ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
מאמר שלישי ל"ה- ל"ז
בנושא קיום המצוות, ישנם אנשים שנוטים להקל ויש שנוטים להחמיר. היום נלמד שהנטייה להחמיר הקיימת אצל הקראים, אינה נובעת מיראת שמים אלא מחוסר יראת שמים!
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלון בן איריס
וְהָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיָּדוּן בֵּין שְׁנֵי בַּעֲלֵי דִּין מִסֵּדֶר "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים" וְ"כִי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה". וְהַגָּלוּי שֶׁבַּתּוֹרָה סָתוּם, כֹּל שֶׁכֵּן הַסָּתוּם, כִּי הַהִשָּׁעֲנוּת אָמְנָם הָיְתָה עַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְהָיִיתִי רוֹצֶה לִרְאוֹת הוֹרָאוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו בְּכֹל הַיְּרֻשּׁוֹת מִפָּרָשַׁת בְּנוֹת צְלָפְחָד, יָתֵר עַל כֵּן, מָה אֵיכוּת הַמִּילָה וְהַצִּיצִית וְהַסֻּכָּה? וִיבָאֵר לִי מֵהֵיכָן חִיּוּבוֹ בִּתְפִלָּה לה'? וּמֵהֵיכָן הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ יִעוּד טוֹב וְרַע וְשָׂכָר וָעֹנֶשׁ אַחַר הַמָּוֶת? וְאֵיך דָּנִים בַּמִּצְווֹת הַמִּתְנַגְּשׁוֹת זוֹ בָּזוֹ, כַּמִּילָה עִם הַשַּׁבָּת וְהַפֶּסַח עִם הַשַּׁבָּת, מִי נִדְחֶה מִפְּנֵי מִי? וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶּׁתֶּאֱרַך זְכִירַת כְּלָלָיו, כֹּל שֶׁכֵּן פְּרָטָיו. הֲשָׁמַעְתָּ, מֶלֶך כּוּזָר, עַל חִבּוּר שֶׁל הַקָּרָאִים בְּדָבָר מִמַּה שֶּׁהִזְכַּרְתִּי, שֶׁהוּא בַּר סַמְכָא, מְקֻבָּל, נִמְסָר, שֶׁאֵין בּוֹ בֵּינֵיהֶם מַחְלֹקֶת, בְּמָסֹרֶת אוֹ בְּנִקּוּד אוֹ בִּטְעָמִים אוֹ בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר אוֹ בְּדִינִים?
לו אָמַר הַכּוּזָרִי: לֹא רָאִיתִי וְלֹא שָׁמַעְתִּי עֲלֵיהֶם, אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם מִשְׁתַּדְּלִים.
לז אָמַר הֶחָבֵר: זֶה מִמַּה שֶּׁאָמַרְתִּי לְךָ עַל הַסְּבָרָה וְהַהִתְחַכְּמוּת. וְהַמִּתְחַכְּמִים בַּעֲבוֹדָה לִמְלֶאכֶת הַשָּׁמַיִם יוֹתֵר מִשְׁתַּדְּלִים מֵעוֹשֵׂי מְלֶאכֶת ה' הַמְצֻוִּים בָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵלֶּה כְּבָר מָצְאוּ מְנוּחָה בְּקַבָּלָתָם, וְשָׁקְטוּ נַפְשׁוֹתֵיהֶם, כַּמִּתְהַלֵּך בָּעִיר, וְאֵינָם מִתְכּוֹנְנִים לְהִתְנַגְּדוּת מִתְנַגֵּד, וְאֵלֶּה כַּהוֹלֵך בַּמִּדְבָּר, אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ מַה יִּפְגּשׁ, וְהוּא מִתְכּוֹנֵן בִּכְלֵי נֶשֶׁק, מְזַמֵּן עַצְמוֹ לִקְרָב, מְלֻמָּד לַמִּלְחָמָה וּמֻרְגָּל בָּהּ. וְאַל יַפְלִיאֲךָ מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה מִתַּקִּיפוּתָם, וְאַל יְרַפֶּה יָדֶיךָ מַה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה מֵרִפְיוֹן הַמְקַבְּלִים, רְצוֹנִי לוֹמַר: הָרַבָּנִיִּים, כִּי הָהֵם בִּקְּשׁוּ מִבְצָר לְהִתְבַּצֵּר בּוֹ, וְאֵלֶּה שׁוֹכְבִים בְּשַׁלְוָה עַל עַרְשׂוֹתָם בְּעִיר בְּצוּרָה קְדוּמָה. ___________________________
מה הוא המונע – מפני מה אסור. במה – מפני מה. מסדר ואלה המשפטים – על פי פשטי המקראות שבפרשת משפטים. והגלוי שבתורה סתום – אפילו דיני נזיקין שהאריכה התורה שבכתב בפרטיהם, אינם מבוארים ללא דברי חז"ל. איכות המילה – פרטי הדינים של ברית מילה. משתדלים – מתאמצים לקיים מצוות ומקפידים על שמירתם. למלאכת השמים – עבודת כוכבים ומזלות. בקבלתם – במסורת מהו רצון ה'. תקיפותם – הקפדת הקראים בקיום מצוותיהם. הרבניים – הנשמעים למסורת חז"ל. ערשותם – מיטותיהם.
ביאורים
לא פעם נראה לנו שככל שאדם מחמיר ומקשה על עצמו יותר, כך הוא 'רציני' יותר. נגד גישה זו יוצא ריה"ל למלחמה של ממש. הטענה שעליה חוזר מלך הכוזרים היא טענה מוסרית: הרי עושה רושם שהקראים מכניעים את עצמם יותר. נראה שהם לא מוותרים לעצמם ועושים את ציוויי התורה גם אם אינם נוחים ונעימים להם. אלא שריה"ל מלמד אותנו כיצד יש לבחון את המחמיר. חומרה יכולה לנבוע מעמדה רצינית וזהירה כלפי ציווי אך היא עלולה לנבוע גם מחוסר ידיעה. חוסר הידיעה מוביל את האדם להחמיר על עצמו מסָפק. ככל שאדם סומך יותר על שיקול דעתו ומנסה לבחון כל מקרה לאור הבנתו האישית בלבד הוא עלול להיקלע לספקות רבים. הספק נובע מחוסר בהירות כיצד יש לנהוג. לעומת זאת, כאשר ישנה מסורת ברורה, מה יש לעשות, כמה ואיך, הספק נמוג וה'עצבנות' המחמירה מתפוגגת. עבודת ה' אינה מובילה ללחץ. אדרבה, היא אמורה לגרום לרגיעה ולשלווה. הרי את הדבר הזה ברור לי שאסור לעשות. זה מותר, ובמידה ויש ספק הוא בוודאי לא תופס את מרכז העבודה. בהקשר זה ישנו סיפור על רב מסוים שהגיע לשאול את הרב אברהם שפירא זצ"ל שאלה בהלכה. הרב שפירא שאלו בחזרה: מה נראה לו לפסוק בעניין? והוא ענה שמסָפק נראה לו לאסור. הרב שפירא אמר לו בגערה: 'בשביל מה מוניתָ להיות רב?! לאסור יכול גם מי שלא למד. עליך לנסות לראות במקרה זה כיצד ניתן להתיר'. סיפור זה מדגיש עד כמה הבנה ובהירות בלימוד התורה יכולים לאפשר לאדם להכריע בספקות ולחיות בעולם של עבודת ה' שאיננה מביאה למועקה אלא לשמחה.
הרחבות
* לא להאריך
וְהַגָּלוּי שֶׁבַּתּוֹרָה סָתוּם. זהו כלל שגם חז"ל קבעו בלימוד תורה שבעל פה "לעולם ילַמד אדם לתלמידו דרך קצרה" [פסחים ג:]. המהר"ל מסביר את החשיבות לכך שהתורה אינה מפורשת באריכות משתי סיבות: א. אם כל התורה שבעל פה הייתה כתובה כתורה שבכתב, אזי לא כולם היו לומדים בה מחמת אריכותה. ב. גם אם פירושי התורה היו כתובים בפירוש הייתה יכולה להיוולד טעות, משום שאנשים שאינם עוסקים בחוכמה היו מרשים לעצמם לפסוק לפי הבנתם השגויה. כשדברי תורה שבעל פה מסורים מדור לדור, יכול הרב ללמד את תלמידו כפי מדרגתו [תפארת ישראל סט]. כשם שאדם שלמד רפואה מסֵפר לא יוכל לבצע ניתוח, כך יש חשיבות להעברת התורה במסורת מרב לתלמיד, ואי אפשר ללמוד מהספר בלבד.
* נשמת ישראל
כִּי הַהִשָּׁעֲנוּת הָיְתָה עַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. הרב קוק מסביר שלעם ישראל מדרגה מיוחדת שבגללה נתן לנו הקב"ה תורה שבכתב מן השמים. התורה אינה ספר בלבד אלא חיה בקרבנו (עיין בטור אורח חיים קלט שמסביר ש"וחיי עולם נטע בתוכנו היא תורה שבעל פה"), ולכן מתוך יניקה מתורה שבכתב צומחת ומתפתחת בכל דור באופן טבעי גם תורה שבעל פה [אורות התורה א, ב]. עוד אומר הרב קוק, שהתוקף של דברי חז"ל אינו משום חכמתם בלבד אלא משום שעם ישראל, לאורך כל הדורות קיבל את דבריהם, וכל מי שמערער על דבריהם מוציא עצמו מן הכלל ולכן הוא ככופר בעיקר [אדר היקר עמוד לח].
שאלות לדיון
מהו המכנה המשותף לכל המלאכות שנאסרו בשבת?
מה מניע את הקראים לכפור בתורה שבעל פה ובמסורת ישראל?
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית

