ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
פלא גדול רואים אנו בפרשה. עד היום היינו יודעים שמשה ואהרן היו גדולי הדור, והנה מתברר שדוקא בני אהרן נדב ואביהו הם הם הגדולים שבדור:
נכנס משה אצלו (אצל אהרן) והיה מפייסו אמר לו: "אהרן אחי מסיני נאמר לי עתיד אני לקדש את הבית הזה, באדם גדול אני מקדשו. הייתי סבור או בי או בך הבית מתקדש, עכשיו נמצאו בניך גדולים ממני וממך שבהם הבית נתקדש". (ספרא שמיני פרשה א ד"ה ויהי ביום)
יתרה מזו, נדב ואביהו כבר בחייהם היו מודעים לגדלותם, ועל כן היה נראה בדעתם שראויים הם עצמם להנהיג את הדור, וכפי שלימדו חז"ל במדרש:
ואל משה אמר עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא (שמות כד) מלמד שהיו משה ואהרן מהלכין תחלה נדב ואביהו מהלכין אחריהם וכל ישראל אחריהן והיו אומרים (נדב ואביהו) מתי ימותו שני זקנים (משה ואהרן) ואנו נוהגים בשררה על הצבור תחתיהם. (מדרש תנחומא (ורשא) פרשת אחרי מות סימן ו)
לאור האמור, פלא גדול הוא שדוקא משה ואהרן הנהיגו את הדור, והם אלו שנשארו לדורות, ואילו נדב ואביהו אך מעט הוזכרו בתורה!
משימת החיים
יש להבין שמשימת חייו של האדם היא לעשות את רצון ה'. עקרונית משימה זו מכתיבה פקודת הזדככות והתעלות רוחנית לדבקות בה' - "ובו תדבק". אך אין לשכוח את אבי הפקודה, משימת חיי האדם - עשיית רצון הבורא.
במהלך חיי האדם, לא אחת מגלה ה' את רצונו הספציפי מהאדם, רצון הנראה כעומד בסתירה מסויימת להתעלותו הרוחנית של האדם, ולרצונו לחוש קרבת אלוקים.
דילמה שכזו יכולה להופיע בהתלבטות: בין נישואין מוקדמים, לשלות השקידה בלימוד התורה; בין לידת ילדים וטרחת גידולם, לשלות הנפש ועבודת המידות תוך ישיבה על התורה בנחת; בין פעילות בהפצת תורה, ללימוד אישי; בין חיכוך אידאולוגי מול מערכות הנגועות בקלקולים, ל'הקטנת ראש' והתמקדות בעבודה הפנימית והאישית של האדם הפרטי; ועוד כהנה וכהנה התלבטויות על כל צעד ושעל של חיי האדם.
דילמה קשה היא בין שני ערכים. נדב ואביהו נדרשו לדילמה זו, ושמו את המירוץ הבלטי מסוייג אל האלוקים, מעל לכל:
א"ר לוי שחוצים היה הרבה והיו אומרים איזו אשה הוגנת לנו הרבה נשים עגונות היו יושבות וממתינות להם והם אומרים אחי אבינו מלך ואבינו כהן גדול אחי אמנו נשיא ואנו סגני כהונה איזה אשה הוגנת לנו, אמר רבי מנחמה בשם רבי יהושע בר נחמיה עליהם אמר דוד (תהלים עח) בחוריו אכלה אש ובתולותיו לא הוללו, למה בחוריו אכלה אש על ידי שבתולותיו לא הוללו. (מדרש תנחומא (ורשא) פרשת אחרי מות סימן ו)
לא היו נדב ואביהו מוכנים לעכב את התקדמותם עבור מאן דהו, גם אישה לא היו מוכנים לשאת מחשש שלא תהיה ראויה למדרגתם ויתעכבו משום כך.
