ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
וּמִי יִתֵּן וְאֵדַע מַה תְּשׁוּבָתָם בִּשְׁאֵלַת "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה", וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם הֵם בְּעִקְבוֹת הָרַבָּנִיִּים בְּעִבּוּר אֲדָר בַּאֲדָר, וְאַחַר כָּך הֵם מְעַרְעֲרִים עֲלֵיהֶם בִּרְאִיַּת הַמּוֹלָד בְּתִשְׁרֵי: אֵיך צַמְתֶּם צוֹם כִּפּוּר בְּתִשְׁעָה בְּתִשְׁרֵי? הֲלֹא יֵבוֹשׁוּ, וְהֵם לֹא יֵדְעוּ הַאִם זֶה הַחֹדֶשׁ אֱלוּל אוֹ תִּשְׁרֵי כְּשֶׁעִבְּרוּ וְהַאִם הוּא תִּשְׁרֵי אוֹ מַרְחֶשְׁוָן כְּשֶׁלֹא עִבְּרוּ, וְהַאִם לֹא אָמְרוּ: אֲנִי הַטּוֹבֵעַ, וּמַה לִּי כִּי אֶחְשׁשׁ מֵהָרְטִיבוּת? אֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע הַאִם הַחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי אוֹ מַרְחֶשְׁוָן אוֹ אֱלוּל, וְאֵיך נְעַרְעֵר עַל מִי שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים בְּעִקְבוֹתֵיהֶם וְלוֹמְדִים מֵהֶם: הַאִם אַתֶּם צָמִים בַּתְּשִׁיעִי אוֹ בָּעֲשִׂירִי מִימֵי הַחֹדֶשׁ?
לט אָמַר הֶחָבֵר: תּוֹרָתֵנוּ קְשׁוּרָה בַּהֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי, אוֹ מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה', כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלַיִם, בְּמַעֲמַד שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים וְכֹהֲנִים וְסַנְהֶדְרִין, וַאֲנַחְנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ מֵהַשּׁוֹפֵט הַמְמֻנֶּה בְּכֹל דּוֹר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט, וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה', וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ". וְאַחַר כֵּן: "וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן וְגוֹ' וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע (מִקִּרְבֶּךָ) [מִיִּשְׂרָאֵל]". הִשְׁוָה אֵת הַמֶּרִי כְּלַפֵּי הַכֹּהֵן וְהַשּׁוֹפֵט לַחֲמוּרוֹת שֶׁבָּעֲבֵרוֹת, בְּאָמְרוֹ "וּבִעַרְתָּ הָרָע (מִקִּרְבֶּךָ) [מִיִּשְׂרָאֵל]", וְסָמַך לוֹ: "וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ, וְלֹא יְזִידוּן עוֹד".
___________________________
מחויב – אמיתי ונכון. מדעו – ידיעותיו. שיעתק – שישנה את דעתו. ענן, בנימין ושאול – מראשי כת הקראים, חיו בתקופת הגאונים. המקום אשר יבחר – סנהדרין שאנשיה יושבים בלשכת הגזית שבהר הבית, ויש להם סיוע אלוקי. הם מערערים עליהם וכו' – (ראה ביאור במהדורת שילת הערות 3,4).
