ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
אשתו אסנת בכלל לא מנסה לעבוד על הזוגיות שלה, כי בכלל לדעתה היא לא התחתנה עם האדם המתאים. באופן כללי מלווה אותה תחושה שהחיים שלה לא "על המסלול", לדוגמה היא לא מרגישה שהיא מצליחה להגיע אל הילדים, ולהיות איתם ברוגע. אילו רק היה לה יותר כסף, היא היתה יכולה להתנהל יותר בנחת, ואז יכולה היתה להשקיע בילדים ביותר יישוב הדעת.
כמו יוסף ואסנת, גם אנו נוטים להעביר את חיינו במחשבות של "אילו", ובציפיה מתי כבר חיינו "יעלו על המסלול" אותו מסלול שנראה לנו יותר רצוי, יותר מתאים לנו שנתפר בידיוק בעבורנו רק שאנו לא שם . לעיתים איננו רואים טעם להשקיע בחיים כפי שהם עכשיו. חבל להשקיע כשגם ככה העסק מפוספס מיסודו.
המדרש (שהש"ר א,א) מספר על יוסף הצדיק, נער בן שבע עשרה שנה. יוסף למד אצל יעקב אבינו, כאשר יעקב משקיע בו בצורה יוצאת דופן, ומוסר לו בלבד את כל תורתו שלמד אצל שם ועבר (ב"ר וישב פד). יעקב מיעד את יוסף להיות ממשיך השושלת. והנה באמצע צמיחה מואצת זו, תוך כדי לימוד סוגיית עגלה ערופה, יוסף נחטף באופן מפתיע ע"י אחיו ומוצא את עצמו במקום שהוא לא חשב להגיע אליו. יוסף נמכר למצרים מלאת השיקוצים "ערות הארץ", ונקנה ע"י השפל שבאנשים, שר ההריגה של פרעה (פסיקתא לקח טוב לט), הקונהו לצרכים מיניים מעוותים.
והנה לימים, יוצאים כל בני הבית לשעשועים ובילויים, ואילו יוסף, שהיה אמנם עבד אך עם זאת בעל מעמד ורשות בבית, איננו יוצא עמהם. לא, אין זה בגלל שהיה עסוק בלימוד תורה, אלא מפני שיש לו עבודה - הוא שקוע בספרי חשבונותיו של רבו, מחשב לפרטי פרטים במסירות וחריצות את הוצאות והכנסות הבית! יוסף עבד את רבו במסירות מופלאה, מעל ומעבר למידה הנורמלית. אומרים לנו חז"ל, שבזכות זה יצא יוסף לחירות. ואומר המדרש שלא יוסף בלבד, אלא כל עבד העובד את רבו בנאמנות, זוכה ויוצא לחירות – "חזית (ראית) איש מהיר במלאכתו – (דע שבסופו של דבר) לפני מלכים יתיצב (היינו שיזכה לעמוד במעמד מלכים)" (משלי כב, כט).
לכאורה הדברים מתמיהים. נחשוב בינינו לבין עצמנו, כיצד היינו אנו מרגישים במצבו של יוסף הצדיק, הנזרק מבית אביו, מעבודת ה', אל מקום ארץ טמאה ואנשים הוללים? האם היינו עובדים את אותו אדון הולל במרץ כה רב?! מדוע שנעשה כן? מהיכן המוטיבציה?
יש בורא לעולם והוא מושך בחוטים, ומכיון שמבחינה מסויימת "בשבילי נברא העולם", האדם יכול להיות בטוח שכל מה שקורה לו הוא לטובה, ולברך על הרעה בשמחה כשם שמברך על הטובה.
על כן, נקודת המוצא של יוסף הצדיק ושל המדרש היא, שאין דבר כזה שהחיים "עפו מהמסלול" או שהם "יצאו משליטה", ח"ו, וממילא האדם הוא לא בתוך "שרשרת טעויות" אקראית ובלתי רצויה. אם בסופו של דבר הגיע יוסף למצרים להיות עבד לפוטיפר, ואין לו דרך לצאת משם, סימן הוא שיש ליוסף עבודה שצריכה להעשות דוקא על ידו ודווקא שם. איננו יודעים אם שליחות זו היא לימוד מיוחד שצריך יוסף ללמוד במקום זה, הכנת השטח לירידת האחים למצרים, או חוב קדמון שלו לפוטיפר מגלגולים קודמים – מה שאנו כן יודעים הוא שיוסף לא הגיע לשם לחינם. יש לו עבודה שהוא צריך לעשות שם, וככל שיקדים למלא את שליחותו, כך יוכל להקדים לעבור לשלב הבא, לשליחויות וליעדים נוספים. ועל כן, כל עבד העובד את רבו בנאמנות, ומסיים את יעודו אצל רבו, זוכה ויוצא מאותה עבדות לחרות, למדרגות ושליחויות גבוהות יותר.
כדאי שהאדם יסתכל על מהלך חייו, ויבחן מאורעות ודברים קשים שארעו לו בעבר. אם יתבונן בהם, יראה שעם כל הקושי והייסורים, הוא יבחין שדוקא אירועים אלו הם שקדמו אותו ביותר. אין זה רק ענין מוראלי. אם האדם מסתכל על חייו כעל מסלול של השתלמויות, כעל חיים שזורמים היטב היטב במסלולם, אזי בכל רגע הוא ישקיע את מירב המאמצים במה שההווה דורש ממנו עכשיו, מתוך הבנה שדוקא זה שישקיע במקום בו הוא נמצא עכשיו, יסיים את המשימה, ילמד את הטעון להילמד, ישתלם בטעון השתלמות – הוא הדבר שיקדם אותו הלאה בחיים למחוזות גבוהים ומשמעותיים יותר. לא החלומות אלא העבודה - החיים כהשתלמות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
