שעבודת החסיד איננה מתמקדת בפרישות מחיי העולם הזה. הוויית חייו של החסיד ספוגה בנוכחות האלוהית בכל צעד ושעל בחייו; אפילו עשיית הצרכים, פעולה נמוכה ובזויה, מפגישה את החסיד עם הפלא האלוהי – זה הקושר בין רוחני לחומרי. ניתן לומר בהכללה שזהו עניינן של המצוות כולן: חיבור וקישור בין רוחני לגשמי. לעתים נשמעים קולות המביעים זלזול בדקדקנות פרטי המצוות שקיימת ביהדות. אלא שזוהי בדיוק נקודת הייחוד של היהדות, הפגישה עם אלוהים חיונית ודינמית; היא איננה עניין לפינה אחת של החיים. הציצית שאנו מצווים להטיל בבגד, מסייעת לנו לבל נבגוד בשליחותנו. היא מזכירה לנו במה עלינו למקד את המבט וממה יש להתרחק. קשר התפילין הוא ביטוי ממשי לקישור שאנו מקשרים את מעשינו – תפילין של יד, ואת מחשבתנו – תפילין של ראש, בכל רגע מחיינו. גם הברכות מבטאות את ממד הקישור בין הרוחני לחומרי. פעולת האכילה עלולה להישאר מנותקת מכל ממד אלוהי. אוכלים כי רעבים. החסיד – עובד האל, לעומת זאת, רואה בכל צורך גשמי הזדמנות להיפגש עם הממד האלוהי, זה המאפשר את השפע ממנו אנו ניזונים. דוגמאות אחדות אלה הן ביטוי לשלל הדרכים בהן נפגש עובד האלוהים עם נוכחות האל בעולם. הזדמנויות אלה מעידות על כך שאין צורך לפרוש מן החיים כדי להיפגש עם האלוהים. יש צורך רק לחבר ולקשר את ענייני העולם הזה אל המקור האלוהי.
הרחבות
* ברכת "אשר יצר"
וְהוֹדָאָתוֹ אַחַר צֵאתוֹ בְּבִרְכַּת "אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה". וּמַה נִּכְבָּדָה הַבְּרָכָה הַזֹּאת בְּעִנְיָנָהּ וּמַה מְּתֻקָּנוֹת מִלּוֹתֶיהָ לְמִי שֶׁנִּתְבָּרְרָה לוֹ בְּעֵין הָאֱמֶת. ברכת אשר יצר נזכרת לראשונה בגמרא בברכות: "כי נפיק אומר ברוך אשר יצר את האדם בחכמה... אי אפשר לעמוד לפניך. מאי חתים? אמר רב: רופא חולים. אמר שמואל: קא שוינהו אבא לכולי עלמא קצירי, אלא רופא כל בשר. רב ששת אמר: מפליא לעשות. א''ר פפא: הלכך נמרינהו לתרוייהו רופא כל בשר ומפליא לעשות" [ברכות ס, ב].
רש"י מסביר שהפלא הגדול הוא שבאדם יש נקבים וחורים, ואף-על-פי-כן הרוח שמחייה אותו לא יוצאת דרכם, "וזו היא פליאה וחכמה". הרמ"א מוסיף ואומר: "ועוד יש לפרש שמפליא לעשות במה ששומר רוח האדם בקרבו, וקושר דבר רוחני בדבר גשמי, והכל הוא ע"י שהוא רופא כל בשר, כי אז האדם בקו הבריאות ונשמתו משתמרת בקרבו" [שו"ע או"ח ו].
שאלות לדיון
מה ניתן ללמוד מהתנהגות החסיד בבית הכיסא, איך מתמודדים עם מצבים הנראים רחוקים מקדושה, מהשראת שכינה?
מה ניתן ללמוד מהגישה של החסיד למצוות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