אני רוצה או ה' רוצה
נקודת הטעות של נדב ואביהו, טמונה בכך שלא מה שאני רוצה להדבק בה' הוא העיקר, אלא רצון ה' הוא העיקר. וכל הדרוש להגיע לרצון ה', הוא הנכון. בדרך כלל יש לפתח את המידות הטובות הזכות ושאיפת הרוחנייות, אך לעיתים יש גם לכובשם, כי לא הזכות מטרה בפני עצמה היא, אלא אמצעי היא להופיע את רצון ה' בעולם, ואם דווקא זכות יתר תהווה מכשול להופעה אלוקית זו, אין בררה אלא לכובשה מעט לצורך הבנין הבריא והמטרה האלוקית. כך גם אם לנו נראה להקריב קורבן מסויים שעל ידו נראה שיתעלה העולם מאד, אך ה' לא ציווה דבר זה - אל לנו לדחוק את השעה.
משה הפך טעות נדב ואביהו
היפוכם של נדב ואביהו הוא משה, שהסתיר פניו מלהתבונן באלוקות ולהתעלות ברוחניות, בשעה שהיה נראה לו שלא כך הוא סדרם הנכון של דברים:
ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו (שמות כד) א"ר פנחס מכאן שהיו ראוין להשתלחת יד, א"ר הושעיה... אלא מלמד שזנו עיניהם מן השכינה כאדם שמביט בחבירו מתוך מאכל ומשתה, רבי יוחנן אמר אכילה ודאי דכתיב (משלי טז) באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש, א"ר תנחומא מלמד שהגיסו את לבן ועמדו על רגליהם וזנו עיניהם מן השכינה
רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אומר משה לא זן עיניו מן השכינה שנאמר (שמות ג) ויסתר משה פניו וגו', בשכר כי ירא זכה וייראו מגשת אליו (שמות לד), בשכר מהביט זכה ותמונת ה' יביט (במדבר יב) בשכר ויסתר משה זכה והנה קרן עור פניו 1 ,
ונדב ואביהוא זנו עיניהם מן השכינה ולא נהנו מן השכינה ועוד מן הדא וימת נדב ואביהוא לפני ה' בהקריבם אש זרה... (תנחומא אחרי מות ו)
רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אומר משה לא זן עיניו מן השכינה שנאמר (שמות ג) ויסתר משה פניו וגו', בשכר כי ירא זכה וייראו מגשת אליו (שמות לד), בשכר מהביט זכה ותמונת ה' יביט (במדבר יב) בשכר ויסתר משה זכה והנה קרן עור פניו 1 ,
ונדב ואביהוא זנו עיניהם מן השכינה ולא נהנו מן השכינה ועוד מן הדא וימת נדב ואביהוא לפני ה' בהקריבם אש זרה... (תנחומא אחרי מות ו)
נמצא שדיוקו של משה לגלות את האלוקות בסדרים הראויים, הם שהשאירוהו בחיים להוביל את עם ישראל, ובסופו של דבר אף זיכהו למדרגות עליונות.
כבישת הזכות לצורך המשימה
על דרך האמור בנדב ואביהו, מצאנו בדקות באהרן הכהן עצמו. בתחילת הפרשה, בחנוכת המשכן, צריך משה כביכול "לדחוף" את אהרן ולקבו אל המזבח: "ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח". אהרן מצידו, גדולה ענוותנותו, ולבד היה קשה עליו להרהיב עוז ולגשת אל הקודש. וכך דרשו חז"ל:
קרב אל המזבח - משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שנשא אשה והיתה מתבישת מלפניו, ונכנסה אחותה אצלה אמר לה על מה נכנסת לדבר זה אלא שתשמשי את המלך הגיסי דעתיך ובואי ושמשי את המלך.
