ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
כא אָמַר הֶחָבֵר: זֶה וְהַדּוֹמֶה לוֹ הוּא מִמַּה שֶּׁטּוֹבָה הַחֲקִירָה עָלָיו, וְעַל אֵיכוּת דִּינֵי ה' בַּעֲבָדָיו, וְהִתָּלוֹתָם בְּמַה שֶּׁתְּלָאָם הַנָּבִיא מִהְיוֹתוֹ פּוֹקֵד עֲווֹן אָבוֹת עַל בָּנִים לְשׂוֹנְאָיו וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לָאֲלָפִים לְאוֹהֲבָיו וּלְשׁוֹמְרֵי מִצְווֹתָיו, וְהַעֲמָדַת כֹּל חֵטְא מוּל עָנְשׁוֹ מִמַּה שֶּׁבָּא בַּמִּקְרָא וּבְמָסֹרוֹת הַחֲכָמִים, וּמַה מִּזֶּה יִמָּחֵל בִּתְשׁוּבָה וּמַה לֹּא יִמָּחֵל, וּתְנָאֵי הַתְּשׁוּבָה, וּמַה שֶּׁיָּבוֹא מִן הַיִּסּוּרִים עַל דֶּרֶך הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִינָה, וְעַל דֶּרֶך הַפֵּרָעוֹן עַל חֵטְא קוֹדֵם, וְעַל דֶּרֶך הַתְּמוּרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְעַל דֶּרֶך הַתְּמוּרָה בָּעוֹלָם הַבָּא, אוֹ בִּגְלַל חֶטְאֵי אָבוֹת, וּמַה שֶּׁיָּבוֹא מִן הַטּוֹבָה בַּעֲבוּר זְכוּת קוֹדֶמֶת, אוֹ בִּגְלַל זְכוּת אָבוֹת, אוֹ לְנִסָּיוֹן וְלִבְחִינָה, וְהִמָּזֵג אֵלֶּה הָאֳפָנִים, וְזוּלָתָם מִמַּה שֶׁבֵּרוּרוֹ סָתוּם. וְכִמְעַט שֶׁיִּתְגַּלּוּ עִם הַחֲקִירָה רֹב הַסִּבּוֹת לְצַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, וּמַה שֶּׁלֹּא יִתְגַּלֶה יִכָּנַע בּוֹ אֶל חָכְמַת ה' וְצִדְקוֹ, וְיוֹדֶה הָאָדָם בְּסִכְלוּתוֹ בְּאֵלֶּה הַסִּבּוֹת הַנִּגְלוֹת, כֹּל שֶׁכֵּן הַנִּסְתָּרוֹת.
וְכַאֲשֶׁר יַגִּיעַ בְּעִיּוּנוֹ אֶל הָעֶצֶם הָרִאשׁוֹן וּמַה שֶּׁיְּחֻיַּב לוֹ מִן הַתְּאָרִים, יִפְרשׁ מִמֶּנּוּ, וְיִרְאֶה כִּי מִתַּחְתָּיו מְחִצַּת אוֹר מְסַנְוֶרֶת אֵת הָרְאִיָּה, וְתִבָּצֵר מִמֶּנּוּ הַשָּׂגָתוֹ לְקֹצֶר רְאִיָּתֵנוּ וּתְפִישָׂתֵנוּ, לֹא לְהִסָּתְרוֹ וְלֹא לְחֶסְרוֹנוֹ, כִּי הוּא יוֹתֵר זוֹהֵר וּמְפֻרְסָם וְגָלוּי אֵצֶל בַּעֲלֵי הָרְאִיָּה הַנְּבוּאִית מִשֶּׁיִּצְטָרֵך בּוֹ לַהֲבָאַת רְאָיָה. וְתַכְלִית הַכָּרָתֵנוּ אֲמִתָּתוֹ, שֶׁנַּכִּיר בַּטִּבְעִיּוֹת מַה שֶּׁאֵין בּוֹ סִבַּת דָּבָר מִן הַטְּבָעִים, וּלְפִיכָך נְיַחֲסֵהוּ אֶל כֹּחַ שֶׁאֵינוֹ גַּשְׁמִי אֶלָּא אֱלֹהִי, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר גָּלֵינוּס בַּכֹּחַ הַמְצַיֵּר, וְנוֹתֵן לוֹ יִתְרוֹן עַל שְׁאָר