ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. בבית-הכנסת בימים הנוראים,
כולנו על הרצפה מספר פעמים כורעים.
לכריעה ולהשתחוויה אנו מקדימים,
פריסת מטפחת כנגד הפנים.
מהו האיסור שבגללו מטפחת זו דרושה?
זאת נדע אם נעיין ברש"י בסיום הפרשה.
ב. זה שלושה שבועות רצופים אנו חוזרים,
ובתורה קוראים על יום הכיפורים.
מה בכל שבוע אנו עליו לומדים –
על היום המקודש מכל המועדים?
ג. יום הכיפורים נקרא "שבת שבתון" – בתורה,
ואילו בפרשתנו זמן אחר זוכה לזו ההגדרה.
(אולי רומזת הדגשה זו – הכפולה,
לקשר השבתון גם למניעת אכילה.)
ד. שבע שבתות של ספירה,
פעמיים מופיעות בתורה.
לראשונה – בשבת שעברה,
ובשניה - אצלנו בסדרה.
אלא שהספירה השניה ארוכה מהראשונה,
ופי כמה וכמה נמשך זמנה.
האם תדע מי מצווה לספור את הספירה,
שאצלנו בפרשה נזכרה?
ה. ועוד מצווה – הלוא היא התרועה,
ב"אמור" וב"בהר" חוזרת ומופיעה.
שים לב, שהשופר המוכר מראש-השנה,
אינו נזכר שם, אלא דווקא ביום-הכיפורים
של השנה החמישים
ו. הלכות שנת השמיטה,
מפורטים בפרשתנו מתחילתה.
אלא שבכל הפרשה כולה,
לא נזכרה בה זו המילה.
כיצד, אם כן, זו השנה
בפרשתנו מכונה?
ז. איסור מכירה גמורה,
פעמיים מופיע בסדרה.
האחד – לגבי אדמה נאמר,
והאחר – לגבי האדם שממנה נוצר.
שני האיסורים גורמים,
שהמכירה מוגבלת למספר שנים.
מצא בתורה מהי בשני המקרים הסיבה,
שבאלו לא תתכן מכירה ללא קצבה?
ח. לפניך מספר הנחיות והדרכות חשובות.
מצא ברש"י - מהיכן אמרות אלו שאובות:
א- אין אדם רשאי למכור שדהו
אלא מחמת דוחקו
ב- בגוי שתחת ידך…
לא תבוא עליו בעקיפין (בעורמה ומרמה)
מפני חילול השם.
ג- כל הדר בא"י – אני לו לא-להים.
וכל היוצא ממנה כעובד אלילים
תשובות
א. 'ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה', וברש"י מבואר איסור להשתחוות על האבן ממש, חוץ מבית המקדש.
ב. בפרשת אחרי-מות נאמר סדר עבודת הכהן הגדול ביוה"כ, בפרשת אמור נאמרה מצוות השביתה והעינוי (בתוך ציוויי כל המועדות), בפרשתנו התחדשה מצוות יום הכיפורים ביובל.
ג. שנת השמיטה, 'ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ' (כ"ה, ד').
ד. בפרשה שעברה כתובה ספירת העומר, ובפרשתנו ספירת חמישים שנה לשנת היובל. בית דין סופרים את שנות היובל (ראה משנה תורה לרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל פרק י').
ה. 'בחדש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש' (כ"ג, כ"ד), 'והעברת שופר תרועה בחודש השביעי בעשור לחודש (כ"ה, ט').
ו. 'שבת הארץ'
ז. הקרקעות הנמכרות חוזרות לבעליהם ביובל 'והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי'. יהודים שנמכרו לעבדות יוצאים לחופשי בשנת היובל 'כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים'.
ח. א- 'כי ימוך אחיך' (כ"ה, כ"ה).
ב- 'גאולה תהיה לו' (כ"ה, מ"ח).
ג- 'להיות לכם לאלוקים' (כ"ה, ל"ח).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
