ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
אשתו אסנת בכלל לא מנסה לעבוד על הזוגיות שלה, כי בכלל לדעתה היא לא התחתנה עם האדם המתאים. באופן כללי מלווה אותה תחושה שהחיים שלה לא "על המסלול", לדוגמה היא לא מרגישה שהיא מצליחה להגיע אל הילדים, ולהיות איתם ברוגע. אילו רק היה לה יותר כסף, היא היתה יכולה להתנהל יותר בנחת, ואז יכולה היתה להשקיע בילדים ביותר יישוב הדעת.
כמו יוסף ואסנת, גם אנו נוטים להעביר את חיינו במחשבות של "אילו", ובציפיה מתי כבר חיינו "יעלו על המסלול" אותו מסלול שנראה לנו יותר רצוי, יותר מתאים לנו שנתפר בידיוק בעבורנו רק שאנו לא שם . לעיתים איננו רואים טעם להשקיע בחיים כפי שהם עכשיו. חבל להשקיע כשגם ככה העסק מפוספס מיסודו.
המדרש (שהש"ר א,א) מספר על יוסף הצדיק, נער בן שבע עשרה שנה. יוסף למד אצל יעקב אבינו, כאשר יעקב משקיע בו בצורה יוצאת דופן, ומוסר לו בלבד את כל תורתו שלמד אצל שם ועבר (ב"ר וישב פד). יעקב מיעד את יוסף להיות ממשיך השושלת. והנה באמצע צמיחה מואצת זו, תוך כדי לימוד סוגיית עגלה ערופה, יוסף נחטף באופן מפתיע ע"י אחיו ומוצא את עצמו במקום שהוא לא חשב להגיע אליו. יוסף נמכר למצרים מלאת השיקוצים "ערות הארץ", ונקנה ע"י השפל שבאנשים, שר ההריגה של פרעה (פסיקתא לקח טוב לט), הקונהו לצרכים מיניים מעוותים.
והנה לימים, יוצאים כל בני הבית לשעשועים ובילויים, ואילו יוסף, שהיה אמנם עבד אך עם זאת בעל מעמד ורשות בבית, איננו יוצא עמהם. לא, אין זה בגלל שהיה עסוק בלימוד תורה, אלא מפני שיש לו עבודה - הוא שקוע בספרי חשבונותיו של רבו, מחשב לפרטי פרטים במסירות וחריצות את הוצאות והכנסות הבית! יוסף עבד את רבו במסירות מופלאה, מעל ומעבר למידה הנורמלית. אומרים לנו חז"ל, שבזכות זה יצא יוסף לחירות. ואומר המדרש שלא יוסף בלבד, אלא כל עבד העובד את רבו בנאמנות, זוכה ויוצא לחירות – "חזית (ראית) איש מהיר במלאכתו – (דע שבסופו של דבר) לפני מלכים יתיצב (היינו שיזכה לעמוד במעמד מלכים)" (משלי כב, כט).
לכאורה הדברים מתמיהים. נחשוב בינינו לבין עצמנו, כיצד היינו אנו מרגישים במצבו של יוסף הצדיק, הנזרק מבית אביו, מעבודת ה', אל מקום ארץ טמאה ואנשים הוללים? האם היינו עובדים את אותו אדון הולל במרץ כה רב?! מדוע שנעשה כן? מהיכן המוטיבציה?
יש בורא לעולם והוא מושך בחוטים, ומכיון שמבחינה מסויימת "בשבילי נברא העולם", האדם יכול להיות בטוח שכל מה שקורה לו הוא לטובה, ולברך על הרעה בשמחה כשם שמברך על הטובה.
על כן, נקודת המוצא של יוסף הצדיק ושל המדרש היא, שאין דבר כזה שהחיים "עפו מהמסלול" או שהם "יצאו משליטה", ח"ו, וממילא האדם הוא לא בתוך "שרשרת טעויות" אקראית ובלתי רצויה. אם בסופו של דבר הגיע יוסף למצרים להיות עבד לפוטיפר, ואין לו דרך לצאת משם, סימן הוא שיש ליוסף עבודה שצריכה להעשות דוקא על ידו ודווקא שם. איננו יודעים אם שליחות זו היא לימוד מיוחד שצריך יוסף ללמוד במקום זה, הכנת השטח לירידת האחים למצרים, או חוב קדמון שלו לפוטיפר מגלגולים קודמים – מה שאנו כן יודעים הוא שיוסף לא הגיע לשם לחינם. יש לו עבודה שהוא צריך לעשות שם, וככל שיקדים למלא את שליחותו, כך יוכל להקדים לעבור לשלב הבא, לשליחויות וליעדים נוספים. ועל כן, כל עבד העובד את רבו בנאמנות, ומסיים את יעודו אצל רבו, זוכה ויוצא מאותה עבדות לחרות, למדרגות ושליחויות גבוהות יותר.
כדאי שהאדם יסתכל על מהלך חייו, ויבחן מאורעות ודברים קשים שארעו לו בעבר. אם יתבונן בהם, יראה שעם כל הקושי והייסורים, הוא יבחין שדוקא אירועים אלו הם שקדמו אותו ביותר. אין זה רק ענין מוראלי. אם האדם מסתכל על חייו כעל מסלול של השתלמויות, כעל חיים שזורמים היטב היטב במסלולם, אזי בכל רגע הוא ישקיע את מירב המאמצים במה שההווה דורש ממנו עכשיו, מתוך הבנה שדוקא זה שישקיע במקום בו הוא נמצא עכשיו, יסיים את המשימה, ילמד את הטעון להילמד, ישתלם בטעון השתלמות – הוא הדבר שיקדם אותו הלאה בחיים למחוזות גבוהים ומשמעותיים יותר. לא החלומות אלא העבודה - החיים כהשתלמות!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











