ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- הקדמות אמוניות
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סנהדרין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
אין פירושו שבשביל ג' דברים אלו נברא העולם, שהרי בתחילת הפרק אומר על שלשה דברים העולם עומד ואינם אלו שזוכר כאן! אלא מתחלה אמר שבשביל שלשה דברים נברא העולם ואלו הן התורה והעבודה וגמילות חסדים, תורה דכתיב ה' קנני ראשית דרכו אמרה תורה אני נבראתי לפני כל הנבראים ובעבורי נבראו כל הנבראים וכן בשביל העבודה שבחר הקב"ה בישראל מכל האומות ובחר בבית המקדש מבכל המקומות שיעבדוהו בו ובשבילו נברא העולם וכן גמילות חסדים שהיא מדת חסד שגורמת להיות לרצון לפני הש"י, וכאן אמר העולם קיים, פירוש אַחַר שנברא מתקיים על ידי אלו שעל ידי הדיינין שדנין בין איש לחבירו העולם קיים, כי אלמלא הדין כל דאלים גבר, וכן האמת כמו שאמרו שקר אין לו רגלים אבל האמת הוא יסוד ומעמד גדול לכל הדברים, וכן השלום כמו שאמרו הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מורא מלכות איש את רעהו חיים בלעו.
התורה, העבודה וגמילות חסדים קדמו לעולם – הם מגמת העולם ובשבילם הוא נברא. הדין, האמת והשלום מקיימים את העולם לאחר שנברא, שלא יהרס.
במבט ראשון ניתן להבין שהדין, האמת והשלום הם בבחינת 'סור מרע' בלבד. אכן, השקר הוא הרס העולם, ואם נדייק בלשון התורה נראה שהתורה לא ציותה לדבר אמת אלא להתרחק מהשקר; כך גם השלום הוא סילוק המריבות.
התורה אך אם נעמיק עוד נראה שקיים גם תוכן חיובי הטמון בשלשת דברים אלו. הדין שנעשה על פי התורה מגלה את ההשגחה האלוקית בעולם. האמת היא חותמו של הקב"ה, והשלום הוא שמו של הקב"ה – השלום מגלה את ההרמוניה והאחדות שבעולם, המהווה בבואה להופעת אחדותו של הקב"ה.
הבית יוסף מוסיף להעמיק בדברי רבינו יונה. מדוע כדי לקיים את העולם יש צורך בדברים אחרים מהדברים שבשבילם הוא נברא, הרי "מי שהוא סבה להוות הדבר כל שכן שיקיימנו"? ומבאר הבית יוסף ששלש הדברים המקיימים את העולם אינם דברים שונים מהדברים שבשבילם הוא נברא, אלא הם "דומים להם", וההבדל בין המימרות נעוץ בזמנם של האומרים:
ויש לומר ששמעון הצדיק דיבר כפי זמנו שהיה בית המקדש קיים, ורבן שמעון בן גמליאל שהיה בזמן החרבן בא לומר שאע"פ שאין בית המקדש קיים ואין לנו עבודה וגם אין אנו יכולים לעסוק בתורה ובגמילות חסדים כראוי מפני עול הגלות מ"מ מתקיים העולם בשלשה אחרים שדומים להם כי יש הפרש בין שמירת הנמצא להתהוות העובר ברחם שהדברים שקבלו חומם באש חזק ישמרו חומם באש שאינו חזק ואילו לא היו חמים לא יקבלו החום באותו האש. וכן בענין זה אי אפשר להבראות העולם בעד השלשה שהזכיר רבן שמעון בן גמליאל אבל אחר שנברא בשלשה שהזכיר שמעון הצדיק הוא קיים בשלשה דרבן שמעון בן גמליאל שהדין סבת קיום התורה שהעובר התורה יענישוהו בדין. והאמת תיקון לעבודה שע"י העבודה היתה השכינה שורה בינינו והיינו מושגחים ובשמירת האמת שהיא חותמו של הקדוש ברוך הוא נכיר ונתפלל אליו שהיא במקום עבודת הקרבנות. ועל השלום כנגד גמילות חסדים שמצד גמילות חסדים יהיה שלום שאל"כ העני יגזול...
הבית יוסף מוסיף פירוש נוסף להבנת עניינם של הדין, האמת והשלום:
ואפשר לפרש שכל שלשה דברים שהזכיר רבן שמעון בן גמליאל הם בענין הדין. כי מה שאמר על הדין הוא תלוי בדיין לדונו לאמתו. ועל האמת תלוי בעדים שלא יעידו שקר. ועל השלום תלוי בבעלי הדין לסלק מריבה מביניהם ולקבל עליהם את הדין בסבר פנים יפות:
הטור ממשיך ומאריך בכך שכל גדולי הדורות נהגו בדרך המשפט, החל מאברהם אבינו ועד מלך המשיח:
ואברהם אבינו לא ידעו השם וקראו אוהבי אלא על אשר הלך בדרך המשפט והדריך בו בניו כדכתיב כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט ומשה רבינו עליו השלום רבן של כל הנביאים לקח עצת יתרו בענין המשפט להעמיד שופטים להזהיר את ישראל ולצוותם ע"ד המשפט וה' הסכים על ידו, ויהושע... ואחריו כל שופט ושופט שפט את דורו... עד קם שמואל לנביא נאמן השם וישפוט את ישראל כל ימי חייו והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והמצפה והגלגל ושפט את ישראל... וימשח את דוד למלך על ישראל... וגם יהושפט שהלך בדרכי אביו וגבה ליבו בדרכי ה' נתחזק בדבר המשפט... וגם יאשיה שהכתוב מעיד עליו וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה' בכל לבבו ואמרו חז"ל שכל דין שדן עד שהיה בן י"ח שנה החזיר לבעליו, וגם מלך המשיח שיגלה במהרה בימינו משבחו הפסוק בדבר משפט דכתיב ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ וגו'...
