בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • פר׊×Ē ×Š×‘×•×ĸ ו×Ē× "ך
  • חומש במדבר
  • נ׊א
קטגוריה משני×Ē
undefined
3 דק' קריאה
לח×Ĩ להקדש×Ē ×Š×™×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש ל×ĸילוי נ׊מ×Ē

ר' ×™×•×Ą×Ŗ בן י×ĸקב ז"ל

איש האומר לאש×Ēו, בפני שני ×ĸדים, שאינו מרשה לה להיו×Ē ×‘×™×—×™×“×•×Ē ×ĸם אדם פלוני – הרי זה קינוי האמרו בפרש×Ēנו (רמב"ם סוטה א). אשה ׊×ĸברה ×ĸל קינוי זה, וה×Ēיחדה ×ĸם או×Ēו פלוני, כיום, הרי היא נאץר×Ē ×œ×‘×ĸלה ויו×Ļא×Ē ×‘×œ× כ×Ēובה. בכיוון שמרני זה של איס×Ēניסיו×Ē ×ž×Ą×•×™×ž×Ē ×‘×§×Š×¨ הזוגי, אומר×Ē ×”×’×ž' (גיטין ×Ļ ×ĸ"א): "×Ēניא היה רבי מאיר אומר: כשם שהד×ĸו×Ē ×‘×ž××›×œ, כך ד×ĸו×Ē ×‘× ×Š×™×: יש לך אדם שזבוב נופל ל×Ēוך כוסו וזורקו ואינו שו×Ēהו, וזו היא מד×Ē ×¤×¤×•×Ą בן יהודה, שהיה נו×ĸל בפני א׊×Ēו ויו×Ļא; ויש לך אדם שזבוב נופל ל×Ēוך כוסו וזורקו ושו×Ēהו, וזו היא מד×Ē ×›×œ אדם, שמדבר×Ē ×ĸם אחיה וקרוביה ומניחה; ויש לך אדם שזבוב נופל ל×Ēוך ×Ēמחוי מו×Ļ×Ļו ואוכלו, זו היא מד×Ē ××“× ר×ĸ, שרואה א×Ē ××Š×Ēו יו×Ļאה וראשה פרו×ĸ, וטווה בשוק, ופרומה משני ×Ļדדיה, ורוח×Ļ×Ē...במקום שבני אדם רוח×Ļין (ר׊"י - והיא נכנס×Ē ×œ×ĸיניהם לאחר י×Ļיא×Ēן כשהן לובשין בגדיהן). זו מ×Ļוה מן ה×Ēורה לגרשה".
לאדם המ×ĸרבי השקו×ĸ ב×Ēרבו×Ē ××“×•×, נראי×Ē ×Š×ž×¨× ×• זו כדבר הבא מ×Ēוך ×Ēכונו×Ē ×Š×¤×œ×•×Ē ×Š×œ קנאה ואנוכיו×Ē, "×Ēלך איש×Ēו כחפ×Ļה!". אכן גישה זו אדומי×Ē ×”×™× וכפרש"י במקום: "ופרומה משני ×Ļדדיה - א×Ļל א×Ļילי ידיה כדרך אדומיו×Ē ×Š×‘×Ļרפ×Ē ×Š×‘×Š×¨×Ÿ נראה מ×Ļדיהן".

