ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
וְכֵן יְצַיֵּר בְּאַהֲבַת עוֹלָם הִתְחַבְּרוּת הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בַּקָּהָל הַמּוּכָן לְקַבְּלוֹ, כְּהִתְחַבְּרוּת הָאוֹר בַּמַּרְאָה הַמְלֻטֶּשֶׁת, וְשֶׁהַתּוֹרָה מֵאִתּוֹ הִיא רֵאשִׁית רָצוֹן מִמֶּנּוּ לְהֵרָאוֹת מַלְכוּתוֹ בָּאָרֶץ כְּהֵרָאוֹתָהּ בַּשָּׁמַיִם. וְלֹא חִיְּבָה הַחָכְמָה שֶׁיִּבְרָא מַלְאָכִים בָּאָרֶץ, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם מִזֶּרַע וָדָם, נֶאֱבָקִים בָּהֶם הַטְּבָעִים וּמִתְנַצְּחוֹת הַמִּדּוֹת, כְּמִשְׁפָּט נִגּוּד פָּנִים וְאָחוֹר, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בְּסֵפֶר יְצִירָה. וְכַאֲשֶׁר יִזַּך מֵהֶם יָחִיד אוֹ קָהָל, יָחוּל עָלָיו הָאוֹר הָאֱלֹהִי, וְיַנְהִיגֵהוּ בְּתַחְבּוּלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת יוֹצְאוֹת מִסֵּדֶר הָעוֹלָם הַטִּבְעִי, וְיִקָּרֵא זֶה מִמֶּנּוּ 'אַהֲבָה' וְ'שִׂמְחָה'. וְלֹא מָצָא הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי מְקַבֵּל נִשְׁמָע לְמִצְוָתוֹ, דָּבֵק בַּסֵּדֶר אֲשֶׁר צִוָּהוּ בּוֹ, אַחֲרֵי הַמְּאוֹרוֹת וְהַגַּלְגַּלִּים, אֶלָּא הַמְּעֻלִּים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם, הָיוּ יְחִידִים מֵאָז אָדָם וְעַד יַעֲקֹב, וְאַחַר כֵּן נַעֲשׂוּ קָהָל, וְחָל עֲלֵיהֶם הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בְּאַהֲבָה לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, וְסִדְּרָם בַּמִּדְבָּר סִדּוּר הַגַּלְגַּל, אַרְבָּעָה דְגָלִים כְּעֵין אַרְבַּעַת רִבְעֵי הַגַּלְגַּל, וּשְׁנֵים עָשָׂר שֵׁבֶט כְּעֵין שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת, וּמַחֲנֵה לְוִיִּים בְּתוֹך הַמַּחֲנוֹת, כְּמוֹ בְּסֵפֶר יְצִירָה: "וְהֵיכָל קֹדֶשׁ מְכֻוָּן בָּאֶמְצַע וְהָאֱלֹהִים נוֹשֵׂא אֶת כֻּלָּם", וְזֶה כֻּלּוֹ מוֹרֶה עַל אַהֲבָה. ברכת 'אהבת עולם'
וּלְפִיכָך יְשַׁבֵּחַ עָלֶיהָ, וְיִסְמֹך לָזֶה קַבָּלָתוֹ אֵת הַתּוֹרָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע, וְאַחַר כֵּן מַה שֶּׁכּוֹלֶלֶת "אֱמֶת וְיַצִּיב" מִיַּצִּיבוּת הָעִנְיָנִים שֶׁל הַהִתְחַיְּבוּת בַּתּוֹרָה, כְּאִלּוּ אַחַר שֶׁנִּתְבָּאֵר לוֹ כֹּל מַה שֶּׁקָּדַם וְהִשִּׂיגוֹ וְהִבְחִינוֹ, קִבֵּל עַל עַצְמוֹ קַבָּלָה וְהֵעִיד עֵדוּת שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב בּוֹ כְּמוֹ שֶׁהִתְחַיְּבוּ בּוֹ הָאָבוֹת לְפָנָיו, וְכֵן יִתְחַיְּבוּ בּוֹ הַבָּנִים עַד סוֹף כֹּל הַדּוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר: "עַל אֲבוֹתֵינוּ וְעָלֵינוּ וְעַל בָּנֵינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵינוּ דָּבָר טוֹב וְקַיָּם חֹק וְלֹא יַעֲבֹר". וְאַחַר כֵּן יְסַפֵּר אוֹתָם עִקָּרֵי הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר בָּהֶם תִּשְׁלַם הָאֱמוּנָה הַיְּהוּדִית, וְהֵם הַהוֹדָאָה בְּאַדְנוּתוֹ יִתְעַלֶּה, וּבְקַדְמוּתוֹ, וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ עַל אֲבוֹתֵינוּ, וְשֶׁהַתּוֹרָה מֵאִתּוֹ, וּבַמּוֹפֵת עַל כֹּל זֶה, וְהִיא הַחֲתִימָה, וְהִיא יְצִיאַת מִצְרַיִם, בְּמַאֲמַר "אֱמֶת שֶׁאַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ", "אֱמֶת מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ", וְ"עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ", וְ"אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ". וּמִי שֶׁכָּלַל אֵת אֵלֶּה בְּכַוָּנָה גְמוּרָה הוּא יִשְׂרְאֵלִי בֶּאֱמֶת, וְרָאוּי לוֹ לְיַחֵל לַדְּבֵקוּת בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי הַמִּתְחַבֵּר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִבַּלְעֲדֵי שְׁאָר הָאֻמּוֹת, וְיִהְיֶה זַכַּאי לַעֲמִידָה לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה, וְשֶׁיִּשְׁאַל וְיֵעָנֶה. ברכת 'אמת ויציב'
___________________________
ביוצר המאורות – ברכת יוצר אור. העולם העליון – עולם המלאכים (ומערכת הכוכבים). ויוליכהו השד שולל – שתביאהו הסברה למכשול. שהם מזיקים ומועילים בעצמם – שיש בשמש וכדו' תועלת מצד רצון השמש והחלטתה. באיכיותיהם – מהות הטבע שה' שם בהם. יהל – יאיר. בקהל המוכן – הציבור המתאים. במראה המלטשת – זכוכית שקופה. כהראותה – של מלכות ה'. ולא חיבה החכמה – אין רצון ה'. יזך – יהיה נקי במעשיו. בתחבולות – ניסים. אהבה ושמחה – של הקב"ה אל האדם. סדור הגלגל – כפי שמסודר 'צבא שמים'. ובמופת – הרְאָיָה, כלומר יציאת מצרים.
