ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- שיטות הירושלמי והבבלי
אל מלך נאמן השמטות ד"ה ה"ה
רמ"ה תיבות יש בקריאת שמע, חסר ג' כנגד רמ"ח אברים שבאדם, אוספין (הוסיפו) רבנן עלה שלוש - אל מלך נאמן - עד דהויין רמ"ח.
בבבלי לא הובא 1 , והרמ"א (או"ח סי' סא סעיף ג) הביא זאת בשם "יש שכתבו".
להתיז זיי"ן של תזכרו בבלי טו: • השמטות ד"ה ה"ד
צריך להתיז זיי"ן דלמען תזכרו.
בבבלי לא הובא. והובא בשו"ע (או"ח סי' סא סעיף יז).
האותיות והתנועות השמטות ד"ה בפירוש
האותיות כגופות והתנועות כנשמות.
בבבלי לא הובא.
רבי עקיבא בכה בשבת השמטות ד"ה סוף
רבי עקיבא חמוי תלמידיו דהוי בכי בשבתא כי מך בריה (כשמת בנו רבי שמעון) וכו'. אמרו לו תלמידיו: למדתנו רבינו וקראת לשבת עונג! אמר להו: האי עונג דידי הוא.
בבבלי לא הובא, והרמ"א (או"ח סי' רפח סעיף ב) פסק דין זה, שמי שיש לו עונג מהבכי מותר לבכות בשבת.
למתפלל מותר לשבת בצד מתפלל אחר בבלי לא: • השמטות ד"ה פ"ד
הדא דתימא (זה שאסור לישב בצד המתפלל נאמר רק כאשר היושב) דלא מצלי, אבל אם מצלי - מאן דיתיב הוו כשני שמשין דמשמשין את הרב אחד מעומד ואחד מיושב (ולכן מותר לו לשבת).
בבבלי כתוב שאסור לשבת בארבע אמות של תפילה, ולא חילק אם היושב מתפלל. והשו"ע (או"ח סי' קב סעיף א) פסק דין זה.
מקור להשתחוואה באבות ובמודים בבלי לד. • השמטות ד"ה במנהיג
מניין (ששוחים) באבות? דכתיב ואקוד ואשתחוה לה' ואברך את ה' אלהי אדוני אברהם. ובהודאה - ואשתחוה למלכא ומודינא למלכא.
בבבלי לא הובא מקור לדין זה.
מקור לתפילת י"ח מתפילת חנה בבלי כח: • השמטות ד"ה ה"ג
אשכחן בתפילת חנה מעין שמונה עשרה: רמה קרני בה' - כנגד מגן אברהם, ה' ממית ומחיה - כנגד מחיה המתים וכו', ויתן עוז למלכו - המברך את עמו ישראל בשלום.
בבבלי הביא מקורות לכך שמספר הברכות הוא י"ח, ובמגילה יז: הביא מקורות לסדר הברכות, אך המקור מתפילת חנה לא הוזכר. בברכות דף לא. הביא כמה וכמה דינים שנלמדים מתפילת חנה.
צריך לעמוד בכל דבר שבקדושה השמטות ד"ה במרדכי
קום כי דבר ה' אליך - מכאן אמר רבי אלעזר כד ענו אמן יהא דמיה וכו' וכל דבר שבקדושה בעי מיקם ארגלוהי.
בבבלי לא הובא.
לחזור על הפרשה קודם הסעודה בשבת בבלי ח: • השמטות ד"ה בכל
שלושה דברים צוה רבי את בניו אל תאכלו ביום השבת עד שתחזרו את כל הפרשה וכו'.
בבבלי רבי יהושע בן לוי ציווה את בניו אשלימו פרשיותייכו עם הציבור שניים מקרא ואחד תרגום, ולא הוזכר לעשות זאת עד הסעודה, ותוס' (שם ד"ה ישלים) הביא את הירושלמי בשם המדרש. וכן הובאה הלכה זו בשו"ע (או"ח סי' רפה סעיף ד).
ביו"ט שבמוצ"ש מברכים גם על בשמים השמטות ד"ה שם יו"ט
יום טוב שחל להיות במוצאי שבת מברך יקבנה"ז, ובכל מקום שיש נר יש בשמים.
בבבלי פסחים קב: הובאו דעות רבות, אך לכו"ע לא מברך על בשמים.
ברכת הנר בהבדלה משיכיר בין הציפורן לבשר בבלי נג: • השמטות ד"ה ה"ו
מאימתי מברכין על האור, משיכיר בין ציפורן לבשר.
בבבלי יש סימנים אחרים: שיכיר בין איסר לפונדיון, שיכיר בין מלוזמא של טבריא למלוזמא של ציפורי. ובשו"ע (או"ח סי' רחצ סעיף ג) כתב שנוהגים להסתכל בציפורניים.
ברכת הלבנה במוצאי שבת השמטות ד"ה במנהיג
אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובכלים נאים.
בבבלי לא הובא, והשו"ע (או"ח סי' תכו סעיף ב) הביא זאת.
עיר שיש בה חזירים פטורים ממזוזה השמטות ד"ה ה"ג
עיר שיש בה חזירים פטורין מן המזוזה.
בבבלי לא הובא.
^ 1.כדרך הירושלמי להביא טעם אגדתי, והבבלי ממעט בטעמים כאלה. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף לג.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
