ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- סגולת ומעלת עם ישראל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
קשר האירוסין והנישואין שבין הקב"ה לעם ישראל
בדברי הנביאים אנו מוצאים שהקשר בין הקב"ה לעם ישראל נמשל לקשר בין איש לאשה, קשר של ארוסין ושל נישואין. כך מתנבא הנביא הושע 1 על העתיד לבוא:
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה':
ואת הפסוקים הללו מסביר המהר"ל בספרו 'נצח ישראל' 2 : 'וארשתיך לי לעולם - דברים כפשוטם, הארוסין לעתיד לבוא לא יהיו אירוסין שאחריהם תבוא הפסקה, אלא אירוסין נצחיים. 'וארשתיך לי בצדק במשפט בחסד וברחמים' - מידות אלו מבטאות את כל הצדדים של המידות, ונמצא שהקשר עם הקב"ה יהיה מכל הצדדים. 'וארשתיך לי באמונה' - זו איכות הקשר, שכן אמונה היא הדבקות. נמצא שהקשר יהיה שלם מכל הבחינות - מבחינת הזמן, הכמות, והאיכות. 'וידעת את ה'' - הידיעה היא החיבור המלא, כמו שאנו רואים בפסוק 'והאדם ידע את חוה אשתו'. לעתיד לבוא עם ישראל יהיה קשור בקב"ה וגם הקב"ה יהיה קשור בעם ישראל בקשר תמידי, מכל הצדדים ומכל עומק האמונה. זה צד האירוסין של הקשר בין הקב"ה לישראל.
מספר פסוקים קודם לכן 3 אומר הנביא הושע:
וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי:
פסוק זה מתאר את בחינת הנישואין שבקשר בין הקב"ה לישראל, ועליו אמר רבי יוחנן במסכתנו 4 "ככלה בבית חמיה, ולא ככלה בבית אביה". אחרי האירוסין הכלה עדיין נמצאת בבית אביה, אמנם היא אסורה לאחרים אבל החתן והכלה עדיין לא עברו לחיות חיי משפחה יחד. "ביום ההוא תקראי לי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי", כלומר לעתיד לבוא הקשר בין עם ישראל לקב"ה יהיה קשר של נישואין, כביכול כל מה שהיה עד עכשיו היה קשר של אירוסין.
מה יתחדש לעתיד לבוא? מסביר זאת המהר"ל על פי דברי הנביא ירמיהו 5 :
הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה: לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי וְאָנכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם ה':
מהי אותה ברית חדשה? הברית שהיתה לאחר יציאת מצרים היתה ברית שהקב"ה כרת עם ישראל בכח, כביכול: ה' כפה על עם ישראל הר כגיגית, וכפי שאומר ירמיהו "ואנוכי בעלתי בהם נאום ה'". מה פרוש 'בעלתי'? אפשר להבין זאת באופן חיצוני שהקב"ה כפה את ישראל להיות לו לעם, ואפשר להבין באופן פנימי יותר, שהניסים והנפלאות לא איפשרו מצב של בחירה, אי אפשר היה למרוד בהופעה האלוקית הגדולה הזו. היינו נאלצים לקבל את עול מלכות שמים, כי הקב"ה הראה לנו את כל גדלותו בניסים ונפלאות, ואי אפשר היה לחשוב אחרת. ואמנם עם ישראל הגיע בצדק למסקנה על גדלותו של הבורא ועל קבלת עול המצוות, אולם מבחינה מסוימת היתה חסרה כאן הבחירה, כי הקב"ה העמיד אותם במצב כזה שאין אפשרות לשקול אחרת.
לעתיד לבוא הקשר יהיה בהסכמה, ויבוא גם מצידם של ישראל ובבחירתם החופשית. לא יהיו ניסים והופעות גלויות, אלא עם ישראל יגיע מתוך עצמו לבקש את ה', מתוך הבנה עמוקה ופנימיות. זוהי ברית חדשה, לא בעלות אלא הסכמה הדדית.
כך אומר המדרש: "ונקבה תסובב גבר - בעולם הזה הקב"ה מחזיר על ישראל שיעשו רצונו ויעשו תשובה, אבל לעתיד לבוא עם ישראל יחזיר על הקב"ה, שנאמר ונקבה תסובב גבר". וכך גם אומר הנביא הושע בהמשך: "אחר ישובו בני ישראל וביקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים". ישראל ישובו מעצמם, מתוך תוכם, זהו קשר שבו הכלה יושבת כבר בבית בעלה, מחוברת אליו בחפץ פנימי ורצון ולא מתוך תכתיבים מבחוץ. זהו ענין הנישואין.
