ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- שיעורים נוספים
אמירות מעין אלו באות מתוך תסכול וחוסר אונים, אך יש בהם גם מידה מסויימת של הגיון מחושב. ההנחה היא שאם לא אצביע על הבעיה במלוא חומרתה, לא יחול השינוי המיוחל, ואנו עלולים להתרגל לחסרונות. מטרת הביקורת הלא נעימה, היא לגרום לרצון לשינוי, כזה שיביא את האדם לאפיק חיובי.
אכן, קיים צורך אמיתי להדגיש את "חוסר השלמות", וככל שנפנים את החסרון שנפל בשלמות, ככה יתמלא אותו חסרון ב"שלמות", במעשים חיוביים. לפיכך, מתיחת ביקורת היא דבר חיוני ונצרך כדי לחולל שינוי.
אלא שיש להזהר מלקחת את הדברים צעד קדימה, ולהפוך את הביקורת לדרך חיים. גישה זו נוגעת לכלל ההתיחסות לצדדים השליליים שבחיים, מהמקום הנמוך של עיסוק תמידי בחדשות רעות (עי' קידושין ע ע"ב 1 ) ועד ביטויה בעבודת ה' ברמות גבוהות, בצורת מחשבה שיש להדגיש באופן תמידי את החוסר שבגלות וברוע מצבנו, את חסרון בית המקדש, רק כך נשאף למציאות טובה יותר.
כאמור יש בדברים גרעין של אמת, אך יש בהם גם נקודת טעות.
כשם שיתרון האור ניכר ומאיר ביותר דוקא מתוך החושך (קהלת פ"ב יג, זוה"ק תזריע מז ב 2 ), כך גם החושך והחסרון מתבלט וניכר דוקא מתוך האור. החסרון ניכר דוקא מתוך כך שאני מגדיר את המציאות העקרונית כשלמה. כאשר אדם מדגיש יתר על המידה את החסרון, לאט לאט נוצר מהפך, ושוב אין המציאות מוגדרת כ"מציאות שלמה שחל בה חסרון", אלא היא נתפסת כמציאות פחותה במהותה.
אם אדם יקנה רכב ישן וחבוט, הוא לא ישים את ליבו אל מספר שריטות בשילדת הרכב. ומדוע? כי רכב ישן וחבוט הוא, וכך דרכו של רכב חבוט שיהא מלא בשריטות. לעומת זאת ב"יגואר" חדשה, שריטה צורמנית לאורך הרכב, היא "חוסר השלמות" שניכר ובולט לעין. דוקא השלמות היא שמדגישה את החוסר!
כך גם בעבודת הנפש. אדם המגדיר את עצמו כ"כשלון" וכ"רשע", לא יתרגש כל כך מכשלונות ומרשעיות נוספות (עי' קידושין מ ע"א 3 ), ועל כן אמרו חז"ל (אבות פ"ב): "ואל תהי רשע בפני עצמך". יתרה מזו אמרו בזוהר (בלק קצה ע"א 4 ) שאדם צריך תמיד לראות את עצמו כצדיק וחסיד, ואם חטא, יראה עצמו כחסיד בעצם זה שהתודה ועוזב את חטאיו. בגישה כזו דוקא, כאשר לנגד האדם עומדת התמונה של עצמו כ"שלם", כל חסרון של שלמות ניכר וצורב יותר. אדם זה לא יעשה מעשים פחותים, כי ניכר לו כמה הם אינם שייכים אליו – כמה הם "חסרים".
כפי האמור, כן הוא בבואנו לחולל שינוי אצל אחרים, הדגשת חסרונותיהם באופן תדיר, לא הם שיביאו לשינוי. הרגשת הצורך להשתנות תבוא דוקא אם במשך רוב הזמן נדגיש את השלמות שלהם. וכפי שנהג אהרן הכהן (אבדר"נ נ"א פי"ב 5 ): "כשהיה אהרן מהלך בדרך פגע...באדם רשע ונתן לו שלום. למחר בקש אותו האיש לעבור עבירה אמר: "אוי לי איך אשא עיני אחר כך ואראה את אהרן, בושתי הימנו שנתן לי שלום". ונמצא אותו האיש מונע עצמו מן העבירה" – הרי שדוקא הדגשת השלום והשלמות שיש לאהרן עם אותו אדם, היא שהדגישה כמה לא שייך שיחטא.
