- פרשת שבוע ותנ"ך
- שמיני
- הלכה מחשבה ומוסר
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
פלא גדול רואים אנו בפרשה. עד היום היינו יודעים שמשה ואהרן היו גדולי הדור, והנה מתברר שדוקא בני אהרן נדב ואביהו הם הם הגדולים שבדור:
נכנס משה אצלו (אצל אהרן) והיה מפייסו אמר לו: "אהרן אחי מסיני נאמר לי עתיד אני לקדש את הבית הזה, באדם גדול אני מקדשו. הייתי סבור או בי או בך הבית מתקדש, עכשיו נמצאו בניך גדולים ממני וממך שבהם הבית נתקדש". (ספרא שמיני פרשה א ד"ה ויהי ביום)
יתרה מזו, נדב ואביהו כבר בחייהם היו מודעים לגדלותם, ועל כן היה נראה בדעתם שראויים הם עצמם להנהיג את הדור, וכפי שלימדו חז"ל במדרש:
ואל משה אמר עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא (שמות כד) מלמד שהיו משה ואהרן מהלכין תחלה נדב ואביהו מהלכין אחריהם וכל ישראל אחריהן והיו אומרים (נדב ואביהו) מתי ימותו שני זקנים (משה ואהרן) ואנו נוהגים בשררה על הצבור תחתיהם. (מדרש תנחומא (ורשא) פרשת אחרי מות סימן ו)
לאור האמור, פלא גדול הוא שדוקא משה ואהרן הנהיגו את הדור, והם אלו שנשארו לדורות, ואילו נדב ואביהו אך מעט הוזכרו בתורה!
משימת החיים
יש להבין שמשימת חייו של האדם היא לעשות את רצון ה'. עקרונית משימה זו מכתיבה פקודת הזדככות והתעלות רוחנית לדבקות בה' - "ובו תדבק". אך אין לשכוח את אבי הפקודה, משימת חיי האדם - עשיית רצון הבורא.
במהלך חיי האדם, לא אחת מגלה ה' את רצונו הספציפי מהאדם, רצון הנראה כעומד בסתירה מסויימת להתעלותו הרוחנית של האדם, ולרצונו לחוש קרבת אלוקים.
דילמה שכזו יכולה להופיע בהתלבטות: בין נישואין מוקדמים, לשלות השקידה בלימוד התורה; בין לידת ילדים וטרחת גידולם, לשלות הנפש ועבודת המידות תוך ישיבה על התורה בנחת; בין פעילות בהפצת תורה, ללימוד אישי; בין חיכוך אידאולוגי מול מערכות הנגועות בקלקולים, ל'הקטנת ראש' והתמקדות בעבודה הפנימית והאישית של האדם הפרטי; ועוד כהנה וכהנה התלבטויות על כל צעד ושעל של חיי האדם.
דילמה קשה היא בין שני ערכים. נדב ואביהו נדרשו לדילמה זו, ושמו את המירוץ הבלטי מסוייג אל האלוקים, מעל לכל:
א"ר לוי שחוצים היה הרבה והיו אומרים איזו אשה הוגנת לנו הרבה נשים עגונות היו יושבות וממתינות להם והם אומרים אחי אבינו מלך ואבינו כהן גדול אחי אמנו נשיא ואנו סגני כהונה איזה אשה הוגנת לנו, אמר רבי מנחמה בשם רבי יהושע בר נחמיה עליהם אמר דוד (תהלים עח) בחוריו אכלה אש ובתולותיו לא הוללו, למה בחוריו אכלה אש על ידי שבתולותיו לא הוללו. (מדרש תנחומא (ורשא) פרשת אחרי מות סימן ו)
לא היו נדב ואביהו מוכנים לעכב את התקדמותם עבור מאן דהו, גם אישה לא היו מוכנים לשאת מחשש שלא תהיה ראויה למדרגתם ויתעכבו משום כך.