ביאורים
בדברים אלה משרטט בפנינו ריה"ל את העבודה הנפשית המלווה תפילת החסיד. הנקודה הראשונה שהוא מזכיר נזכרה כבר במאמר הראשון בפסקה סח' (וכן להלן במאמר רביעי בפסקה כה'), על הגודל שיש גם בקטנה שבבריות. את הדברים האלה מזכיר ריה"ל כדי שלא נתפעל יתר על המידה ממראה הבריאה. המבט על עוצמת הכוכבים וגודלם עלול להטעות את האדם ולגרום לו לייחס להם כוחות עליונים וזה עלול להסית את האדם מן הבורא. זהו המושג שורש האמונה הוא שורש המרי, שנזכר כבר במאמר הראשון. משמעותו היא שכאשר מייחסים לנבראים סגולות עצמאיות כאילו היו מקור הסגולות, עלולים להגיע לכפירה. הכפירה היא ההתעלמות מן השורש האמיתי, המחיה ומהווה את הבריאה כולה. חכמתו של ה' היא שבראה גם את השמש וגם את הנמלה הקטנטנה. ההשוואה הזאת בין קטן לגדול נעשית כדי למנוע מאתנו את ההתפעלות מן הגדול כאילו הוא בעל כוח עצמאי. ברכת יוצר המאורות באה כדי 'לאפס' אותנו. ללמד אותנו מי הוא באמת מקור הכוחות – הבורא, ומי רק נברא. ברכת אהבת עולם היא סימון המטרה, ההתגלות בעולם הזה על ידי העם הנבחר – עם ישראל. העם הנבחר נמשל למראה נקייה שמשקפת בצורה מדויקת את האור המוקרן עליה. התורה שניתנה לישראל היא ביטוי לרצון האלוהי שדווקא בני האדם, על כל המאבקים הפנימיים הקיימים בהם, הם אלה שיביאו את דבר ה' לעולם הזה. תפקיד התורה לרומם ולהעלות את האנושות ממצבה השפל אל המדרגות העליונות.
הרחבות
* מה קטנו מעשיך ה'
שֶׁחָכְמָתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ בִּבְרִיאַת הַנְּמָלָה וְהַדְּבוֹרָה אֵינָה פְּחוּתָה מֵחָכְמָתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ לַשֶּׁמֶשׁ וְגַלְגַּלָּהּ. ריה"ל מלמדנו שכדי לראות את חכמתו של הבורא אפשר להסתכל גם בייצורים הקטנים, ברמשי הארץ. הרי חוכמתו ביצירתם אינה פחותה מחוכמתו ביצירת השמש ובהנהגתה. (עיין עוד במאמר ראשון סח- סט).
רבנו בחיי בספרו "חובת הלבבות" מזכיר גם הוא עניין זה. כשאנו מסתכלים במציאות, בדברים הגדולים ובדברים הקטנים, אנו יכולים לראות את החוקיות הנפלאה שטבע ה'. "ואותות חכמת הבורא יתעלה, הנראות בקטני היצירות וגדוליהן, מעידות, כי הם לבורא אחד חכם. ואלו היה לעולם יותר מבורא אחד, היתה צורת החכמה מתחלפת בחלקי העולם ומשתנית בכלליו ובחלקיו" [חובות הלבבות א, שער הייחוד ז].
הרב קוק אומר שאת ההסתכלות הזו ניתן להקיש גם ללמידת התורה. כמו שבמציאות אנו מוצאים את הקב"ה בין בדברים הגדולים ובין בקטנים, כך גם בלימוד התורה עלינו למצוא את החידושים שאנו יכולים ללמוד גם מתלי התלים של ההלכות ולא רק מהכללים המופשטים ומלימודי האגדה [אורות התורה ג, ח].
שאלות לדיון
מה החסיד מבקש בהתבוננותו בסידור הנבראים? מדוע גדול בעיניו הסדר שהוא מוצא בנמלה הקטנה מהסדר שבכוכבים הגדולים?
מיהו 'ישראלי באמת' על פי ריה"ל? מדוע לא מספיק להשתייך לעם ישראל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