קשר האירוסין והנישואין שבין התורה לישראל
גם את הקשר בין עם ישראל לתורה דימו חכמים לקשר של אירוסין, כדברי הגמרא במסכת פסחים 6 "תורה ציוה לנו משה מורשה, אל תיקרי מורשה אלא מאורסה", ומטעם זה אומרת הגמרא במסכת סנהדרין 7 שגוי שלומד תורה כאילו בא על נערה המאורסה, שכן התורה שייכת רק לעם ישראל. אומר הגר"א שהתורה נעשתה מאורסת לעם ישראל במתן תורה, שהרי הדבר נלמד מהפסוק 'מורשה קהילת יעקב'; ומתי אנו עוברין לשלב של נישואין בתורה? כשאדם עוסק בתורה בפועל, אז היא יחד איתו ובתוכו. החיבור בין הלומד לבין התורה נעשה חיבור כל כך גדול, בדומה לחיבור בין איש לאשה: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" 8 . התורה והלומד אותה נעשים דבר אחד, עד כדי כך שהתורה נעשית 'תורה דיליה', כדברי הגמרא במסכת עבודה זרה 9 : "אמר רבא בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו, שנאמר כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה". ולאור הדברים הללו הסבירו התוספות 10 מדוע תלמיד חכם יכול למחול על כבודו "תלמיד חכם תורתו דיליה ויכול למחול על כבודו, דשלו היא". למרות שהאנשים המכבדים אותו לא עושים זאת בגלל האישיות הפרטית שלו אלא בגלל התורה שבו הוא יכול למחול על כבודו, כי התורה נעשית התורה כביכול שלו.
וכשם שלעתיד לבוא תתחדש בחינה חדשה של נישואין בקשר בין עם ישראל לקב"ה - כך גם תתחדש בחינה חדשה של קשר בין ישראל לתורה, שלעומתה כל מה שהיה לפניה יהיה לעתיד לבוא בבחינת קשר של נישואין, כך גם הקשר עם התורה.
למדנו כי הקשר בין עם ישראל לתורה הוא קשר כפול - קשר של אירוסין וקשר של נישואין. והנה, גם כאן תתחדש לעתיד לבוא בחינה חדשה של נישואין, שלעומתה כל מה שהיה לפניה נחשב 'קשר של אירוסין', וכפי שממשיך הנביא ירמיהו לבאר את ענין הברית החדשה:
כִּי זאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם ה' נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֳּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם:
על המילים "נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה" אומרים חז"ל, שישראל ילמדו תורה ולא ישכחו. בעולם הזה אדם לומד תורה ושוכח אותה, אולם לעתיד לבוא "ונתתי את תורתי בקרבם". כששוכחים את דברי התורה - נראה שהתורה היא מבחוץ, היא כתובה 'על גבי', ולכן היא יכולה להימחק. לעומת זאת, כשהתורה היא "בקרבם", חלק מתוכו של דבר - כבר אין אפשרות של שכחה. זהו מצב של נישואין, של התחברות מלאה בין ישראל לתורה.
ברכת התורה
וכשם שכאשר נכנסים לחופה יש לברך את ברכת הנישואין, ו"כלה בלא ברכה אסורה לבעלה", כך גם התורה אסורה ללא ברכה. אל התורה צריך לגשת מתוך הכרה בערכה, וזהו ענינה של ברכת התורה - ברכת המצות וברכת השבח, לזכור את ענינה הגדול של התורה, לזכור שכאשר אנו עוסקים בתורה אנו עוסקים בדבר ה', מתחברים וקולטים את דבר ה' המדבר אלינו. וככל שגדול היחס לערכה של התורה לקדושתה ומעלתה כך קניינה יותר שלם.
המשלת הקשר שבין עם ישראל לקב"ה והקשר שבין עם ישראל לתורה לקשר שבין איש לאשה - מלמדת על גודל ערכו של הקשר הזה. מתוך הדברים הללו נפנה ללימודה של מסכת כתובות, העוסקת במסגרת המאפשרת את קיומו של קשר הנישואין.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