אמרו חכמים (סוטה ג ×ĸ"א ): "×Ēנא דבי רבי ישמ×ĸאל: אין אדם מקנא לאש×Ēו אא"כ נכנסה בו רוח, ׊נאמר: ו×ĸבר ×ĸליו רוח קנאה וקנא א×Ē ××Š×Ēו. מאי רוח?...רוח טהרה!". מקור הקנאו×Ē ×œ×™×—×•×“×” של האשה לב×ĸלה ולאי היו×Ē ×œ××—×¨×™× חלק בה, ה"ה משורש נכון וטהור.
ב×Ēחיל×Ē ×ž×Ą×›×Ē ×§×™×“×•×Š×™×Ÿ, אומר×Ē ×”×’×ž' שבלשון ה×Ēורה נשיא×Ē ×”××™×Š×” נקרא "ליקוחין" ואילו בלשון חז"ל נקרא הדבר "קידושין". "ליקוחין" – מלשון קנין; "קידושין" – מלשון מיוחדו×Ē, שאסורה ×ĸל כל ׊אר הגברים כהקדש. ומה ראו חז"ל לשנו×Ē ×ž×œ×Š×•×Ÿ הכ×Ēוב שקראו 'ליקוחין'? ה×Ēורה פונה לכל יהודי. כל אחד, יכול ונדרש לקיים א×Ē ×›×œ מה שכ×Ēוב ב×Ēורה. ×ĸ"כ אין ה×Ēורה מ×Ļווה אלא א×Ē ×”×ž×™× ×™×ž×•× המוכרח מכל אדם. כיון שכך הגדירה ה×Ēורה א×Ē ×”× ×™×Š×•××™×Ÿ כגדר קניני, המגדיר א×Ē ×–×›×•×Ē ×‘×ĸליו בזכויו×Ē ×Š×™×ž×•×Š×™×•×Ē ×ž×ž×Š×™×•×Ē ×‘×œ×‘×“. אישה א׊ר ×Ē×ĸבור ×ĸל איסור ×Ēשמיש ×ĸם אדם אחר, או ׊×Ē×ĸבור אפילו ×ĸל מג×ĸ של חיבה - למ×ĸשה הפקי×ĸה א×Ē ×Ēוכן הקידושין, אך בפחו×Ē ×ž×–×” ×ĸדיין לא פק×ĸה ההכרה הרשמי×Ē ×‘× ×™×Š×•××™×Ÿ, ואין היא אסורה ×ĸל ב×ĸלה. ל×ĸומ×Ē ×”×’×“×¨ הבסיסי והמחייב של ה×Ēורה, הבי×ĸו חז"ל א×Ē ×›×™×•×Ÿ הה×Ēקדמו×Ē ×‘× ×™×Š×•××™×Ÿ וא×Ē ×Š×•×¨×Š×” הגר×ĸיני - היו×Ē ×”××Š×” מיוחד×Ē ×œ×‘×ĸלה. מיוחדו×Ē ×–×• יכולה לבוא לידי ביטוי, לא רק ביחודיו×Ē "זכויו×Ē ×”×Š×™×ž×•×Š", אלא גם בדברים רוחניים יו×Ēר כגון: שיחה, מחשבה או הרגש×Ē ×§×™×Š×•×¨ פנימי. נמ×Ļא ׊אפ׊ר שאשה ×Ēהיה נשואה, מיוחד×Ē, לאדם זה ברובד אחד, ואילו ברובד אחר לא ×Ēהיה נשואה לו כלל !

יחודיו×Ē ×–×• של הקשר היא היא לב ליבו של הנישואין. הדרישה שלא ×Ēהא א׊×Ēו פרו×Ļה אינה פגם במידו×Ē, אלא אדרבה היזדככו×Ē ×”×ž×•×œ×™×“×” דרישה פנימי×Ē ×Š×œ ק׊ר טהור ואמי×Ēי, ושליל×Ē ×ž×Ļב זנו×Ēי של מ×Ļיאו×Ē ×‘×” למ×ĸשה הנישואין ריקים מ×Ēוכנם. וכך פץק בשו"×ĸ (אבה"×ĸ ×§×ĸח כא): "מ×Ļו×Ē ×—×›×ž×™× ×ĸל בני ישראל לקנאו×Ē ×œ× ×Š×•×Ēיהם, וכל מי שאינו מקפיד ×ĸל א׊×Ēו ו×ĸל בניו ובני בי×Ēו ומזהירן ופוקד דרכיהם ×Ēמיד ×ĸד שיד×ĸ שהם שלמים מכל חטא ו×ĸון, הרי זה חוטא ׊נאמר: ופקד×Ē × ×•×š ולא ×Ēחטא (איוב ה, כד). וכל המקנא א×Ē ××Š×Ēו נכנסה בו רוח טהרה...".
אמנם ודאי שדבר זה ×Ļריך שיהיה בפיקוח ובטוב ט×ĸם, היכן לקבו×ĸ א×Ē ×”×’×‘×•×œ×•×Ē ×•×ž×” ×Ļריך לבוא מהאדם ×ĸ×Ļמו ומה יש ל×ĸמוד ×ĸל קיומו (השוה שב×Ē ×§×“ ×ĸ"ב לגיטין ×Ļ ×ĸ"א, ב×ĸנין פפוס בן יהודה). "×ĒÖŧÖĩן לְחָכָם וְיÖļחְכÖŧַם ×ĸוֹד הוֹדַ×ĸ לְ×ĻַדÖŧִיק וְיוֹסÖļ×Ŗ לÖļקַח" (משלי ט ט).
שב×Ē ×Š×œ×•×!

סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il