ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- הקדמות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
ב. הספר נכתב על המסכתות שיש עליהן גם ירושלמי וגם בבלי.
ג. בכל קטע הבאנו את לשון הירושלמי (עם תרגום במקום הצורך) ולאחריה את דעת הבבלי.
ד. מראה-מקום לירושלמי מצוין כך: פ"א ה"ב [ג.], דהיינו: פרק א הלכה ב דף ג עמוד א (כידוע, בירושלמי, שלא כבבלי, ישנם כמה דפוסים שחלוקת העמודים שונה ביניהם. לכן צייננו גם את הפרק וההלכה - שזהים בכל הדפוסים, וגם - בסוגריים מרובעות - את הדף בדפוס פיעטרקוב-וילנא, שזהו הדפוס המצוי ביותר, ובצורתו הדפיסו גם הוצאות רובינשטיין, ספריית בני תורה המרוכזת ומאורי אור. הוספת הציון לדף מקילה מאוד על החיפוש, כמובן).
ה. התוכן המפורט שבתחילת הספר יכול לשמש גם כלקט של תמצית הסוגיות שבירושלמי. הלומד מסכת (או פרק) בבבלי יכול לעיין בתוכן המפורט לאותה מסכת, ולקבל ידיעות כלליות על דעות הירושלמי באותה מסכת.
ו. בתחילת הספר הוספנו פרק "פירוש מילים בירושלמי", שבו הבאנו את פירושיהן של המילים השכיחות בלשון הירושלמי. מומלץ לקרוא את רשימה זו לפני שמתחילים בלימוד הירושלמי.
ז. בסוף הספר ישנו מפתח כללי, על מנת להקל את חיפוש הערכים לפי האל"ף בי"ת. פרט למפתח הכללי ישנם עוד כמה וכמה מפתחות לנושאים מסוימים: חידושים בהלכה, חידושים באגדה, דינים להלכה, כללי התלמוד וההלכה, תנ"ך, סדר הדורות ומעשיות, לשונות, מקומות, חכמות הטבע, דינים שאינם בירושלמי.
ח. כדאי לכל קורא לעיין במפתחות "חידושים בהלכה" ו"חידושים באגדה", שמתמצתים את חידושי הירושלמי העיקריים.
ט. כמו כן הוספנו בסוף הספר את הפרק "שיטות הירושלמי והבבלי", שבו דננו בעשרות נושאים שנחלקו בהם הירושלמי והבבלי לשיטתם.
י. כאשר סוגיא נמצאת רק בבבלי ולא בירושלמי, הבאנו את דברי הבבלי, ובכותרת לסוגיא הוספנו "אינו בירושלמי" (את סוגיות אלו הזכרנו גם במפתח מיוחד (בסוף הספר) בשם "מפתח דינים שאינם בירושלמי"). כאשר סוגיא נמצאת רק בירושלמי ולא בבבלי, הבאנו את דברי הירושלמי, וכתבנו "בבבלי לא הובא" (את סוגיות אלו, במקרה שיש בהן חידושים גדולים, הזכרנו גם במפתחות (בסוף הספר) בשם "מפתח לחידושים בהלכה" ו"מפתח לחידושים באגדה").
יא. כאשר אותה סוגיא נמצאת בירושלמי בכמה מקומות, הבאנו את הסוגיא רק במקומה העיקרי (ואם יש כמה מקומות עיקריים - במקומה הראשון), ובשאר המקומות הפננו לשם, כגון: "הירושלמי כאן הובא גם במגילה פ"ב ה"א [יח:], ועיין מה שכתבנו שם".
יב. כאשר הסוגיות המקבילות לא נמצאות בבבלי ובירושלמי באותו הפרק, הבאנו את הסוגיא במקומה בירושלמי, ובמקומה בבבלי הפננו לשם, כגון: "הירושלמי דן בזה בשבת פ"א ה"ב [ז.], ועיין מה שכתבנו שם" (כאשר בתוך אותו פרק סדר הסוגיות בירושלמי ובבבלי אינו זהה, לא הוספנו הפניות בתוך הפרק, ולכן לעיתים הציונים בתוך הפרק אינם ע"פ הסדר שבבבלי).
יג. במסכתות שיש עליהן "השמטות מתלמוד ירושלמי" (קטעים שאינם נמצאים בירושלמי שלפנינו אך הובאו בראשונים, ונדפסו בירושלמי בסוף כל כרך) - הבאנו אותן בספר לאחר המסכת המתאימה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
