ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- סגולת ומעלת עם ישראל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
קשר האירוסין והנישואין שבין הקב"ה לעם ישראל
בדברי הנביאים אנו מוצאים שהקשר בין הקב"ה לעם ישראל נמשל לקשר בין איש לאשה, קשר של ארוסין ושל נישואין. כך מתנבא הנביא הושע 1 על העתיד לבוא:
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה':
ואת הפסוקים הללו מסביר המהר"ל בספרו 'נצח ישראל' 2 : 'וארשתיך לי לעולם - דברים כפשוטם, הארוסין לעתיד לבוא לא יהיו אירוסין שאחריהם תבוא הפסקה, אלא אירוסין נצחיים. 'וארשתיך לי בצדק במשפט בחסד וברחמים' - מידות אלו מבטאות את כל הצדדים של המידות, ונמצא שהקשר עם הקב"ה יהיה מכל הצדדים. 'וארשתיך לי באמונה' - זו איכות הקשר, שכן אמונה היא הדבקות. נמצא שהקשר יהיה שלם מכל הבחינות - מבחינת הזמן, הכמות, והאיכות. 'וידעת את ה'' - הידיעה היא החיבור המלא, כמו שאנו רואים בפסוק 'והאדם ידע את חוה אשתו'. לעתיד לבוא עם ישראל יהיה קשור בקב"ה וגם הקב"ה יהיה קשור בעם ישראל בקשר תמידי, מכל הצדדים ומכל עומק האמונה. זה צד האירוסין של הקשר בין הקב"ה לישראל.
מספר פסוקים קודם לכן 3 אומר הנביא הושע:
וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי:
פסוק זה מתאר את בחינת הנישואין שבקשר בין הקב"ה לישראל, ועליו אמר רבי יוחנן במסכתנו 4 "ככלה בבית חמיה, ולא ככלה בבית אביה". אחרי האירוסין הכלה עדיין נמצאת בבית אביה, אמנם היא אסורה לאחרים אבל החתן והכלה עדיין לא עברו לחיות חיי משפחה יחד. "ביום ההוא תקראי לי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי", כלומר לעתיד לבוא הקשר בין עם ישראל לקב"ה יהיה קשר של נישואין, כביכול כל מה שהיה עד עכשיו היה קשר של אירוסין.
מה יתחדש לעתיד לבוא? מסביר זאת המהר"ל על פי דברי הנביא ירמיהו 5 :
הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה: לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי וְאָנכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם ה':
מהי אותה ברית חדשה? הברית שהיתה לאחר יציאת מצרים היתה ברית שהקב"ה כרת עם ישראל בכח, כביכול: ה' כפה על עם ישראל הר כגיגית, וכפי שאומר ירמיהו "ואנוכי בעלתי בהם נאום ה'". מה פרוש 'בעלתי'? אפשר להבין זאת באופן חיצוני שהקב"ה כפה את ישראל להיות לו לעם, ואפשר להבין באופן פנימי יותר, שהניסים והנפלאות לא איפשרו מצב של בחירה, אי אפשר היה למרוד בהופעה האלוקית הגדולה הזו. היינו נאלצים לקבל את עול מלכות שמים, כי הקב"ה הראה לנו את כל גדלותו בניסים ונפלאות, ואי אפשר היה לחשוב אחרת. ואמנם עם ישראל הגיע בצדק למסקנה על גדלותו של הבורא ועל קבלת עול המצוות, אולם מבחינה מסוימת היתה חסרה כאן הבחירה, כי הקב"ה העמיד אותם במצב כזה שאין אפשרות לשקול אחרת.
לעתיד לבוא הקשר יהיה בהסכמה, ויבוא גם מצידם של ישראל ובבחירתם החופשית. לא יהיו ניסים והופעות גלויות, אלא עם ישראל יגיע מתוך עצמו לבקש את ה', מתוך הבנה עמוקה ופנימיות. זוהי ברית חדשה, לא בעלות אלא הסכמה הדדית.
כך אומר המדרש: "ונקבה תסובב גבר - בעולם הזה הקב"ה מחזיר על ישראל שיעשו רצונו ויעשו תשובה, אבל לעתיד לבוא עם ישראל יחזיר על הקב"ה, שנאמר ונקבה תסובב גבר". וכך גם אומר הנביא הושע בהמשך: "אחר ישובו בני ישראל וביקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים". ישראל ישובו מעצמם, מתוך תוכם, זהו קשר שבו הכלה יושבת כבר בבית בעלה, מחוברת אליו בחפץ פנימי ורצון ולא מתוך תכתיבים מבחוץ. זהו ענין הנישואין.