אני רוצה או ה' רוצה
נקודת הטעות של נדב ואביהו, טמונה בכך שלא מה שאני רוצה להדבק בה' הוא העיקר, אלא רצון ה' הוא העיקר. וכל הדרוש להגיע לרצון ה', הוא הנכון. בדרך כלל יש לפתח את המידות הטובות הזכות ושאיפת הרוחנייות, אך לעיתים יש גם לכובשם, כי לא הזכות מטרה בפני עצמה היא, אלא אמצעי היא להופיע את רצון ה' בעולם, ואם דווקא זכות יתר תהווה מכשול להופעה אלוקית זו, אין בררה אלא לכובשה מעט לצורך הבנין הבריא והמטרה האלוקית. כך גם אם לנו נראה להקריב קורבן מסויים שעל ידו נראה שיתעלה העולם מאד, אך ה' לא ציווה דבר זה - אל לנו לדחוק את השעה.
משה הפך טעות נדב ואביהו
היפוכם של נדב ואביהו הוא משה, שהסתיר פניו מלהתבונן באלוקות ולהתעלות ברוחניות, בשעה שהיה נראה לו שלא כך הוא סדרם הנכון של דברים:
ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו (שמות כד) א"ר פנחס מכאן שהיו ראוין להשתלחת יד, א"ר הושעיה... אלא מלמד שזנו עיניהם מן השכינה כאדם שמביט בחבירו מתוך מאכל ומשתה, רבי יוחנן אמר אכילה ודאי דכתיב (משלי טז) באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש, א"ר תנחומא מלמד שהגיסו את לבן ועמדו על רגליהם וזנו עיניהם מן השכינה
רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אומר משה לא זן עיניו מן השכינה שנאמר (שמות ג) ויסתר משה פניו וגו', בשכר כי ירא זכה וייראו מגשת אליו (שמות לד), בשכר מהביט זכה ותמונת ה' יביט (במדבר יב) בשכר ויסתר משה זכה והנה קרן עור פניו 1 ,
ונדב ואביהוא זנו עיניהם מן השכינה ולא נהנו מן השכינה ועוד מן הדא וימת נדב ואביהוא לפני ה' בהקריבם אש זרה... (תנחומא אחרי מות ו)
רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אומר משה לא זן עיניו מן השכינה שנאמר (שמות ג) ויסתר משה פניו וגו', בשכר כי ירא זכה וייראו מגשת אליו (שמות לד), בשכר מהביט זכה ותמונת ה' יביט (במדבר יב) בשכר ויסתר משה זכה והנה קרן עור פניו 1 ,
ונדב ואביהוא זנו עיניהם מן השכינה ולא נהנו מן השכינה ועוד מן הדא וימת נדב ואביהוא לפני ה' בהקריבם אש זרה... (תנחומא אחרי מות ו)
נמצא שדיוקו של משה לגלות את האלוקות בסדרים הראויים, הם שהשאירוהו בחיים להוביל את עם ישראל, ובסופו של דבר אף זיכהו למדרגות עליונות.
כבישת הזכות לצורך המשימה
על דרך האמור בנדב ואביהו, מצאנו בדקות באהרן הכהן עצמו. בתחילת הפרשה, בחנוכת המשכן, צריך משה כביכול "לדחוף" את אהרן ולקבו אל המזבח: "ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח". אהרן מצידו, גדולה ענוותנותו, ולבד היה קשה עליו להרהיב עוז ולגשת אל הקודש. וכך דרשו חז"ל:
קרב אל המזבח - משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שנשא אשה והיתה מתבישת מלפניו, ונכנסה אחותה אצלה אמר לה על מה נכנסת לדבר זה אלא שתשמשי את המלך הגיסי דעתיך ובואי ושמשי את המלך.
כך אמר משה לאהרן אהרן אחי על מה נתבחרת להיות כהן גדול אלא שתשרת לפני הקדוש ברוך הוא - הגיס דעתך ובוא ועבוד עבודתך. (ספרא שמיני פרשה א ד"ה ויהי ביום)
כך אמר משה לאהרן אהרן אחי על מה נתבחרת להיות כהן גדול אלא שתשרת לפני הקדוש ברוך הוא - הגיס דעתך ובוא ועבוד עבודתך. (ספרא שמיני פרשה א ד"ה ויהי ביום)
היה אהרן צריך לכבוש מעט את ענוותנותו, על מנת למלא את תפקידו כראוי. הזכות הראויה היא זו שתעזרהו למשימות אותם מציב ה' בחייה אדם (אם כי צריך גם חכמה לזהות את המשימות המועדפות).
