ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ענתה האם – שמחתי שמחה גדולה, שסוף סוף לפליטי השואה יהיה מקום להיקלט בו.
באותם ימים, תחושה זו הייתה נחלת יהודים רבים בתפוצות. שמחה בשמחתם של חלקים אחרים בעם היהודי, אך באופן אישי וקהילתי הם חשו שאין הדבר נוגע להם. הם אזרחי מדינות אחרות., החשים סולידריות עם אחיהם היהודים בארץ ישראל. יהדות צרפת, למשל, טורחת להדגיש את נאמנותה האזרחית לצרפת.
והנה, עוברים תשע עשרה שנים, ומדינת ישראל נכנסת לתקופת ההמתנה המתוחה ערב מלחמת ששת הימים. תחושת חרדה אופפת את העולם היהודי כולו. העם היהודי חש לפתע שארץ ישראל היא מרכז חייו, וגורלה של מדינת ישראל יקר לכל העם היהודי.
נשיא צרפת דה גול בוחר לנקוט מדיניות פרו ערבית, ולהטיל אמברגו נשק על ישראל. יהדות צרפת מתעוררת, וביחד עם תומכים נוספים יוצאת להפגנה גדולה וזועקת – 'צרפת איתנו'. התקשורת הצרפתית מתעוררת ותוקפת את יהודי צרפת על המילה – 'איתנו'. ואכן, במילה זו מכריזים למעשה יהודי צרפת – אנו חשים כישראלים.
ממעמקי התת מודע היהודי צפה ועולה התחושה הפשוטה שכל יהודי הוא בן ארץ ישראל. כבר אמרה הגמרא (כתובות עה) 'ולציון יאמר איש ואיש יולד בה', "אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה. גם יהודי המתגעגע בליבו לציון, וגעגועים אלו הם עומק הלב היהודי, מעלה עליו הכתוב כאילו נולד בה.
שינוי תודעתי זה, קפץ אלף מדרגות, בהגיע הבשורה על כיבוש הר הבית, ירושלים, וחלקי ארץ ישראל המערבית. שינוי תודעתי זה התניע גם מהלך רוחני אדיר בעם היהודי. מהלך זה בלט במיוחד ביהדות רוסיה, אך גם בארצות אחרות. עד מלחמת ששת הימים לחשה גחלת היהדות בחשאי ברוסיה, והוחזקה במסירות נפש בידי בודדים – חסידי חב"ד ואחרים. אולם, מלחמת ששת הימים הדליקה את לבבות הנוער, שהעז לראשונה להזדהות בהמוניו בגלוי כיהודי. בתחילה החלו צעירי יהדות רוסיה לבקש את ארץ ישראל, אך מהר מאד הובילה בקשה זו גם לבקשת יהדות ושמירת מצוות. כך אנו מוצאים אנשים כיוסף מנדלביץ, יולי אדלשטיין ו'סירובניקים' נוספים השבים ליהדות מכוח בקשת הארץ.
תהליך זה הוא הביטוי להתגשמות הבטחת התורה (פרשת ניצבים) והנביאים (חזון העצמות היבשות ועוד), שעל גבי הקומה של שיבת ישראל לארצם תיבנה הקומה של שיבת ישראל לאלוקיו. ואכן, מאז מלחמת ששת הימים, אנו רואים תהליכים מופלאים של שיבה לה' והתחזקות רוחנית. פעמים רבות, כמו במאורעות שציינתי, שיבה זו נובעת מהחיבור לארץ.
השבוע אנו מציינים את ניסי ששת הימים, ופסגתם – כיבוש מקום המקדש בירושלים. כדרכם של תהליכים כאלה, יש להם מנוע פנימי נסתר. ואכן, אפשר לציין שיש קשר פנימי בין תהליכים אלה לשיבתנו להר הבית בירושלים, שהרי מירושלים בוקע קול ה' אלינו המרומם אותנו למדרגות הרוחניות בחיים.
קולו של ה' המלמד תורה למשה היה בוקע מבין שני הכרובים אשר על ארון הברית. מאז ממשיכה התורה להינתן לנו מהר הקודש מירושלים – "כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים". גם הנביאים קיבלו נבואתם מירושלים, שנאמר על ירושלים: 'משא גיא חזיון', מקום חזיון הנביאים, ו"כל נביא שלא ידוע שם עירו בידוע שהוא מירושלים". והקול הנבואי לא פסק לבקוע מירושלים גם לאחר החורבן, (כפי שמופיע בירושלמי בעניין אלישע בין אבויה) וכך ה' ממשיך לקרוא אלינו מהר הקודש מירושלים.
נודה לה' ונתפלל שנזכה לשוב בשלמות למקדש בירושלים, ומכוח הדבקות במקום הקודש, נזכה כולנו לשוב לה' בשלמות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
