ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- שיעורים נוספים
אמירות מעין אלו באות מתוך תסכול וחוסר אונים, אך יש בהם גם מידה מסויימת של הגיון מחושב. ההנחה היא שאם לא אצביע על הבעיה במלוא חומרתה, לא יחול השינוי המיוחל, ואנו עלולים להתרגל לחסרונות. מטרת הביקורת הלא נעימה, היא לגרום לרצון לשינוי, כזה שיביא את האדם לאפיק חיובי.
אכן, קיים צורך אמיתי להדגיש את "חוסר השלמות", וככל שנפנים את החסרון שנפל בשלמות, ככה יתמלא אותו חסרון ב"שלמות", במעשים חיוביים. לפיכך, מתיחת ביקורת היא דבר חיוני ונצרך כדי לחולל שינוי.
אלא שיש להזהר מלקחת את הדברים צעד קדימה, ולהפוך את הביקורת לדרך חיים. גישה זו נוגעת לכלל ההתיחסות לצדדים השליליים שבחיים, מהמקום הנמוך של עיסוק תמידי בחדשות רעות (עי' קידושין ע ע"ב 1 ) ועד ביטויה בעבודת ה' ברמות גבוהות, בצורת מחשבה שיש להדגיש באופן תמידי את החוסר שבגלות וברוע מצבנו, את חסרון בית המקדש, רק כך נשאף למציאות טובה יותר.
כאמור יש בדברים גרעין של אמת, אך יש בהם גם נקודת טעות.
כשם שיתרון האור ניכר ומאיר ביותר דוקא מתוך החושך (קהלת פ"ב יג, זוה"ק תזריע מז ב 2 ), כך גם החושך והחסרון מתבלט וניכר דוקא מתוך האור. החסרון ניכר דוקא מתוך כך שאני מגדיר את המציאות העקרונית כשלמה. כאשר אדם מדגיש יתר על המידה את החסרון, לאט לאט נוצר מהפך, ושוב אין המציאות מוגדרת כ"מציאות שלמה שחל בה חסרון", אלא היא נתפסת כמציאות פחותה במהותה.
אם אדם יקנה רכב ישן וחבוט, הוא לא ישים את ליבו אל מספר שריטות בשילדת הרכב. ומדוע? כי רכב ישן וחבוט הוא, וכך דרכו של רכב חבוט שיהא מלא בשריטות. לעומת זאת ב"יגואר" חדשה, שריטה צורמנית לאורך הרכב, היא "חוסר השלמות" שניכר ובולט לעין. דוקא השלמות היא שמדגישה את החוסר!
כך גם בעבודת הנפש. אדם המגדיר את עצמו כ"כשלון" וכ"רשע", לא יתרגש כל כך מכשלונות ומרשעיות נוספות (עי' קידושין מ ע"א 3 ), ועל כן אמרו חז"ל (אבות פ"ב): "ואל תהי רשע בפני עצמך". יתרה מזו אמרו בזוהר (בלק קצה ע"א 4 ) שאדם צריך תמיד לראות את עצמו כצדיק וחסיד, ואם חטא, יראה עצמו כחסיד בעצם זה שהתודה ועוזב את חטאיו. בגישה כזו דוקא, כאשר לנגד האדם עומדת התמונה של עצמו כ"שלם", כל חסרון של שלמות ניכר וצורב יותר. אדם זה לא יעשה מעשים פחותים, כי ניכר לו כמה הם אינם שייכים אליו – כמה הם "חסרים".
כפי האמור, כן הוא בבואנו לחולל שינוי אצל אחרים, הדגשת חסרונותיהם באופן תדיר, לא הם שיביאו לשינוי. הרגשת הצורך להשתנות תבוא דוקא אם במשך רוב הזמן נדגיש את השלמות שלהם. וכפי שנהג אהרן הכהן (אבדר"נ נ"א פי"ב 5 ): "כשהיה אהרן מהלך בדרך פגע...באדם רשע ונתן לו שלום. למחר בקש אותו האיש לעבור עבירה אמר: "אוי לי איך אשא עיני אחר כך ואראה את אהרן, בושתי הימנו שנתן לי שלום". ונמצא אותו האיש מונע עצמו מן העבירה" – הרי שדוקא הדגשת השלום והשלמות שיש לאהרן עם אותו אדם, היא שהדגישה כמה לא שייך שיחטא.