תשובת המשקל של נשמת העולם
כאשר אדם יוצא מסידור הכוחות הנכון, דורשת המציאות את איזונה על מנת שהמהלך האלוקי יוכל להמשיך להופיע בעולם והמציאות לא תקרוס, וע"כ כפתיחה לפרשת העזתם היתרה של נדב ואביהו, מקדים הכתוב לייחסם לאהרן (ויקרא י, א):
וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם
תכונת נפשו של אהרן היתה ענוה יתרה. אלמלא היה משה "דוחף" ומקרב את אהרן אל המזבח, לא היה הוא מעיז ליגש - "קרב אל המזבח", כאדם ההולך ומקרב את חבירו למזבח.
ענוותנותו היתרה של אהרן, היא שהולידה את תעוזתם היתרה של בניו, נשמת המציאות על ידי "תשובת המשקל" תדאג להגיע לאיזונה.
לסיכום
דרישת החיים הרגילה היא לשקוע בבירור ובנין אישי של זכות וקרבה לה', כמשה ור' יוחנן שהשקיעו ארבעים שנה (שליש מחייו, ומחצית מחייו ה"תורניים") בלימוד לעצמם.
אמנם יחד עם זאת יש לבחון תמיד מה ה' רוצה כעת, ולזכור שהנצחון בהצלחת מילוי משימות החיים היא המטרה, ולא המוות ההירואי או שלהבת הדבקות העולה מעלה ואינה מצליחה להאחז בעולם.
צעד אחר צעד, נעלה בענוה במסילה העולה בית אל, ונשים את רצון ה' באמת לנגד עינינו.
^ 1 שמות רבה (וילנא) פרשה ג ד"ה א ויאמר אנכי
ויסתר משה פניו אמר אלהי אבי עומד כאן ואיני מסתיר פני, ר' יהושע בן קרחה ור' הושעיא אחד מהן אומר לא יפה עשה משה כשהסתיר פניו שאלולי לא הסתיר פניו גלה לו הקב"ה למשה מה למעלה ומה למטה ומה שהיה ומה שעתיד להיות ובסוף בקש לראות שנאמר (שם /שמות/ לג) הראני נא את כבודך אמר הקב"ה למשה אני באתי להראות לך והסתרת פניך עכשיו אני אומר לך כי לא יראני האדם וחי כשבקשתי לא בקשת
- כאן מציג את הפן השני שלא ישכח שהרצון האלקי הוא שהאדם יגלה באלוקות.
ויסתר משה פניו אמר אלהי אבי עומד כאן ואיני מסתיר פני, ר' יהושע בן קרחה ור' הושעיא אחד מהן אומר לא יפה עשה משה כשהסתיר פניו שאלולי לא הסתיר פניו גלה לו הקב"ה למשה מה למעלה ומה למטה ומה שהיה ומה שעתיד להיות ובסוף בקש לראות שנאמר (שם /שמות/ לג) הראני נא את כבודך אמר הקב"ה למשה אני באתי להראות לך והסתרת פניך עכשיו אני אומר לך כי לא יראני האדם וחי כשבקשתי לא בקשת
- כאן מציג את הפן השני שלא ישכח שהרצון האלקי הוא שהאדם יגלה באלוקות.
"ביום השמיני קרא"
הרב יוסף כרמל | אדר ב' תשס"ה
פרשת שמיני - פרה התשס"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אור לכ"ג אדר ב' התשס"ה
הגאולה אינה תלויה בתשובה
שיחת מוצ"ש פרשת שמיני תשפ"ד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ז אדר ב' תשפ"ד
הדרך אל ה'!
שיחה לפרשת שמיני - פרה תשע"א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אדר ב' תשע"א
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
חידוש כוחות העולם
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
בריאת העולם בפרשת לך לך
מי פה עבריין?
לקום מהתחתית של התחתית
אנחנו בצד של החזקים!
ראיית המבט השלם
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?