ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
וִיחַזֵּק בְּלִבּוֹ צִדּוּק הַדִּין חִזּוּק שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְמָגֵן וּמִסְתּוֹר מֵהָאֲסוֹנוֹת וְהַצָּרוֹת הַקּוֹרִים בָּעוֹלָם, כְּשֶׁיִּתְחַזֵּק בְּנַפְשׁוֹ צֶדֶק בּוֹרֵא הַחַיִּים וּמְכַלְכְּלָם, וּמַנְהִיגָם בְּחָכְמָה שֶׁאֵין הַשְּׂכָלִים מַשִּׂיגִים פְּרָטֶיהָ, אֲבָל מַשִּׂיגִים כְּלָלָהּ, בְּמַה שֶּׁהֵם רוֹאִים מִשְּׁלֵמוּת הַבְּרִיאָה בְּבַעֲלֵי הַחַיִּים וּמַה שֶּׁהִיא כּוֹלֶלֶת מִן הַנִּפְלָאוֹת וְהַפְּלִיאוֹת הַמּוֹרוֹת עַל כַּוָּנַת חָכָם וּרְצוֹן יוֹדֵעַ וְיָכוֹל, אֲשֶׁר שָׂם לַקָּטֹן מֵהֶם וְלַגָּדוֹל כֹּל מַה שֶּׁהוּא צָרִיך לוֹ מֵחוּשִׁים נִסְתָּרִים וּגְלוּיִים וְאֵיבָרִים, וְשָׂם כֵּלִים מַתְאִימִים הוֹלְמִים אֵת הָרוּחוֹת, וְעָשָׂה לָאַרְנֶבֶת וְלָאַיָּל כְּלֵי הַבְּרִיחָה וּתְכוּנוֹת הַמֹּרֶך, וְעָשָׂה לַטּוֹרְפִים תְּכוּנוֹת הָעַזּוּת וּכְלֵי הַדְּרִיסָה וְהַטֶּרֶף. וְאִם חוֹשְׁבִים עַל בְּרִיאַת הָאֵיבָרִים וְתוֹעֲלוֹתֵיהֶם וְיַחֲסָם אֶל הָרוּחוֹת, יֵרָאֶה בָּזֶה מֵהַצֶּדֶק וְהַסִּדּוּר הַמְחֻכָּם מַה שֶּׁלֹּא יַשְׁאִיר בַּנֶּפֶשׁ סָפֵק וְלֹא פִּקְפּוּק בְּצֶדֶק הַבּוֹרֵא, וְאִם יָבוֹא שֵׁד הַכֹּחַ הַמְשַׁעֵר לְהַרְאוֹת לוֹ הָעָוֶל עַל הָאַרְנָבוֹת בַּאֲשֶׁר הֵן מַאֲכָל לַטּוֹרְפִים, וְהַזְּבוּבִים לָעַכָּבִישׁ, יָשִׁיב לוֹ הַשֵּׂכֶל וְיִגְעַר בּוֹ בְּאָמְרוֹ: אֵיך אֲיַחֵס הָעָוֶל לְחָכָם שֶׁכְּבָר הִתְבָּרֵר לִי צִדְקוֹ וְאִי הִזָּקְקוּתוֹ לָעָוֶל? וְאִלּוּ הָיָה צֵיד הַטּוֹרְפִים לָאַרְנָבוֹת וְצֵיד הָעַכָּבִישִׁים לַזְּבוּבִים בְּמִקְרֶה, הָיִיתִי טוֹעֵן טַעֲנַת הַמִּקְרֶה, אַך אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאוֹתוֹ הֶחָכָם הַצַּדִּיק הַמַּנְהִיג הוּא הַמֵּכִין כְּלֵי הַצַּיִד לָאַרְיֵה, עַזּוּת וְכֹחַ וְנִיבִים וְצִפָּרְנַיִם, וְעָשָׂה אֵת הָעַכָּבִישׁ מְסֻגָּל לְתַחְבּוּלָה, וְעָשָׂה לוֹ אֵת הָאֲרִיגָה כִּשְׁרוֹן מִבְּלִי לִמּוּד, וְהוּא אוֹרֵג הַקּוּרִים, וְהֵכִין לוֹ הַכֵּלִים הַמַּתְאִימִים לַמְּלָאכָה הַזֹּאת, וְזִמֵּן לוֹ הַזְּבוּבִים לְמִחְיָה וּלְמָזוֹן, כְּמוֹ שֶׁזִּמֵּן לְהַרְבֵּה מִדְּגֵי הַיָּם מָזוֹן מִדָּגִים אֲחֵרִים — הַאִם לֹא אֹמַר עַל זֶה שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְחָכְמָה שֶׁאֵינִי מַשִּׂיגָהּ, וְאַצְדִּיק מִי שֶׁנִּקְרָא "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ". צידוק דין פרטי
___________________________
אלה הנסיבות – כתוצאה מקיום מדויק של מצוות התורה. דואב – מצטער. למגן ולמסתור – שמירה מלהרהר אחר מידותיו של ה'. השכלים – חוכמתו של האדם. יחסם אל הרוחות – האופי של בעלי החיים מתאים לאיבריהם. שד הכח המשער – הרהור מחשבה רעה של חיסרון אמונה. לחכם – הקב"ה.
