ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת שבת
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
נימא אחת חוצצת, שתים ספק, שלש אינן חוצצות.
בבבלי נידה סז. נחלקו בשתי נימות האם ספק או שאינן חוצצות.
הטעם לאיסור תכשיטים בבלי נז. • פ"ו ה"א [לג:]
תכשיטין למה הן אסורין? אמר רבי בא (אבא): על ידי שהנשים שחצניות, והיא מתרתן להראותן לחבירתה, והיא שכיחה (שוכחת) ומהלכת בהן ד' אמות.
בבבלי נט: הובא החשש "דלמא שלפא ומחויא לחבירתה", אך לא הובאה הלשון "נשים שחצניות".
התירו לבית רבי מראה, תספורת ויוונית פ"ו ה"א [לד.]
שלשה דברים התירו לבית רבי: שיהו רואין במראה ושיהו מספרין קומי ושיהו מלמדין את בניהן יוונית, שהיו זקוקין למלכות.
בבבלי בבא קמא פג. וסוטה מט: התירו לאבטולוס בן ראובן לספר קומי, ולבית רבן גמליאל התירו "לספר בחכמת יוונית", ואין היתר לראות במראה.
אשת ר"ע מכרה את שערה בשביל שילמד בבלי נט: • פ"ו ה"א [לד.]
מעשה ברבי עקיבה שעשה לאשתו עיר של זהב. חמתיה איתתיה דרבן גמליאל וקניית (קינאה) בה. אתת ואמרת קומי בעלה (לרבן גמליאל). אמר לה: הכין הויית עבדת לי כמה דהוות עבדה ליה (וכי עשית לי כמו שאשת רבי עקיבא עשתה לרבי עקיבא)? דהוות מזבנה מקליעתא דרישה (מכרה את שער ראשה) ויהבה ליה והוא לעי באוריתא.
בבבלי נדרים נ. כתוב שכאשר רבי עקיבא היה עני אמר לאשתו שאם היה לו ממון היה עושה לה ירושלים דדהבא. ובבבלי כאן כתוב שעשה לה ירושלים דדהבא. ובאבות דרבי נתן (פ"ו אות ב) כתוב: אמרו לו תלמידיו רבי ביישתנו ממה שעשית לה, אמר להם הרבה צער נצטערה עמי בתורה. כמו כן בבבלי לא מוזכר שמכרה את שערה 1 .
במה מותר לצאת לחצר בבלי סד: • פ"ו ה"א [לד:]
רבי אינייני בר סוסיי אמר משום רבי ליעזר: כל מקום שאמרו לא תצא ואם יצתה חייבת חטאת - אסורה לצאת בו בחצר, כל מקום שאמרו לא תצא ואם יצתה אינה חייבת חטאת - מותרת לצאת בו בחצר וכו'. רבי לייא בשם רבי שמעון בר חייא: אפילו במקום שאמרו לא תצא ואם יצאת אינה חייבת חטאת אסורה לצאת בו לחצר.
בבבלי לגבי כל שאסרו חכמים לצאת בו לרה"ר - נחלקו האם מותר לצאת בו לחצר.
טעמים נוספים לאיסור סנדל המסומר בבלי ס. • פ"ו ה"ב [לד:]
מפני מה גזרו על סנדל מסומר? יש אומרים שהיו רואות את ראשו ומפילות, ויש אומרים שהיו שומעות קולו ומפילות, ויש אומרים על ידי שהיו נדחקין זה בזה והורגין זה את זה.
בבבלי לא הובאו שני הטעמים הראשונים - שהיו מפילות.
טעמים למספר המסמרים בסנדל המסומר בבלי ס: • פ"ו ה"ב [לד:]
כמה מסמרין יהו בו (בסנדל המסומר)? רבי יוחנן אמר: חמשה, כחמשה ספרי תורה. רבי חנינא אמר: שבעה, וכימיך דבאך וכו'. רבי היה נותן שלשה עשר בזה ואחד עשר בזה, כמיניין משמרות (משמרות כהונה), וכמסמרות נטועים - מה משמרות כ"ד אף מסמרים כ"ד.
בבבלי גם כן יש מחלוקות במספר המסמרים, אך לא הובאו טעמים לכך 2 .
שני סנדלים - אחד לחול ואחד לשבת פ"ו ה"ב [לד:]
לאו אורחיה דבר נשא (בן אדם) מיהוי ליה תרין סנדלין חד לחולא וחד לשובתא (קרבן העדה: בניחותא, שאין הדרך בכך. פני משה: בתמיה, וכי אין דרכו בסנדל מיוחד לשבת).
בבבלי לא הובא.
