ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מלכה בת הרב משה ישועה
וְלֹא אֲכַחֵד מִמְּךָ, מֶלֶך כּוּזָר, שֶׁיֵּשׁ בַּתַּלְמוּד דְּבָרִים שֶׁאֵינֶּנִּי יָכוֹל לְסַפֵּק אוֹתְךָ לְגַבֵּיהֶם, וְלֹא לְכָלְלָם בִּתְחוּם, וְהֵם אֲשֶׁר נִכְלְלוּ בַּתַּלְמוּד בְּשֶׁל הִשְׁתַּדְּלוּת הַתַּלְמִידִים, בִּגְלַל מַה שֶּׁהָיָה קַיָּם אֶצְלָם שֶׁאֲפִלּוּ שִׂיחַת חֲכָמִים צְרִיכָה תַּלְמוּד, וּמַה שֶּׁהָיוּ נִזְהָרִים שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ אֶלָּא מַה שֶּׁשְּׁמָעוּהוּ מֵרַבּוֹתֵיהֶם, עִם הִשְׁתַּדְּלוּתָם לִמְסֹר כֹּל מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ מֵרַבּוֹתֵיהֶם, וְנִזְהָרִים בָּזֶה בְּמִלּוֹתָם בְּעַצְמָן, וְיֵשׁ אֲשֶׁר לֹא הֵבִינוּ עִנְיָנָם, וְאָמְרוּ שֶׁכָּך קִבַּלְנוּ וְשָׁמַעְנוּ, וּפְעָמִים שֶׁהָיוּ לָרַב בָּזֶה כַּוָּנוֹת שֶׁנֶּעֶלְמוּ מִתַּלְמִידָיו, וְהִגִּיעַ הַדָּבָר אֵלֵינוּ וְהֵקַלְנוּ בּוֹ רֹאשׁ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ כַּוָּנָתוֹ. אַך כֹּל זֶה בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ בַּמֻּתָּר וּבָאָסוּר, לְפִיכָך לֹא נָחוּשׁ לוֹ, וְאֵינוֹ מַפְרִיעַ בַּחִבּוּר, עִם הָאֳפָנִים אֲשֶׁר הִזְכַּרְנוּ.
עד אָמַר הַכּוּזָרִי: כְּבָר הֱטִיבוֹתָ אֵת לִבִּי וְחִזַּקְתָּ אֱמוּנָתִי בַּקַּבָּלָה. וַאֲנִי רוֹצֶה עַתָּה שֶׁתַּטְעִימֵנִי מֵחָכְמוֹתֵיכֶם, אַחַר שֶׁתּוֹסִיף לִי בֵּאוּר בִּשְׁמוֹת ה' יִתְעַלֶּה, וְתַרְחִיב לִי בָּזֶה מְעַט בְּעֶזְרַת ה'. אגדות שנשכח פירושן
___________________________
ונושאיה – של התורה. ינהלם – ינהיגם. בכח – ולא בפועל, במחשבה. הטבע אומר במנהג – העולם פועל על פי חוקי טבע קבועים הנוהגים בו. התורה אומרת בשינוי המנהג – שה' מנהיג את העולם בהשגחה ניסית. אשר שנו – הניסים. בחבור – בתלמוד. עם האופנים אשר הזכרנו – אם ייבחנו דברי חז"ל ככל האמור.