ביאורים
בהתמודדותו מול כת הקראים טוען ריה"ל שתי טענות מרכזיות: האחת, רק על ידי התורה שבעל פה ניתן להבין את הכתוב בתורה שבכתב. הטענה השנייה, אותה שוטח ריה"ל כאן, היא שהפירוש לתורה שבכתב הקיים בקרב 'הרבניים' הוא הפירוש האמיתי והנכון לתורה. תופעה בולטת שמאפיינת את הקראים היא חוסר עקביות. בתוך כת הקראים עצמה קיימות מחלוקות רבות בענייני פרשנות. בנוסף לכך, לעתים נוהגים הקראים ללכת אחרי דעה מסוימת ששורשה בתורה שעל פה של 'הרבניים' ובעניין אחר הם חולקים עליהם. דבר זה כמובן תמוה מאוד: אם אתם חולקים על דעת 'הרבניים' ועל התורה שעל פה, מדוע אתם מאמצים אותה בעניינים מסוימים ובעניינים אחרים אינכם מקבלים אותה? כמובן, על ענייני המחלוקת ניתן להקשות בחזרה על העולם היהודי. הרי מחלוקות קיימות כמעט בכל תחום. אין תחום בהלכה למשל שלא קיימות בו כמה וכמה דעות. אם כן, מה לנו כי נלין על מחלוקותיהם של הקראים, הלא מצבנו אינו טוב יותר ממצבם. אלא שקיים הבדל מהותי בין מחלוקות חכמים למחלוקות הקראים. בקרב החכמים הרבניים ישנן מוסכמות המקובלות על כולם: למשל, לא מצאנו מעולם יהודי שיטען שתפילין לא צריכות להיות בצבע שחור או שבצורת ריבוע. או למשל, מעולם לא שמענו על חכם שיאמר שפרי עץ הדר הנאמר לגבי האתרוג הוא פרי אחר. דוגמות אלה הן הוכחות לכך שהמחלוקות חלות בתחומים שבהם לא הייתה מסורת ברורה בתורה שבעל פה או בתחומים שאכן ניתנו פרשנויות שונות. בתחומים אחרים, אין חכמי ישראל חלוקים. כלומר, ההבדל הגדול בין הקראים ל'רבניים' הוא שלרבניים ישנה עקיבות: במה חולקים ובמה לא חולקים. על מה יש הסכמה ומה מסופק. לקראים לעומת זאת, יכולות להיות מחלוקות 'מן הקצה אל הקצה' בהסברת הפסוקים.
הרחבות
* מחלוקות חכמים
וּלְפִי הֶקֵּשֵׁיהֶם יִרְבּוּ הַתּוֹרוֹת. להבדיל מהקראים, גם בדברי חז"ל יש מחלוקות בפסיקת הלכה. ההבדל הוא שהקראים נחלקים בעיקרים היסודיים ועל ידי כך עושים תורות רבות שבהכרח יש טעות לפחות באחת מהן, לעומת זאת חז"ל לא נחלקו לגבי העיקרים, אלא רק בפרטים הקטנים שתלויים בסברא. המהר"ל ממשיל את ההבדל בין מסורת חז"ל לבין דעת הקראים לגדילת עץ. מסורת חז"ל דומה לעץ בעל שורשים עמוקים וגזע אחד רחב, החלוקה נעשית רק בענפים הדקים והקטנים (וכולם מניבים פירות). הקראים לעומת זאת דומים לעץ חלוש ודק ששורשיו אינם עמוקים מספיק, חלוקים לגמרי אלה מאלה ואינם מזינים את העץ לכל ענפיו [תפארת ישראל סט].
* ורקב עצמות קנאה
דַּעַת עָנָן. בעל ה' קול יהודה ' אומר בשם הראב"ד שענן היה תלמיד חכם בתחילה, אך כיוון שמצאו בו פסול לא הסמיכו אותו ל"גאון" ומינו את אחיו הקטן להיות ראש ישיבה. דבר זה הוליד בו קנאה שגרמה לו להסית את ישראל מדברי חכמינו ולהקים כת חדשה.
* חכמת העיבור
שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם הֵם בְּעִקְבוֹת הָרַבָּנִיִּים בְּעִבּוּר. יש שתי דרכים עיקריות בחישוב השנה והחודשים, על פי מהלך החמה ועל פי מהלך הלבנה שברקיע. הקראים מונים את ימות השנה רק על פי הלבנה, דבר הגורם לשיבושים רבים. לעומת זאת אנחנו מונים גם על פי הלבנה וגם על פי החמה - את החודש על פי מהלך הלבנה, ומעברים את החודשים כך שתקופות השנה יתאימו למהלך החמה.
שאלות לדיון
מה המשמעות לכך שתורתנו יוצאת "מן המקום אשר יבחר ה' "?
מהו היחס בין בית דין מאוחר ובית דין שקדם לו? האם האחרון מחויב לפסיקותיו של הראשון?
הלימוד מוקדש לעילוי נשמת זהבה בת צבי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