מדמה דיני הוצאה לדיני טומאה בבלי נט: • פ"ו ה"ג [לו:]
דרבי נחמיה זו היא, דתנינן תמן טבעת של מתכת וחותם שלה של אלמוג - טמאה, טבעת של אלמוג וחותמה של מתכת - טהורה.
בבבלי גם כן דימה את דיני הוצאה לדיני טומאה, אך הוסיף באחד התירוצים שיש לחלק ביניהם 3 .
הלשון "מגדף בה" - אינה בירושלמי בבלי סב: • פ"ו ה"ג [לו:]
בבבלי הביא כאן (ובעוד מקומות) את לשון הקושיא "מגדף בה רבי אבהו", ובירושלמי לא השתמש בלשון זו כלל (הזכיר זאת גם חומת ירושלים שער ו ד"ה וישנם, נדפס בתחילת הירושלמי) 4 .
כלי זיין בבלי סג. • פ"ו ה"ד [לו:]
וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים - מלמד שהיו מזוינים בחמשה עשר מיני זיין.
בבבלי לא הובא.
אגדות על שכר לעוה"ב וימות המשיח - אינן בירושלמי בבלי סג.
עיין מה שכתבנו בברכות פ"ה ה"ה [מא.].
ת"ח צריך לנקום ולנטור כנחש - אינו בירושלמי בבלי סג.
עיין מה שכתבנו ביומא פ"ב ה"א [י.].
הכתב על הציץ בבלי סג:
הירושלמי דן בזה ביומא פ"ד ה"א [כ:], ועיין מה שכתבנו שם.
מחלוקת ב"ה וב"ש קשורה במחלוקת האם נידה תתקשט בבלי סד:
הירושלמי דן בזה בגיטין פ"ט הי"א [נד:], ועיין מה שכתבנו שם.
מראית העין בחדרי חדרים מותר בבלי סד:
הירושלמי דן בזה בעירובין פ"ח ה"ט [נה:], ועיין מה שכתבנו שם.
שן תותבת מעץ בבלי סה. • פ"ו ה"ה [לז:]
שן תותבת - מה אית לך (מה החשש להוצאה)? עוד היא מבהתה מימור לנגרא עבד לי חורי היא נפלה ליה (האשה מתביישת לומר לנגר עשה לי שן אחרת משום שהקודמת נפלה לי), ומחזרתה ליה.
בבבלי לא דן בשן של עץ.
מחלוקת ב"ש וב"ה בנשים המסוללות בבלי סה.
הירושלמי דן בזה בגיטין פ"ח ה"ח [מח.], ועיין מה שכתבנו שם.
גירסא הפוכה במחלוקת האם קיטע יוצא בקב בבלי סה: • פ"ו ה"ח [לח.]
הקיטע יוצא בקב שלו דברי רבי יוסי, ורבי מאיר אוסר.
בבבלי במשנה הגירסא הפוכה, ובגמרא נחלקו האם להפוך את הגירסא 5 .
אבן תקומה ולחשים - אינם בירושלמי בבלי סו: • פ"ו ה"ט [לח:]
הבנים יוצאים בקשרים בקישרי פואה וכו'.
בבבלי האריך בענייני אבן תקומה (אבן שנושאות נשים מעוברות כדי שלא יפילו), חידש שבלחשים אומרים את שם האמא, והאריך בעוד ענייני סגולות ולחשים. ובירושלמי לא הובא 6 .
שינוי השם והמקום גורם פ"ו ה"ט [לט.]
פעמים ששינוי השם גורם, פעמים ששינוי המקום גורם.
בבבלי ראש השנה טז: ארבעה מקרעין גזר דינו של אדם: צדקה, צעקה, שינוי שם, שינוי מעשה, ויש אומרים אף שינוי מקום.
עתידה בת קול לומר "מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו" פ"ו ה"ט [לט:]
עתידה בת קול להיות מפוצצת באהלי צדיקים ואומרת כל מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו וכו'. עתיד הקב"ה לעשות מחיצתן של צדיקים לפנים ממחיצתן של מלאכי השרת.
בבבלי לא הובא.
^ 1.דרך הירושלמי לספר יותר על מסירות נפש. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף לז.
^ 2.כדרכו של הבבלי לא להביא טעם אגדתי. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף לג.
^ 3.דרך הירושלמי לדמות סוגיות בנושאים שונים יותר מהבבלי. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף סד.
^ 4.דרך האמוראים בירושלמי להיות נוחים זה לזה יותר מהאמוראים בבבלי (כדברי הגמרא סנהדרין כד.). עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף נג.
^ 5.בכמה מקומות אותה מחלוקת מובאת גם בבבלי אך הדעות הפוכות. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ע.
^ 6.דרך הירושלמי למעט בסגולות. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף מו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