ביאורים
אנו חוזרים כעת לעיקרון שנזכר כבר במאמר השני בסעיף נ': התכונות והמידות המתעצבות בקרב עובד ה' על ידי הדרכות התורה. לאחר פירוט כמה מהמצוות המעשיות ופעולתן על האדם פונה ריה"ל אל הנפש פנימה ומבאר מהו המבנה הנפשי הנורמטיבי שהתורה מבקשת לבנות. המצבים הנפשיים נחלקים באופן כללי לשלושה מצבים עיקריים: היראה, האהבה והשמחה. יראה היא ביטוי למרחק – המרחק בין הבורא לנברא. מובן שזהו מצב טבעי הנובע מן הפער האובייקטיבי שקיים בין הבורא לנברא, אלא שכאשר מידה זו נתפסת בקיצוניותה היא עלולה להביא את האדם לעצבות וייאוש. האדם עלול לומר לעצמו: 'הרי אם אני כה קטן וחסר משמעות, מה הטעם בעבודתי?' הקצה המנוגד למצב זה הוא האהבה. האהבה היא ביטוי לקרבה בין הנברא לבורא. במצבה הבריא היא ביטוי לרצונו של הבורא בעבודת האדם, בקרבתו ובהשגחתו. כשמידה זו חורגת ממקומה היא עלולה להביא לחוסר הבנה של מקום האדם אל מול הרצון האלוהי, הבנה שקיים פער אמיתי בין האדם לבורא ולא ניתן להתעלם ממנו. המידה הממצעת בין שני קצוות אלה היא מידת השמחה – זהו האיזון בין ממד היראה לממד האהבה. בין הריחוק והפער לבין הקרבה והשייכות. אדם שמח הוא אדם חיוני אך חיוניות זו אינה מביאה אותו לטשטוש גבולות ופריצת גדרות. במובן זה, השמחה היא המציאות הבריאה של האדם. לאור האיזון הזה, שאליו מובילות הדרכות התורה, מתגבשת אישיותו של עובד האלוהים כאדם אופטימי – חיובי. עינו הטובה מבחינה בהשגחת הבורא בכל ממד בעולם. עינו הטובה מובילה אותו להתייחס לרע שהוא פוגש במציאות כפרט בלתי מובן אך לא כפרט המעיד על הכלל.
הרחבות
* האם הטבע הוא מוסרי?
וְאִם חוֹשְׁבִים עַל בְּרִיאַת הָאֵיבָרִים וְתוֹעֲלוֹתֵיהֶם וְיַחֲסָם אֶל הָרוּחוֹת, יֵרָאֶה בָּזֶה מֵהַצֶּדֶק וְהַסִּדּוּר הַמְחֻכָּם מַה שֶּׁלֹּא יַשְׁאִיר בַּנֶּפֶשׁ סָפֵק וְלֹא פִּקְפּוּק בְּצֶדֶק הַבּוֹרֵא.
הרב קוק מסביר שהטבע כשלעצמו אינו מוסרי, הוא לא עושה מה שצודק. הטבע הוא חי: הוא הורס ובונה, צומח ונובל. הקדושה הולכת ומתפשטת, ובסופו של דבר גם הטבע, המציאות, יהפכו להיות מוסריים. [אורות הקודש ג, מוסר הקודש יא] חזון זה מובע בפסוקי הישועה בישעיה: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם: וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן" [ישעיה יא, ו-ז]. (להרחבה: עיין בשמונה קבצים ח, נג).
* האם בבעלי-חיים ישנה השגחה גם על הפרטים?
אֲשֶׁר שָׂם לַקָּטֹן מֵהֶם וְלַגָּדוֹל כֹּל מַה שֶּׁהוּא צָרִיך לוֹ. ה קול יהודה רוצה להוכיח מדברי הכוזרי כאן שלפי ריה"ל ישנה השגחה גם על פרטי בעלי-החיים, לא רק על המין כולו. אם לא נאמר כך, איה הצדק שהחבר כל כך מתפאר בו?
לסוגייה זו נדרש גם הרמב"ם [מורה נבוכים ג, יז] והבעל שם טוב וגדולי החסידות (ראה בספר אמרי פנחס, הוצאת 'מישור' תשמ"ח, עמ' קעט, פרי הארץ, הוצאת 'המסורה' תשמ"ט, עמ' מט, מאמרי אדמו"ר הזקן, הוצאת 'פרשיות', עמ' קי- קיא).
שאלות לדיון
איך מגדיר ריה"ל את השמחה, למה ישנו קשר בין הודיה לשמחה?
החבר מונה שתי צורות של התמודדות שנתן הקב"ה בבריאה: בארנבת ובאיל – מורך, בטורפים – עזות. מהם היתרונות והחסרונות בכל צורת התמודדות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