קשר האירוסין והנישואין שבין התורה לישראל
גם את הקשר בין עם ישראל לתורה דימו חכמים לקשר של אירוסין, כדברי הגמרא במסכת פסחים 6 "תורה ציוה לנו משה מורשה, אל תיקרי מורשה אלא מאורסה", ומטעם זה אומרת הגמרא במסכת סנהדרין 7 שגוי שלומד תורה כאילו בא על נערה המאורסה, שכן התורה שייכת רק לעם ישראל. אומר הגר"א שהתורה נעשתה מאורסת לעם ישראל במתן תורה, שהרי הדבר נלמד מהפסוק 'מורשה קהילת יעקב'; ומתי אנו עוברין לשלב של נישואין בתורה? כשאדם עוסק בתורה בפועל, אז היא יחד איתו ובתוכו. החיבור בין הלומד לבין התורה נעשה חיבור כל כך גדול, בדומה לחיבור בין איש לאשה: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" 8 . התורה והלומד אותה נעשים דבר אחד, עד כדי כך שהתורה נעשית 'תורה דיליה', כדברי הגמרא במסכת עבודה זרה 9 : "אמר רבא בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו, שנאמר כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה". ולאור הדברים הללו הסבירו התוספות 10 מדוע תלמיד חכם יכול למחול על כבודו "תלמיד חכם תורתו דיליה ויכול למחול על כבודו, דשלו היא". למרות שהאנשים המכבדים אותו לא עושים זאת בגלל האישיות הפרטית שלו אלא בגלל התורה שבו הוא יכול למחול על כבודו, כי התורה נעשית התורה כביכול שלו.
וכשם שלעתיד לבוא תתחדש בחינה חדשה של נישואין בקשר בין עם ישראל לקב"ה - כך גם תתחדש בחינה חדשה של קשר בין ישראל לתורה, שלעומתה כל מה שהיה לפניה יהיה לעתיד לבוא בבחינת קשר של נישואין, כך גם הקשר עם התורה.
למדנו כי הקשר בין עם ישראל לתורה הוא קשר כפול - קשר של אירוסין וקשר של נישואין. והנה, גם כאן תתחדש לעתיד לבוא בחינה חדשה של נישואין, שלעומתה כל מה שהיה לפניה נחשב 'קשר של אירוסין', וכפי שממשיך הנביא ירמיהו לבאר את ענין הברית החדשה:
כִּי זאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם ה' נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֳּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם:
על המילים "נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה" אומרים חז"ל, שישראל ילמדו תורה ולא ישכחו. בעולם הזה אדם לומד תורה ושוכח אותה, אולם לעתיד לבוא "ונתתי את תורתי בקרבם". כששוכחים את דברי התורה - נראה שהתורה היא מבחוץ, היא כתובה 'על גבי', ולכן היא יכולה להימחק. לעומת זאת, כשהתורה היא "בקרבם", חלק מתוכו של דבר - כבר אין אפשרות של שכחה. זהו מצב של נישואין, של התחברות מלאה בין ישראל לתורה.
ברכת התורה
וכשם שכאשר נכנסים לחופה יש לברך את ברכת הנישואין, ו"כלה בלא ברכה אסורה לבעלה", כך גם התורה אסורה ללא ברכה. אל התורה צריך לגשת מתוך הכרה בערכה, וזהו ענינה של ברכת התורה - ברכת המצות וברכת השבח, לזכור את ענינה הגדול של התורה, לזכור שכאשר אנו עוסקים בתורה אנו עוסקים בדבר ה', מתחברים וקולטים את דבר ה' המדבר אלינו. וככל שגדול היחס לערכה של התורה לקדושתה ומעלתה כך קניינה יותר שלם.
המשלת הקשר שבין עם ישראל לקב"ה והקשר שבין עם ישראל לתורה לקשר שבין איש לאשה - מלמדת על גודל ערכו של הקשר הזה. מתוך הדברים הללו נפנה ללימודה של מסכת כתובות, העוסקת במסגרת המאפשרת את קיומו של קשר הנישואין.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