כך אמר משה לאהרן אהרן אחי על מה נתבחרת להיות כהן גדול אלא שתשרת לפני הקדוש ברוך הוא - הגיס דעתך ובוא ועבוד עבודתך. (ספרא שמיני פרשה א ד"ה ויהי ביום)
כך אמר משה לאהרן אהרן אחי על מה נתבחרת להיות כהן גדול אלא שתשרת לפני הקדוש ברוך הוא - הגיס דעתך ובוא ועבוד עבודתך. (ספרא שמיני פרשה א ד"ה ויהי ביום)
היה אהרן צריך לכבוש מעט את ענוותנותו, על מנת למלא את תפקידו כראוי. הזכות הראויה היא זו שתעזרהו למשימות אותם מציב ה' בחייה אדם (אם כי צריך גם חכמה לזהות את המשימות המועדפות).
תשובת המשקל של נשמת העולם
כאשר אדם יוצא מסידור הכוחות הנכון, דורשת המציאות את איזונה על מנת שהמהלך האלוקי יוכל להמשיך להופיע בעולם והמציאות לא תקרוס, וע"כ כפתיחה לפרשת העזתם היתרה של נדב ואביהו, מקדים הכתוב לייחסם לאהרן (ויקרא י, א):
וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם
תכונת נפשו של אהרן היתה ענוה יתרה. אלמלא היה משה "דוחף" ומקרב את אהרן אל המזבח, לא היה הוא מעיז ליגש - "קרב אל המזבח", כאדם ההולך ומקרב את חבירו למזבח.
ענוותנותו היתרה של אהרן, היא שהולידה את תעוזתם היתרה של בניו, נשמת המציאות על ידי "תשובת המשקל" תדאג להגיע לאיזונה.
לסיכום
דרישת החיים הרגילה היא לשקוע בבירור ובנין אישי של זכות וקרבה לה', כמשה ור' יוחנן שהשקיעו ארבעים שנה (שליש מחייו, ומחצית מחייו ה"תורניים") בלימוד לעצמם.
אמנם יחד עם זאת יש לבחון תמיד מה ה' רוצה כעת, ולזכור שהנצחון בהצלחת מילוי משימות החיים היא המטרה, ולא המוות ההירואי או שלהבת הדבקות העולה מעלה ואינה מצליחה להאחז בעולם.
צעד אחר צעד, נעלה בענוה במסילה העולה בית אל, ונשים את רצון ה' באמת לנגד עינינו.
^ 1 שמות רבה (וילנא) פרשה ג ד"ה א ויאמר אנכי
ויסתר משה פניו אמר אלהי אבי עומד כאן ואיני מסתיר פני, ר' יהושע בן קרחה ור' הושעיא אחד מהן אומר לא יפה עשה משה כשהסתיר פניו שאלולי לא הסתיר פניו גלה לו הקב"ה למשה מה למעלה ומה למטה ומה שהיה ומה שעתיד להיות ובסוף בקש לראות שנאמר (שם /שמות/ לג) הראני נא את כבודך אמר הקב"ה למשה אני באתי להראות לך והסתרת פניך עכשיו אני אומר לך כי לא יראני האדם וחי כשבקשתי לא בקשת
- כאן מציג את הפן השני שלא ישכח שהרצון האלקי הוא שהאדם יגלה באלוקות.
ויסתר משה פניו אמר אלהי אבי עומד כאן ואיני מסתיר פני, ר' יהושע בן קרחה ור' הושעיא אחד מהן אומר לא יפה עשה משה כשהסתיר פניו שאלולי לא הסתיר פניו גלה לו הקב"ה למשה מה למעלה ומה למטה ומה שהיה ומה שעתיד להיות ובסוף בקש לראות שנאמר (שם /שמות/ לג) הראני נא את כבודך אמר הקב"ה למשה אני באתי להראות לך והסתרת פניך עכשיו אני אומר לך כי לא יראני האדם וחי כשבקשתי לא בקשת
- כאן מציג את הפן השני שלא ישכח שהרצון האלקי הוא שהאדם יגלה באלוקות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא








