ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
___________________________
הענין הנרצה ב'אלהים' – מה שכלול בהודאה בכך שיש אלוהים. תפֹּל – אפשרית. מקומות מהלכה – הדרך שהיא עוברת בשמים. פני ילכו – תשרה השכינה בעם ישראל (למרות חטא העגל). הראשונה שבדעות – הדעה שראיותיה הכי מדוקדקות. המשיח – כהן גדול או מלך שנמשחים בשמן בעת המינוי. בגדל אותו – לשבח אותו.
ביאורים
החבר ממשיך לבאר את היחס בין שם אלוהים לשם ה'. כאמור שם "אלוהים" הוא כנגד מידת הדין שעניינה הוא הטבע. כלומר: החוקיות הבסיסית של העולם שכולם מכירים ומבינים. אף לא לאדם אחד יש בחירה אם לקבל את חוק המשיכה או לא, הוא קיים וזהו. כל אחד מבין שיש כוח שגורם לחפץ ליפול לארץ. כך לגבי כל חוקי הטבע, הם משותפים לכל בני האדם. ישנה הבנה בסיסית שיש יסוד פנימי שמאזן את כל מערכת החוקים הזאת. שם "אלוהים" מייצג את אותו יסוד פנימי, את ההשגחה האלוהית שמעל כל החוקים. לעומת זאת שם ה' מייצג אור אלוהי מיוחד, גילוי יחסית נדיר במקום ובזמן מסוים שמתגלה אצל הנביא בנבואתו. גם פרעה קיבל את עניין השלטון הטבעי, אבל את הגילוי המיוחד לא קיבל. זאת מפני שהוא פלאי ולא נתפס כל כך בשכל. הנביא הוא אדם מיוחד שזוכה להתגלות ולנבואה ומתוך כך יכול להדריך את ההמונים שלא זכו לכך. כולם רואים בחוש שהוא צודק אך אין להם כלים כדי לדעת זאת מעצמם. לכן את שם "אלוהים", ניתן להשיג בשכל, וכבר הסכימו עליו הפילוסופים. אך את ה' המיוחד אי אפשר להשיג אלא על ידי הנבואה עצמה. בדרגת הנבואה נכנסת באדם רוח אחרת, התחדשות גדולה שמביאה את האדם לידי ודאות גדולה בדברים שבהם הסתפק. מתוך כך מתעוררת בו תשוקה אדירה להידבק בה' ולעובדו. הפילוסוף מבקש להישאר רק בידיעה עצמה אך אצל עובד ה' ובמיוחד הנביא, ידיעת שם ה' מעוררת למעשים טובים. כאן בעצם חוזר ומתעצם היסוד של הקשר בין הכוונה לבין המעשה. ידיעת ה' מובילה למעשים הטובים.
הרחבות
* שינוי באישיותו של מקבל הנבואה
וְתִתְחַדֵּשׁ בּוֹ רוּחַ אַחֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר", "וַיַּהֲפָךְ לוֹ אֱלֹהִים לֵב אַחֵר". אדם שזוכה לנבואה, זוכה למהפך באישיותו, וכדברי הספורנו : "הנה הנביא יקנה תוספת אור שכלי בלי ספק באור פני מלך בהיותו מתנבא כאמרו 'והתנבית עמהם ונהפכת לאיש אחר', ולכן כאשר הגיד חסדי האל על עמו אמר ואקח מבניכם לנביאים" [פירוש הספורנו לדברים לד, י].
עניין זה נכתב ברמב"ם בהלכות יסודי התורה. בהסבר עניינו של הנביא, האריך הרמב"ם בכמה דברים שבהם צריך הנביא לקדש ולהכין את עצמו כדי להגיע למעלת הנבואה, ואז: "כשיכנס לפרדס וימשך באותן הענינים הגדולים הרחוקים ותהיה לו דעה נכונה להבין ולהשיג... וימשיך לקדש ולרומם את עצמו... מיד רוח הקודש שורה עליו, ובעת שתנוח עליו הרוח תתערב נפשו במעלת המלאכים הנקראים אישים ויהפך לאיש אחר ויבין בדעתו שאינו כמות שהיה אלא שנתעלה על מעלת שאר בני אדם החכמים כמו שנאמר בשאול 'והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר' " [רמב"ם, הלכות יסודי התורה ז, א].
שאלות לדיון
"ותִתְחַדֵּשׁ בּוֹ רוּחַ אַחֶרֶת" איך נחדש את הרוח בעם ישראל כולו?
"לְגֹדֶל מַה שֶּׁיִּמְצָא מֵעֹנֶג הַדְּבֵקוּת בּוֹ". לפי זה נקרא כל היום תהילים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
