^ 1.. עפ"י גמרא ברכות נח, א.
^ 2.. גמרא עבודה-זרה יט, א.
^ 3.. למשל אורות התורה ט, ו. מאמר הענג והשמחה (אדר היקר עמוד קיז).
^ 4.. יש להקדים שני סייגים לשורות הבאות: ראשית, בשורות מעטות אלו אין כוונה להוכיח את קיומו של תהליך זה, אף אין כוונה לתאר את תהליך השינוי במפורט, אלא רק לתארו באופן כללי. זאת מכיון שדבר זה מוסכם על הכל, וכפי שנראה גם מרן הרב ראה כך את פני הדברים. ושנית, הידע שלי בנושא זה אינו רחב ומעמיק, וייתכן שהדברים לוקים בחוסר דיוק. אך מכיון שקיומו של השינוי מוסכם, רואה אני היתר לעצמי להציגו כפי שהוא מנקודת מבטי.
^ 5.. ולא משנה כיצד נגדיר מהו הטוב הזה: טוב לאדם, או שזו התנהגות שיש לצפות לה ממנהיגו של העולם, או הגדרה אחרת.
^ 6.. ניגע מעט בשאלה האם ישנה כאן התקדמות או נסיגה.
מבחינה מסויימת ישנה כאן התקדמות רוחנית, האדם מכיר את מקומו, את מוגבלות יכולתו להביע דיעה על השאלות המהותיות של החיים, מין ענוה המביאה להפסקת הנסיונות להכניס את האלוהים לתוך תחומו המצומצם של האדם. ועיין במאמרים 'דעת אלוקים' (אדר היקר עמוד קל) ו'יסורים ממרקים' (אורות עמוד קכד). מאידך, ישנו כאן יאוש מהעיסוק בשאלות המהות, וזו מין ירידה לחיים של קיום וחויה ללא חיפוש הסבר לעצם הקיום. ועיין באיגרת קמט המובאת לקמן.
^ 7.. לדוגמא, נביא כאן אחת מההוכחות הפילוסופיות שמביא הכוזרי (מאמר ה, יח) לחידוש העולם, וישפוט הקורא:
"...ומזה כי מה שאין לו תכלית אין לו חצי ולא כפל ולא ערך מספרי, ואנחנו נדע כי סבובי גלגל השמש חלק משנים עשר מסבובי הירח, וכן שאר סבובי הגלגלים קצתם אל קצתם, ויהיה זה קצת זה, ואין במה שאין לו תכלית קצת (=לא ייתכן שלדבר אין - סופי יהיה חלק סופי . י"ו) , ואיך ישוב זה כמו זה ובן גילו אין לו תכלית, והוא קצת ממנו או גדול ממנו, רוצה לומר שהוא יותר מספר או פחות מספר, ומזה איך הגיע מה שאין לו תכלית אצלנו, אם היה לפנינו מן הברואים מה שאין תכלית למספרם איך הגיע המספר אלינו, וכאשר יהיה לדבר תכלה אי אפשר לו מבלי תחלה, ואם איננו כן, יהיה כל אחד מהאישים צריך במציאותו להמתין למציאות אישים לפניו אין להם תכלית, ולא ימצא איש...". למעיין והמתבונן בן דורנו - לא מובן, שכלנו מסכים עם מציאות של דבר אינסופי המורכב מיחידות סופיות, הזמן למשל: מורכב מיחידות סופיות של שנה, יום, שעה, וייתכן שהוא אינסופי.
^ 8.. כדברי הכוזרי מאמר א, סז: "חלילה לאל שתבוא התורה במה שידחה ראיה או מופת".
^ 9.. הראשונים לא כתבו לנו אם דבריהם נובעים מתוך מעין הסוד או לא, אולם התפיסה עליה מבוססת הטענה הנטענת כאן היא תפיסה רווחת. נביא דברים מתוך החוברת 'גדול שימושה' על הרצי"ה זצ"ל: "שאלוֹ הרב ירחמיאל וייס (את הרצי"ה): 'האם הרמב"ם היה מקובל?' ענה, ש'בעל התניא אומר שהיה מקובל גדול'. שאלו 'ומה הרב אומר?' ענה ש'ישנן הרבה דרכים להגיע למעלה'".
^ 10.. כפי שקורא הרמב"ן לתורת הסוד פעמים רבות. למשל: בראשית א,א; א,כו. שמות כ,ב; כ,כא. ויקרא יט,ל.
^ 11.. מאמרי ראי"ה עמוד 105.
^ 12.. הרב אינו מתייחס ישירות לטענה שספרים אלו אינם מבוססים על תורת הסוד, אך ניתן לראות בדבריו תשובה גם לשאלתנו.
^ 13.. כפי שכבר הוזכר לעיל, גם בספרי הראשונים הגדושים בהוכחות פילוסופית למכביר יש עיסוק בענינים המעסיקים את בני דורנו. שאלה זו מתייחס לחלקים העוסקים בהוכחות פילוסופיות.
^ 14.. ויש נקודה של אמת בהבחנה בין שני התחומים הללו, כפי שכותב הרב עצמו ב'אורות הקודש' א, עמוד כה: "כל מי שלא טעם טעם הלכה לא טעם טעם תורה , וכל מי שלא טעם טעם אגדה לא טעם טעם יראת חטא ".
^ 15.. המובאים בחוברת 'גדול שימושה' עמוד סב.
^ 16.. מאמרי ראי"ה עמוד 105.
^ 17.. ההדגשה האחרונה - בספר.
^ 18.. מאמרי ראי"ה עמוד 64, מתוך מאמר "הישיבה המרכזית העולמית בירושלים".
^ 19.. מקום נוסף בו כולל הרב את ספרי הראשונים כחלק ממארג חכמת ישראל הנלמדת גם כיום - מאמר 'מעט צרי', אדר היקר עמוד טז.
^ 20.. אגרות הראי"ה א עמוד קצב.
^ 21.. ממאמר זה עולה גם תשובה לסתירה לכאורה, בין מאמר "הישיבה המרכזית העולמית בירושלים" שהובא לעיל לאיגרת קמט. במאמר הרב מציב את כלל סדר הלימוד הרוחני אותו אמורים ללמוד תלמידי הישיבה, המיועדים להיות מגדלי אור רוחניים, ולכן מוזכרים שם "חמשת ספרי המופת שלנו במחקר הדת" כחלק מכלל אותו לימוד. באיגרת הרב מבאר את סדר העדיפות הפנימי של החלקים השונים בלימודי האמונה, אילו מהם חשובים יותר לדורותינו ואילו הם חלק מבנין רוחני מקיף וכולל יותר. לפי זה, המשפט 'ספרי המופת שלנו' מתייחס ל' מחקר הדת', ואין כוונת הרב במשפט זה לומר שספרים אלו הם היסוד עליו בנוי כל הבנין האמוני.
^ 22.. לא,לב-לג.