קינאה טהורה | הרב אריאל פרג'ון | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש במדבר
נשא

קטגוריה משנית

4636

3 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' יוסף בן יעקב ז"ל

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

איש האומר לאשתו, בפני שני עדים, שאינו מרשה לה להיות ביחידות עם אדם פלוני – הרי זה קינוי האמרו בפרשתנו (רמב"ם סוטה א). אשה שעברה על קינוי זה, והתיחדה עם אותו פלוני, כיום, הרי היא נאסרת לבעלה ויוצאת בלא כתובה. בכיוון שמרני זה של איסתניסיות מסוימת בקשר הזוגי, אומרת הגמ' (גיטין צ ע"א): "תניא היה רבי מאיר אומר: כשם שהדעות במאכל, כך דעות בנשים: יש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ואינו שותהו, וזו היא מדת פפוס בן יהודה, שהיה נועל בפני אשתו ויוצא; ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ושותהו, וזו היא מדת כל אדם, שמדברת עם אחיה וקרוביה ומניחה; ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך תמחוי מוצצו ואוכלו, זו היא מדת אדם רע, שרואה את אשתו יוצאה וראשה פרוע, וטווה בשוק, ופרומה משני צדדיה, ורוחצת...במקום שבני אדם רוחצין (רש"י - והיא נכנסת לעיניהם לאחר יציאתן כשהן לובשין בגדיהן). זו מצוה מן התורה לגרשה".
לאדם המערבי השקוע בתרבות אדום, נראית שמרנו זו כדבר הבא מתוך תכונות שפלות של קנאה ואנוכיות, "תלך אישתו כחפצה!". אכן גישה זו אדומית היא וכפרש"י במקום: "ופרומה משני צדדיה - אצל אצילי ידיה כדרך אדומיות שבצרפת שבשרן נראה מצדיהן".

אמרו חכמים (סוטה ג ע"א ): "תנא דבי רבי ישמעאל: אין אדם מקנא לאשתו אא"כ נכנסה בו רוח, שנאמר: ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו. מאי רוח?...רוח טהרה!". מקור הקנאות ליחודה של האשה לבעלה ולאי היות לאחרים חלק בה, ה"ה משורש נכון וטהור.
בתחילת מסכת קידושין, אומרת הגמ' שבלשון התורה נשיאת האישה נקרא "ליקוחין" ואילו בלשון חז"ל נקרא הדבר "קידושין". "ליקוחין" – מלשון קנין; "קידושין" – מלשון מיוחדות, שאסורה על כל שאר הגברים כהקדש. ומה ראו חז"ל לשנות מלשון הכתוב שקראו 'ליקוחין'? התורה פונה לכל יהודי. כל אחד, יכול ונדרש לקיים את כל מה שכתוב בתורה. ע"כ אין התורה מצווה אלא את המינימום המוכרח מכל אדם. כיון שכך הגדירה התורה את הנישואין כגדר קניני, המגדיר את זכות בעליו בזכויות שימושיות ממשיות בלבד. אישה אשר תעבור על איסור תשמיש עם אדם אחר, או שתעבור אפילו על מגע של חיבה - למעשה הפקיעה את תוכן הקידושין, אך בפחות מזה עדיין לא פקעה ההכרה הרשמית בנישואין, ואין היא אסורה על בעלה. לעומת הגדר הבסיסי והמחייב של התורה, הביעו חז"ל את כיון ההתקדמות בנישואין ואת שורשה הגרעיני - היות האשה מיוחדת לבעלה. מיוחדות זו יכולה לבוא לידי ביטוי, לא רק ביחודיות "זכויות השימוש", אלא גם בדברים רוחניים יותר כגון: שיחה, מחשבה או הרגשת קישור פנימי. נמצא שאפשר שאשה תהיה נשואה, מיוחדת, לאדם זה ברובד אחד, ואילו ברובד אחר לא תהיה נשואה לו כלל !

יחודיות זו של הקשר היא היא לב ליבו של הנישואין. הדרישה שלא תהא אשתו פרוצה אינה פגם במידות, אלא אדרבה היזדככות המולידה דרישה פנימית של קשר טהור ואמיתי, ושלילת מצב זנותי של מציאות בה למעשה הנישואין ריקים מתוכנם. וכך פסק בשו"ע (אבה"ע קעח כא): "מצות חכמים על בני ישראל לקנאות לנשותיהם, וכל מי שאינו מקפיד על אשתו ועל בניו ובני ביתו ומזהירן ופוקד דרכיהם תמיד עד שידע שהם שלמים מכל חטא ועון, הרי זה חוטא שנאמר: ופקדת נוך ולא תחטא (איוב ה, כד). וכל המקנא את אשתו נכנסה בו רוח טהרה...".
אמנם ודאי שדבר זה צריך שיהיה בפיקוח ובטוב טעם, היכן לקבוע את הגבולות ומה צריך לבוא מהאדם עצמו ומה יש לעמוד על קיומו (השוה שבת קד ע"ב לגיטין צ ע"א, בענין פפוס בן יהודה). "תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח" (משלי ט ט).
שבת שלום!

נשא

הרב אריאל פרג'ון

רמ בישיבת תורת החיים, יד בנימין

היחס למדינה ולצבא
תיקוני מלכות
שנתיים לגרוש מגוש קטיף
תשס"ז
רב ותלמיד
דרכי לימוד והלכה
מאמר מס' 1
שבט תשס"ט
רב ותלמיד
אחריות אישית
מאמר מס' 4
ניסן תשס"ט
חוברת אמונה
פקודה נגד התורה
כסלו תשס"ו

נשא

31 דק'
אור החיים על הפרשה
עומק השמות בפרשת הנשיאים
אור החיים על פרשת נשא
הרב חיים כץ | ד' סיון תשפ"ו
19 דק'
נשא
יין מלח וסוכר
הראשל"צ הרב שלמה משה עמאר | סיון התשע"ה
39 דק'
נשא
פרשת נשא – נזר על ראשו
הרב יצחק חי זאגא | ח' סיון תשפ"ה
נשא
'השקיפה ממעון קדשך' לכהנים מדוע ולמה?
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל

נשא

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

אמונת עיתך
תשובות קצרות מאת מכון התורה והארץ
'באדיבות מכון התורה והארץ'
רבנים שונים | תשע"ד
נח
פרשת נח
ספר בראשית פרקים ו (ט) - יא
רבנים שונים
ברכות הריח, הראיה והשמחה
ברכות הראייה
פרק טו
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ
המתח שבין רועי הבקר והצאן
המתמטיקה של רועי הבקר והצאן
הרב מרדכי הוכמן | שבט תשס"ח

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ש. יוסף וייצן
הרב ינון גרוסברג
הרב אליעזר מלמד
הרה"ג חיים שטיינר
הרב שבתי סבתו
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
ר' יעקב כץ (כצל'ה)

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז
39 דק'
בבא מציעא
מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' חשוון תשפ"ז
1:04
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת נח תשפז – בחירות על פי ההלכה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
38 דק'
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
25 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ו
הרב אלי סטפנסקי | ג' חשוון תשפ"ז
34 דק'
מידות הראי"ה
תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
הרב ש. יוסף וייצן | א' חשוון תשפ"ז