אם נחזור לדוגמאות בהם פתחנו: דוקא עיסוק בדברים הטובים שיש בעם ישראל, הם שיגרמו לזעזוע כאשר פוגשים רישעה. עיסוק בביהמ"ק ובמעלותיו, הוא שידגיש את חסרונו 6 . וכן בתחום הביקורת, בקשר היום יומי יש ליתן דגש למעלות שבנו, ורק על גבי זה יכולה לבוא אמירה כגון: "באיזו דרך ארץ נהגת אתמול, ממש התפעלתי. וזה לא פעם ראשונה שאני רואה מעלה זו אצלך.... דוקא בגלל זה לא הצלחתי להבין את התנהגותך היום". "יש לי כשרונות כל כך ברוכים, הצלחתי כל כך הרבה פעמים. חבל שכאן לא הצלחתי להביא את הדברים לידי ביטוי". דוקא ביקורת שבאה על מצע של אור ופירגון, היא שבונה לטווח הארוך.
^ 1.תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ע עמוד ב
ותני: כל הפוסל - פסול, ואינו מדבר בשבחא לעולם, ואמר שמואל: במומו פוסל.
^ 2.קהלת פרק ב, יג
וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ:
זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת תזריע דף מז עמוד ב
...דאמר רבי שמעון לרבי אבא ת"ח רזא דמלה לא נהיר חכמתא דלעילא ולא אתנהיר אלא בגין שטותא דאתער מאתר אחרא ואלמלא האי נהירו ורבו סגיא ויתיר לא הוה (להוי) ולא אתחזיא תועלתא דחכמתא, ובגין שטותא אתנהיר יתיר ונהירין ליה יתיר הדא הוא דכתיב שיש יתרון לחכמה לחכמה סתם מן הסכלות סתם, וכך לתתא אלמלא לא הוה שטותא שכיח בעלמא לא הוי חכמתא שכיח בעלמא והיינו דרב המנונא סבא כד הוה ילפין מניה חברייא רזי דחכמתא הוה מסדר קמייהו פרקא דמלי דשטותא בגין דייתי תועלתא לחכמתא בגיניה, הדא הוא דכתיב (קהלת י) יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט משום דהיא תקונא דחכמתא ויקרא דחכמתא, ועל דא כתיב ולבי נוהג בחכמה ולאחוז בסכלות, ר' יוסי אמר יקר מחכמה ומכבוד כלומר יקרא דחכמתא ונוי דילה ויקרא דכבוד דלעילא מאי היא סכלות מעט, זעיר דשטותא אחזי וגלי יקרא דחכמתא וכבוד דלעילא יתיר מכל ארחין דעלמא, כיתרון האור מן החשך תועלתא דנהורא לא אתייא (נ"א אתחזי) אלא מן חשוכא, (ולעולם) תקונא דחוורא מאי היא אוכמא אלמלא אוכמא לא אשתמודע חוורא ובגין אוכמא אסתליק חוורא ואתיקר, א"ר יצחק משל למתוק במר דלא ידע אינש טעמא דמתיקא עד דטעים מרירא מאן עביד להאי מתיקא הוי אומר האי מרירא, והיינו דכתיב (שם ז) גם את זה לעומת זה עשה האלהים, וכתיב...
^ 3.תלמוד בבלי מסכת קידושין דף מ עמוד א
ר' צדוק תבעתיה ההיא מטרוניתא, אמר לה: חלש לי ליבאי ולא מצינא, איכא מידי למיכל? אמרה ליה: איכא דבר טמא, אמר לה: מאי נפקא מינה? דעביד הא אכול הא. שגרת תנורא קא מנחא ליה, סליק ויתיב בגויה. אמרה ליה: מאי האי? אמר לה: דעביד הא נפיל בהא, אמרה ליה: אי ידעי כולי האי לא צערתיך.
^ 4.זוהר כרך ג (במדבר) פרשת בלק דף קצה עמוד א
שוי גרמיה בהדי חסידים דכתיב שמרה נפשי כי חסיד אני בגין דאצטריך ליה לבר נש דלא לשואה גרמיה רשע, ואי תימא א"ה לא יפרט חטאוי לעלמין לאו הכי אלא כד יפרט חטאוי כדין איהו חסיד דאתי לקבלא תשובה אפיק גרמיה מסטרא בישא דהוה בטנופא דילה עד השתא והשתא אתדבק בימינא עלאה דאיהי פשוטה לקבלא ליה.
^ 5.מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק יב
ר"מ אומר מה תלמוד לומר ורבים השיב מעון. כשהיה אהרן מהלך בדרך פגע [לו באדם רע או] באדם רשע ונתן לו שלום. למחר בקש אותו האיש לעבור עבירה אמר אוי לי איך אשא עיני אחר כך ואראה את אהרן בושתי הימנו שנתן לי שלום. ונמצא אותו האיש מונע עצמו מן העבירה.
^ 6.וכן מצינו בחנוכת בית שני, שדוקא הזקנים שעוד זכרו את הבית הראשון בכו והרגישו בחסרונו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