דין, אמת ושלום – בתוך כל אחד ואחד
אין לראות בהדרכת המשנה באבות הדרכה למנהיגות האומה בלבד, אלא היא נוגעת גם לכל אחד ואחד. כל אדם הוא עולם שלם, והוא עומד על הדין, האמת והשלום. על הדין: כל אדם צריך למנות בתוכו שופט (עשה לך רב – בתוכך), לא לנטות לכיוונים מנוגדים אלא להכריע מהי דרכו. על האמת: לא לרמות את עצמו וכמובן גם לא את אחרים (מספרים על אחד מאדמור"י חב"ד שהדריך את בנו: אל תרמה את עצמך, את אחרים, ואל תתן לאחרים לרמותך...) ועל השלום: האדם נדרש ליצור הרמוניה בין כוחות הנפש שלו, שכל כח בנפש לא יִדָּחֶק ולא יִדחַק כוחות אחרים.
הדין - לישראל
הדין הינו מיוחד לישראל. המהר"ל ב'נתיבות עולם', בתחילת נתיב הדין, הביא את דברי המדרש:
שופטים ושוטרים. א"ר לוי למה הדבר דומה? למלך שהיו לו בנים הרבה והיה אוהב את הקטן יותר מכולן, והיה לו פרדס אחד והיה אוהבו יותר מכל מה שהיה לו. אמר המלך נותן אני את הפרדס הזה שאני אוהבו מכל מה שיש לי לבני הקטן שאני אוהבו מכל בני. כך אמר הקב"ה מכל האומות שבראתי איני אוהב אלא לישראל שנאמר כי נער ישראל ואוהבהו מכל מה שבראתי אינו אוהב אלא את הדין שנאמר כי אני ה' אוהב משפט אמר הקב"ה נותן אני מה שאהבתי לעם שאני אוהב הוי שופטים ושוטרים אמר הקב"ה לישראל בני חייכם בזכות שאתם משמרים את הדין אני מתגבה מנין שנאמר ויגבה ה' צבאות במשפט ועל ידי שאתם מגביהין אותי בדין אף אני עושה צדקה ומשרה קדושתי ביניכם מנין שנאמר והאל הקדוש נקדש בצדקה ואם שמרתם את שניהם הצדקה והדין מיד אני גואל אתכם גאולה שלימה מנין שנאמר כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות:
בהמשך מבאר המהר"ל מדוע הדין הינו כה חביב לפני הקב"ה. הדיין נקרא בשם 'אלהים', ומשמעות הדבר היא שהופעתו של הדין היא הופעתו של אלוקים, כשם שהקב"ה קיים לנצח ואין בו שינוי כך גם הדין הינו מוכרח ואין בו שינויים – יקוב הדין את ההר.
מחמת גודל עניינו של הדין אמרו חכמים כמה זהירות נדרשת כדי לא לסטות מדין האמת. בשבת קל"ט תניא "ר' יוסי בר' אלישע אומר אם ראית דור שצרות באות עליו צא ובדוק בדייני ישראל, שכל פורענויות שבא לעולם לא בא אלא בשביל דייני ישראל" וכו'. הקלקולים מתחילים מהראש, מהמנהיגות. המנהיגות היא שורש הציבור כולו, ועל כן היא גם מקור הנפילות.
הדבר נכון לא רק ביחס לדיינים אלא ביחס לכל מנהיג ציבור. כאשר עוסקים בענייני ציבור יש לשקול שיקולים כלליים, מהי טובת הציבור, ולעולם לא יתכן ששיקול פרטי יכריע, ויעוות את היושר והצדק הכללי.
החינוך לישרות ולהגינות הינו כפול:
א. בראש ובראשונה יש להתחיל את החינוך כבר בגיל צעיר, ולהעמיד את בסיס היושר באדם. רק כך יתכן בסיס להנהגה ציבורית ישרה.
ב. החינוך אינו מסתיים בגיל צעיר: כל זמן שמתעלים במדרגות הקודש יש לתקן את המידות יותר, כך שתהיינה מתאימות למעלתו הרוחנית של האדם.
המהר"ל מסיים בביקורת על דורו. בכמה מקומות הוא עומד על הצורך שהרבנים יעמדו על האמת ולא יתחשבו בשיקולים חיצוניים, שיהיו משוחררים מכל נגיעה אישית. וכך מסביר הבית יוסף מהו דין אמת לאמיתו: יתכן מי שמבקש לדון את האמת, אך אם אחר כך ישמח אם יזוכה אחד הצדדים, הרי שיש בכך חיסרון. הדיין צריך להיות ללא כל נגיעה אישית.
לדון דין תורה יכולים רק דיינים סמוכים, ובזמנינו דנים רק מכח שליחותם של הסמוכים בעבר, וגם זאת בהלכות שכיחות בלבד. בברכת 'השיבה שופטינו כבראשונה' אנו מתפללים יום יום להחזרת הסמיכה, ולשם כך עלינו להכין את עצמינו לכך – לתקן את עצמינו, כך שכל אדם יראה את הצדק והיושר של דייני התורה. כמובן שגם על הכנה זו אנו מתפללים, שה' יעזור לנו להימשך למידות אלו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
