ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְזֶה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי חַי כְּמוֹ רַבּוֹ מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהָיָה בְּחֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי. וּמִתַּלְמִידָיו רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס אֲשֶׁר לוֹ פִּרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמְפֻרְסָמִים בַּתְּכוּנָה וּבִמְדִידַת הַגַּלְגַּלִּים וְהָאָרֶץ וְכֹל דָּבָר מֻפְלָא בְּחָכְמַת הַכּוֹכָבִים. וּמִתַּלְמִידָיו רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע כֹּהֵן גָּדוֹל, וְהוּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁל הֵיכָלוֹת וְהַכָּרַת פָּנִים וּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, לְפִי שֶׁהוּא יָדַע סוֹדוֹתֵיהֶם עַד שֶׁהָיָה רָאוּי לְמַדְרֵגָה קְרוֹבָה לַנְּבוּאָה, וְהוּא הָאוֹמֵר: "פַּעַם אַחַת נִכְנַסְתִּי לְהַקְטִיר קְטֹרֶת וְרָאִיתִי אֵת אַכַּתְרִיאֵל יָהּ ה' צְבָאוֹת" וּשְׁאָר הַהֲלָכָה. וּמִתַּלְמִידָיו גַּם כֵּן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַמְפֻרְסָם אֲשֶׁר אֵרְעוּ לוֹ עִם רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַמַּעֲשִׂים הַמְפֻרְסָמִים, וְרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָך שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: "אִלּוּ הָיוּ כֹּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְאֶלְעָזָר בֶּן עֲרָך בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ הוּא אֶת כֻּלָּם".
___________________________
בעקבותיו – בעקבות שמעון בן שטח. ודומם – ושותק. לא פתח וכו' – שהיה משכים לבית המדרש. לעמד – להפסיק מללמוד. היכלות והכרת הפנים ומעשה מרכבה – ספרי נסתר וקבלה.
ביאורים
אתמול למדנו שהספקות במסורת החלו רק בזמן אנשי כנסת הגדולה, ובקרב יחידים. אך התופעה הייתה קשה לעם ישראל, וכדי שלא תתפשט היו צריכים חכמים לנקוט אמצעים שונים על מנת שלא תגרום נזק (לכן בכל הדורות התעמתו חכמינו עם הצדוקים ולאחר מכן עם הקראים). ניתן לדמות זאת לגוף האדם. בגוף יש מצב שבו תאים מתחלקים ללא בקרה, ולא נשלטים לחלוטין על ידי המוח. זוהי מחלה הנקראת 'סרטן'. הצדוקים והבייתוסים הם כמו סרטן באומה הישראלית, למרות המסורת החזקה והאמיתית הם קמו ומצאו סיבה לנסות ולהכחיש את האמונה החזקה שלנו. הם פתחו פתח לקבוצות מאוחרות יותר שמצאו אמתלאות וסיבות שונות להטיל ספק בדברי חכמינו הקדושים.
לאחר שדיבר על אלה שהוציאו עצמם מישראל, שב ריה"ל לסדר המסורת. עד כה ראינו שהמסורת מיוסדת על הנבואה, ועל החכמים הגדולים. נדבך נוסף שעליו נשענת המסורת הוא מספרם הרב של המוסרים ושל המקבלים, כי בכל דור היו תלמידים רבים, יחד עם הדגש על יראתם, חכמתם ומידותיהם הטובות של מעבירי המסורת.
לא סתם מדגיש ריה"ל את שלוש הנקודות הללו. יראת השמים של תלמידי החכמים מלמדת על זהירותם הרבה בכל הנוגע לדברי התורה ולהעברת המסורת. הם דקדקו בכל דבר שבקדושה עד שלא ישנו בבית המדרש אפילו שנת עראי, נזהרו ללמד את התלמידים בעצמם ועוד הנהגות רבות המלמדות על זהירותם בדברי תורתם. חוכמתם של תלמידי החכמים מבטיחה את העברת המסורת בצורה מדויקת, יחד עם הכוונה האמיתית בפירוש המצוות והשמועות שקיבלו מרבותיהם, ומידותיהם הטובות הן הבסיס הראשוני לכך שלא ישנו מהדברים בגלל כבוד, בצע כסף, קנאה או שאר מידות רעות.
הרחבות
* מעלותיו של הלל הזקן
מֵחָכְמָתוֹ. "אמרו עליו על הלל שלא עזב דברי חכמה שלא למדה, אפילו כל הלשונות, אפילו שיחת הרים וגבעות ובקעות, שיחת עצים ועשבים, שיחת חיות ובהמות, שיחת שדים ומשלות, הכל למד. כל כך למה? משום ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר" [מסכת סופרים טז ז ועיין עוד פסחים סו.].
וְסַבְלָנוּתוֹ. עיין עיין שבת לא., אבות דרבי נתן יב טו.
מִזֶּרַע דָּוִד. בגמרא מסופר שרבי יהודה הנשיא (המכונה 'רבי') היה מזרע דוד [כתובות סב:], והוא דור שישי להלל הזקן (עיין הקדמת הרמב"ם למשנה, ג).
* אחד מאלף
וְהָיוּ לוֹ אַלְפֵי תַּלְמִידִים. "בנוהג שבעולם אלף בני אדם נכנסים למקרא יוצא מהם מאה, מאה למשנה יוצאין מהם עשרה, עשרה לתלמוד יוצא מהן אחד" [ויקרא רבה ב, א]. רק מתוך אלפי תלמידים ששוקדים על לימודם יכולים לצאת תלמידי חכמים אמיתיים בודדים. לכן אומר הרב קוק שרק על ידי כך שייכנסו המון תלמידים לבתי המדרש יוכלו להיבנות תלמידי חכמים שיהיו מוכשרים לרוח הקודש, משום שהם יוצרים אווירה של קדושה [אגרות ראי"ה א רסו].
* חוק וזמן נתן להם
וּשְׁלשִׁים רְאוּיִים לְעַבֵּר אֵת הַשָּׁנִים. בגמרא כתוב "ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון" [סוכה כח:]. לכאורה ריה"ל מפרש שדברי הגמרא נאמרו לגבי חכמת העיבור, שבמעשה זה כביכול, מעמידים את החמה ממהלכה, וחכמים הם אלה שקובעים את התקופות (עיין 'קול יהודה').
שאלות לדיון
"ולא אמר דבר שלא שמע מפני רבו". אסור לתלמיד לחדש חידושי תורה?
האם אפשר לדעת את כל התורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