אם נחזור לדוגמאות בהם פתחנו: דוקא עיסוק בדברים הטובים שיש בעם ישראל, הם שיגרמו לזעזוע כאשר פוגשים רישעה. עיסוק בביהמ"ק ובמעלותיו, הוא שידגיש את חסרונו 6 . וכן בתחום הביקורת, בקשר היום יומי יש ליתן דגש למעלות שבנו, ורק על גבי זה יכולה לבוא אמירה כגון: "באיזו דרך ארץ נהגת אתמול, ממש התפעלתי. וזה לא פעם ראשונה שאני רואה מעלה זו אצלך.... דוקא בגלל זה לא הצלחתי להבין את התנהגותך היום". "יש לי כשרונות כל כך ברוכים, הצלחתי כל כך הרבה פעמים. חבל שכאן לא הצלחתי להביא את הדברים לידי ביטוי". דוקא ביקורת שבאה על מצע של אור ופירגון, היא שבונה לטווח הארוך.
^ 1.תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ע עמוד ב
ותני: כל הפוסל - פסול, ואינו מדבר בשבחא לעולם, ואמר שמואל: במומו פוסל.
^ 2.קהלת פרק ב, יג
וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ:
זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת תזריע דף מז עמוד ב
...דאמר רבי שמעון לרבי אבא ת"ח רזא דמלה לא נהיר חכמתא דלעילא ולא אתנהיר אלא בגין שטותא דאתער מאתר אחרא ואלמלא האי נהירו ורבו סגיא ויתיר לא הוה (להוי) ולא אתחזיא תועלתא דחכמתא, ובגין שטותא אתנהיר יתיר ונהירין ליה יתיר הדא הוא דכתיב שיש יתרון לחכמה לחכמה סתם מן הסכלות סתם, וכך לתתא אלמלא לא הוה שטותא שכיח בעלמא לא הוי חכמתא שכיח בעלמא והיינו דרב המנונא סבא כד הוה ילפין מניה חברייא רזי דחכמתא הוה מסדר קמייהו פרקא דמלי דשטותא בגין דייתי תועלתא לחכמתא בגיניה, הדא הוא דכתיב (קהלת י) יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט משום דהיא תקונא דחכמתא ויקרא דחכמתא, ועל דא כתיב ולבי נוהג בחכמה ולאחוז בסכלות, ר' יוסי אמר יקר מחכמה ומכבוד כלומר יקרא דחכמתא ונוי דילה ויקרא דכבוד דלעילא מאי היא סכלות מעט, זעיר דשטותא אחזי וגלי יקרא דחכמתא וכבוד דלעילא יתיר מכל ארחין דעלמא, כיתרון האור מן החשך תועלתא דנהורא לא אתייא (נ"א אתחזי) אלא מן חשוכא, (ולעולם) תקונא דחוורא מאי היא אוכמא אלמלא אוכמא לא אשתמודע חוורא ובגין אוכמא אסתליק חוורא ואתיקר, א"ר יצחק משל למתוק במר דלא ידע אינש טעמא דמתיקא עד דטעים מרירא מאן עביד להאי מתיקא הוי אומר האי מרירא, והיינו דכתיב (שם ז) גם את זה לעומת זה עשה האלהים, וכתיב...
^ 3.תלמוד בבלי מסכת קידושין דף מ עמוד א
ר' צדוק תבעתיה ההיא מטרוניתא, אמר לה: חלש לי ליבאי ולא מצינא, איכא מידי למיכל? אמרה ליה: איכא דבר טמא, אמר לה: מאי נפקא מינה? דעביד הא אכול הא. שגרת תנורא קא מנחא ליה, סליק ויתיב בגויה. אמרה ליה: מאי האי? אמר לה: דעביד הא נפיל בהא, אמרה ליה: אי ידעי כולי האי לא צערתיך.
^ 4.זוהר כרך ג (במדבר) פרשת בלק דף קצה עמוד א
שוי גרמיה בהדי חסידים דכתיב שמרה נפשי כי חסיד אני בגין דאצטריך ליה לבר נש דלא לשואה גרמיה רשע, ואי תימא א"ה לא יפרט חטאוי לעלמין לאו הכי אלא כד יפרט חטאוי כדין איהו חסיד דאתי לקבלא תשובה אפיק גרמיה מסטרא בישא דהוה בטנופא דילה עד השתא והשתא אתדבק בימינא עלאה דאיהי פשוטה לקבלא ליה.
^ 5.מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק יב
ר"מ אומר מה תלמוד לומר ורבים השיב מעון. כשהיה אהרן מהלך בדרך פגע [לו באדם רע או] באדם רשע ונתן לו שלום. למחר בקש אותו האיש לעבור עבירה אמר אוי לי איך אשא עיני אחר כך ואראה את אהרן בושתי הימנו שנתן לי שלום. ונמצא אותו האיש מונע עצמו מן העבירה.
^ 6.וכן מצינו בחנוכת בית שני, שדוקא הזקנים שעוד זכרו את הבית הראשון בכו והרגישו בחסרונו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









