ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. 15 פעמים השרש תור בתורה,
מתוכם תריסר ועוד אחד בסדרה.
תריסר - בחלק הראשון, האחד - בסוף האחרון,
עוד אחד בפרשה שעברה (מה15- הוא הראשון).
האם יש קשר בין זה הראשון לתריסר?
בדיקה תגלה שאמנם כך הוא הדבר.
ההוכחה מהפעם האחרונה שתור נזכר בתורה,
בפסוק השלושים ושלושה של "משנה תורה".
ב. אלו שלכבוד שבת כראוי מתכוננים,
בוודאי קנו את הענבים הראשונים.
שהרי אין משבת שלח-לך יותר מתאים,
לברך שהחיינו על הפרי המזין והטעים.
התדע היכן אלו הפירות המובחרים,
במקומות נוספים בתורה שבים ונזכרים?
ג. פעמיים נזכרו הענבים בפרשה. בראשונה,
לצורך הגדרת הזמן מימות השנה.
בחז"ל (תענית כט) התאריך המדויק לנו נחשף,
ואין הוא רחוק מהיום בו אנו מצויים עכשיו.
(את החשבון המדויק תוכל לעשות,
בעזרת הלילה שנקבע כ"בכיה לדורות".)
ד. חברי "בני עקיבא" שרים באון,
בעקבות גיבור פרשתנו "איש חברון"!
בלב אמיץ בעזרת השם…
נמשיך את דרכו של זה הלוחם.
מהי הסיסמה,
שהיתה למשימה?
ה. שתי פרשיות ריגול מסעירות,
בבית הכנסת - השבת – נקראות.
באחת הפרשיות לא מופיעה המילה מרגלים.
התדע באיזו מהן, וכיצד בה מכונים הפועלים?
הידועות לך עוד פרשיות ריגול במקרא
(על אחת מהן בעוד שבועיים נקרא)?
ו. עשרת המרגלים החוטאים,
מפרשתנו ודאי לכולם ידועים.
אך היכן עוד עשרה חוטאים,
מואשמים ונחשדים כמרגלים וכך גם נקראים?
ז. חשש כבד לגבי העם וחשד חמור,
בראש פרשת "בשלח" בפי ה' אמור.
והנה בפרשת "שלח-לך" החשש נתגשם,
ולמרות אמצעי הזהירות, העם נמצא אשם!
ח. לשון הרע הינו מדע מחושב,
וצריך להיות מקצועי כדי לסחוף עם רב.
כדי להישמע מדויק, אמין ומהימן,
כדאי לפתוח באמת, ואולי, בשבח מתוכנן.
זו השיטה הבזויה,
כבר בפרשתנו מיושמת ומצויה.
ט. לצורך כל דבר שבקדושה,
קהילה חשובה לנו דרושה -
עדה קדושה!
מצא את המקור אצלנו בסדרה,
שעדה הינה מנין עשרה?
י. רוח גואלת ומושיעה,
בפרשה וגם בהפטרה מופיעה.
"רוח אחרת" - רוח שונה,
מצילה - בראשונה.
ובשניה – חוסר רוח ואפיסתה
מהוות עידוד למלחמה ואות להתחלתה.
י"א. תפילה ארוכה מצויה בפרשה,
בדומה לה נתקלנו כבר ב"כי תשא".
השווה בין התפילות הדומות,
ומצא את המקור ל"תוספות".
י"ב. אלו פסוקים מתוך הפרשה כולה,
נכנסו למחזור או לסידור התפילה?
י"ג. איזו מצווה הקשורה לאפיית עוגה,
בפרשתנו - לעם ישראל נאמרה והוצגה?
בעניין זה מה פרוש המילה "עריסה",
וכי מה בתנור האפיה – מיטת תינוק עושה?
י"ד. פעמיים בפרשה מופיעה המילה "בגדיהם".
של מי הבגדים ומה נעשה בהם?
פעמיים הפעולה בגלל מעשי התרים,
פעם כנגד אנשים ופעם כנגד שני איברים!
תשובות
א. בפרשה בהעלותך נאמר 'וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלושת ימים לתור להם מנוחה'. בפרשת דברים משה מספר לישראל על חטא המרגלים ועל תוכחתו לאחר שאמרו שאינם רוצים לעלות לארץ בגלל פחדם מהגויים- 'ואומר אליכם לא תערצון ולא תיראון מפניהם, ה' אלוקיכם ההולך לפניכם הוא ילחם לכם... ההולך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנותכם...' (דברים כ"ט-ל"ג).
ב. בחלום שר המשקים המספר ליוסף 'הבשילו אשכלותיה ענבים', בברכת יעקב ליהודה 'כבס ביין לבושו ובדם ענבים סותו', במצוות הנזיר בפרשת נשא 'וכל משרת ענבים לא ישתה', במצוות הפועל 'כי תבוא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן' (דברים כ"ג, כ"ה).
ג. 'והימים ימי ביכורי ענבים'. בעשרים ותשעה בסיון שלח משה מרגלים (גמ' תענית כ"ט). המרגלים חזרו בערב תשעה באב (ובגלל הבכיה שבכו בלילה הבא נקבעה בכיה לדורות), ונשלחו ארבעים יום קודם כמו שכתוב 'וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום'. נמצא שנשלחו בכ"ט בסיון (בגמ' שם כתוב שתמוז באותה שנה היה חודש מלא והיו בו שלושים יום).
ד. 'ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה '.
ה. בפרשה מסופר על שליחת המרגלים ע"י משה, והם נקראים 'ויהושע בן נון וכלב בן יפונה מן התרים את הארץ' (פס' ו'), בהפטרה מסופר על שליחת המרגלים ליריחו ע"י יהושע.
בפרשת חוקת נאמר 'וישלח משה לרגל את יעזר' (כ"ב, ל"ב).
ו. יוסף מאשים את עשרת אחיו שבאו למצרים 'מרגלים אתם, את ערוות הארץ באתם לראות'.
ז. 'ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלוקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה', ובפרשתנו העם אומר למשה 'למה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב... הלוא טוב לנו שוב מצרימה'.
ח. המרגלים פתחו בשבח הארץ 'באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא', וברש"י- כל דבר שקר שאין אומרים בו קצת אמת בתחילתו אין מתקיים בסופו.
ט. לאחר חטא המרגלים ה' אומר למשה 'עד מתי לעדה הרעה הזאת' (פס' כ"ו), וברש"י 'לעדה הרעה- אלו המרגלים, מכאן לעדה שהיא עשרה'
י. 'ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו' (פס' כ"ד), רחב מספרת למרגלים 'ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם'.
י"א. משה מתפלל לה' שלא ישמיד את ישראל בגלל חילול ה' בעיני הגויים, ומזכיר את שלוש עשרה מידות של רחמים (חלקן). בפרשת כי-תשא משה מתפלל על הצלת ישראל לאחר חטא העגל בגלל חילול ה' בעיני הגויים, ובהמשך הפרשה כתובות י"ג מידות.
י"ב. בסליחות אומרים 'סלח נא לעוון העם הזה כגודל חסדך... ויאמר ה' סלחתי כדברך', פרשת ציצית הנאמרת בקריאת שמע.
י"ג. הפרשת חלה 'ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה'. עריסה היא עיסה ובצק.
י"ד. 'ויהושע בן נון וכלב בן יפונה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם', 'ועשו להם ציצית כל כנפי בגדיהם לדורותם... ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
