ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- ברית מילה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
טבת תשס"ג
ברית מילה לאחר מאה ועשרים
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (608)
רבנים שונים
109 - הוצאת ירקות ממרק
110 - ברית מילה לאחר מאה ועשרים
111 - שימוש במיחם עם מד גובה בשבת
טען עוד
תשובה
יש להסיר ערלתו של יהודי 1 שנאנס 2 ולא מל לפני קבורתו. אין עושין פריעה 3 במילה זו ואין מברכים 4 עליה.
בקהילה כשלכם, שהייתה מאחורי "מסך הברזל" שנים כה רבות, לא הייתה מודעות לקיום מצוות בכלל ולקיומה של מצוות המילה בפרט, מה עוד שלא היה כנראה מוהל במקום, ויש לדון מתוך הנחת יסוד שאכן מדובר כאן באונס, אלא אם כן ברור שהמצב אינו כך לגבי פלוני.
^ 1. המקור לדין זה הוא דינו של תינוק שמת ר"ל לפני היום השמיני (או שלא יכלו למולו מפאת חוליו), כמבואר בשו"ע (יו"ד סי' רסג סע' ה). מקור המנהג הובא בטור (שם) בשם גאון. ונאמרו בטעמו שני עניינים:
א. ה"כלבו" (הובאו דבריו ב"בית יוסף") כתב שהטעם הוא כדי להסיר חרפתו, שלא ייקבר בערלתו כי חרפה היא לו.
ב. בהגהות מימוניות (מילה פרק א ס"ק י) הביא שהטעם אינו משום תקנתו של התינוק אלא משום תקנתם של פושעי ישראל, דאמרינן (בראשית רבה פרשה מח ח): "א"ר לוי לעתיד לבא אברהם יושב על פתח גיהנום ואינו מניח אדם מהול מישראל להכנס לתוכה, ואותם שחטאו יותר מדאי מה עושה להם, מעביר הערלה מע"ג תינוקות שמתו עד שלא מלו ונותנה להם ומורידן לגיהנום".
ובבעל הטורים על התורה הביא רמז לכך שנאמר "לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה" (דברים ל' יב) ר"ת מילה וסופי תיבות שם הויה לרמוז שאינו יכול לעלות השמים אצל ד' אם לא שיהא נימול עי"ש.
^ 2. כן המנהג בחברא קדישא בירושלים, ושמענו מפי הרב אורי מילר שכן פסק הרב יוסף שלום אלישיב. כן כתב גם ב"כורת הברית" ("אות ברית" אות טז). לעומתם ב"ספר הברית" הביא בשם שו"ת "יד הלוי" (יו"ד סימן קיא) שמדבריו משמע שמלין גדול שלא נימול במזיד, שהרי הנימוקים למילת נפל שייכים גם במי שלא נימול במזיד. וצריך לחלק בין מקום שאי המילה נעשתה כהתרסה ומרד לבין מקום שגם אם אין מדובר באונס, אין מדובר בו גם במרד.
לגבי ערלים בקהילתך, יש מקום לבחון אם הם בגדר אנוסים, אם לא היה בנמצא מוהל בקהילתכם ולא הייתה מודעות כלל לאפשרות קיום מצווה חשובה זו. עיין עוד בשו"ת "במראה הבזק" (ד תשובה ל), ובהערותינו שם.
^ 3. גם שאר הלכות מילה אינן חלות במקרה כזה, ולכן גם אישה יכולה להסיר ערלה.
^ 4. "כורת ברית" ("אות ברית" אות טז-יז). וביררנו שכן המנהג בחברא קדישא דירושלים מפי הרב אורי מילר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