שיעורים בספר יהושע סוד האבנים וחציית הירדן
יהושע פרק ד'
השיעור עוסק בחציית הירדן בספר יהושע ובשילוב שבין הנס להשתדלות האנושית הבא לידי ביטוי בנשיאת ארון הברית בידי הכהנים. דרך ניתוח הקמת שלוש מערכות של 12 אבנים – בירדן, בגלגל ובעבר הירדן – נבחנים היחסים בין אחדות האומה, ייחודיות השבטים וזיקת התורה לאומות העולם.

הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה הלכות הדלקת נרות שבת
השיעור עוסק בטעמי מצוות הדלקת נרות שבת — כבוד שבת, עונג שבת ושלום בית — ובמנהגים השונים לגבי מספר הנרות שמדליקים. בנוסף, נידונה המחלוקת ההלכתית האם קבלת השבת חלה בעצם ההדלקה, בברכה או באמירה מפורשת, וכיצד נוהגים למעשה בשבת וביום טוב.

מידות הראי"ה תיקון פגם הברית ומידת הגאווה
ברית ג' - גאווה א'
השיעור עוסק בהשלכות הרוחניות של פגם הברית, הגורם להחשכה פנימית ולניתוק מחוכמת התורה, ובדרך לתקן זאת באמצעות תשובה מאהבה ועיון באגדה המהפכים זדונות לזכויות. בחלקו השני מוסבר כיצד סילוק אבק הגאווה מתוך הכרה שכלית וטהורה מביא לשלמות, לשפלות רוח אמיתית ולשמחה פנימית שאינה תלויה בהשוואה לאחרים.

תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.

תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.