ביאורים
אתמול למדנו על שלושה סוגי מדרשים המופיעים בדברי חז"ל. הסוג הרביעי הוא מדרש שגם כלפי חוץ אין בו פשט ואי אפשר להבין את כוונתו. במדרש כזה יש להעמיק כדי להבין מה כוונת חז"ל בדברי המדרש. ריה"ל מביא לדוגמה את המאמר "שבעה דברים קדמו לעולם", האם ייתכן שמשהו באמת היה קודם שנברא העולם? אלא ודאי שיש בכוונת חז"ל לומר רעיון בעל תוכן. בשונה מהמשלים שאפשר להבין את הפשט החיצוני של הדברים, בסוג זה של מדרש אין לדברים כלל הבנה אלא אם נראה את העומק שבהם. לאחר שריה"ל נותן לנו הדרכה מפורטת ומעשית כיצד עלינו ללמוד את דברי חז"ל הוא מוסיף נקודה חשובה נוספת. כאשר אנחנו בכל זאת פוגשים במדרש שאנחנו לא מצליחים למצוא לו הסבר ברור ומניח את הדעת, שלא נטעה לחשוב חלילה שמצאנו פגם בדברי חז"ל הקדושים. אלא פשוט איננו מבינים את דבריהם, כפי שלימדו אותנו חכמים "כי לא דבר ריק הוא מכם [דברים לב, מז], ואם ריק- מכם!" [בראשית רבה א, יד]. לצורך כך ריה"ל פורס בפנינו את האופי של הגמרא ואת האופן שבו נכתבה. התלמידים שמעו את רבותיהם דורשים בהלכות ובאגדות בבית המדרש ובגלל זהירותם הרבה בדברי הרב העתיקו את דבריו במדויק. לכן אם הרב קפץ לנושא אחר באמצע הדברים העתיקו גם את דבריו בנושא זה, ואנו איננו מבינים את ההקשר. כך העתיקו התלמידים דברים שאף הם עצמם לא הבינו, ולכן אלינו הגיעו הדברים באופן לא מובן מספיק. לכן אומר ריה"ל שאם נמצא בדבריהם משהו הסותר את ההיגיון ואת השכל הישר אין לנהוג על פיו, כי מסיבה כלשהי איננו מבינים את כוונתם. אמנם כל זה הוא דווקא בדברי אגדה, בהלכה אין לזוז מדבריהם גם אם הם נראים לנו תמוהים.
הרחבות
* ישראל קדמו לעולם
שִׁבְעָה דְבָרִים נִבְרְאוּ קֹדֶם לָעוֹלָם. ה' קול יהודה ' מעיר שמדרש זה מופיע בדברי חז"ל בארבעה מקומות, אלא שבשלושה מהם מוזכרים רק שישה דברים ללא ישראל. ריה"ל בחר דווקא במדרש זה [בראשית רבה א, ה] מפני שהוא מדגיש ביותר את סגולת ישראל.
* מאמרים שקשה להסבירם
שֶׁיֵּשׁ בַּתַּלְמוּד דְּבָרִים שֶׁאֵינֶּנִּי יָכוֹל לְסַפֵּק אוֹתְךָ לְגַבֵּיהֶם. הרמב"ם אומר שאם אדם רואה שחכמים חלקו בענייני מדע וטבע, יחיד מול רבים, ודברי היחיד נראים כסותרים את השכל הישר, אין ללכת אחר היחיד. זאת משום שלוש סיבות: א. ייתכן ולא הבין את דבריו כראוי. ב. אולי יש רמז בדבריו ואיננו יודעים מהו. ג. שמא אמר את דבריו דווקא לגבי מעשה שבא לפניו, ולא היה אומר כך לכל אחד [אגרת לחכמי מונטפשליר. ועיין עוד בדברי החבר לעיל ג, סז].
* מסורת בענייני אמונה
בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ בַּמֻּתָּר וּבָאָסוּר. רבנו בחיי כותב שבענייני אגדה אין הכרעה ופסיקה כדעה אחת, לכן כל אחד יכול לחדש ולפרש על-פי דעתו [הקדמה לחובות הלבבות]. הרב קוק חולק על שיטה זו ומביא ראיה מהירושלמי האומר כי "דבר ה' זו אגדה", מכאן נלמד שיש מסורת והכרעה אף בדברי אגדה [אגרות ראי"ה א קג; שב]. הרב דסלר מעיר שאם אדם לומד מדרש חז"ל בעל הדרכה נפשית שהוא אינו מתחבר אליו כי אינו במדרגה זו, אינו מוכרח לנהוג כעת על פי הדרכת חז"ל זו [מכתב מאליהו ד עמוד 353-354].
שאלות לדיון
בנוסחאות התלמוד שבידינו במקום צדיקים קדמו לעולם, כתוב שהתשובה קדמה לעולם. לאור דברי ריה"ל, מהי משמעות הדבר?
מדוע כמעט לא מוזכר בתורה עניין גן עדן?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