הַכֹּחוֹת, וְרוֹאֶה שֶׁאֵינֶנּוּ מֵחֲמַת הַמֶּזֶג אֶלָּא לְעִנְיָן אֱלֹהִי, וּבַנִּפְלָאוֹת — שֶׁנִּרְאֶה הִפּוּך הָעֲצָמִים, וְשִׁנּוּי הַמִּנְהָגִים, וְהַמְצָאַת נִמְצָאִים שֶׁלֹּא הָיוּ, לְלֹא תַּחְבּוּלָה קוֹדֶמֶת. וְזֶהוּ הַהֶבְדֵּל בֵּין מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי משֶׁה וּבֵין מַעֲשֵׂה הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם, אֲשֶׁר אִלּוּ הָיוּ בּוֹדְקִים אַחֲרֵיהֶם הָיוּ מוֹצְאִים הַתַּחְבּוּלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יִרְמְיָהוּ: "הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יֹאבֵדוּ", כְּלוֹמַר, אִם תִּפְקֹד אוֹתָם וְתִבְדֹּק אַחֲרֵיהֶם, יִהְיוּ לְאַיִן, כְּדָבָר מְרֻמֶּה. וְהָעִנְיָן הָאֱלֹהִי כֹּל מַה שֶּׁתִּבְדֹּק אַחֲרָיו תִּמְצָאֵהוּ כַּזָּהָב הַטָּהוֹר. וְכַאֲשֶׁר נַגִּיעַ אֶל הַמַּדְרֵגָה הַזֹּאת, נֹאמַר שֶׁיֵּשׁ שָׁם בְּלִי סָפֵק דָּבָר שֶׁאֵינוֹ גַּשְׁמִי מַנְהִיג אֵת כֹּל הַגַּשְׁמִיִּים, יִלְאוּ שְׂכָלֵינוּ מִלְּחָקְרוֹ, וּלְפִיכָך נִתְבּוֹנֵן בִּפְעֻלּוֹתָיו וְנֵעָצֵר מִלְּתָאֵר עַצְמוֹ, כִּי אִלּוּ הִשַּׂגְנוּ אֲמִתָּתוֹ הָיָה זֶה חֶסְרוֹן בּוֹ.
___________________________
התמורה בעולם הזה – הצדיק שמקבל עונשו בעולם הזה. התמורה בעולם הבא – הרשע שמקבל את שכרו בעולם הזה במקום בעולם הבא. והמזג – הרכבה של כמה סיבות. וזולתם – דברים נוספים. הסיבות הנגלות – שנזכרו לעיל למה שארע לאדם טוב או רע. העצם הראשון – ה'. שאין בו סבת וכו' – אינו מוסבר באמצעות חוקי הטבע. גלינוס – פילוסוף מפורסם. הכח המציר – כוח התפיסה האנושית. ובנפלאות – מוסב על "תכלית הכרתנו אמיתתו". מלתאר עצמו – מלתת תארים המגדירים את ה'.
ביאורים
בתחילת המאמר החמישי, העלה המלך בפני החבר את רצונו להכיר את המחקר הפילוסופי המוכיח את מציאות הבורא וסדר הבריאה על פי השכל. החבר עצמו סבור שהעיסוק הזה מיותר, כיוון שהדרך הבטוחה והוודאית ביותר להכיר במציאות הבורא היא על פי המסורת היהודית המעידה על התגלות ה' לעם ישראל. כעת מבחין החבר בין שני תחומי מחקר ביחס לאלוהות:
א. הבורא מצד עצמו : בתחום הזה הדלת נעולה בפני השכל, ואין לו כל מגע ויכולת הבנה. אדרבה, לו השכל היה משיג את ה', זה היה מעיד על חיסרון באלוהות שניתנת לקליטה בכלי קיבול אנושי. הדרך היחידה להשגת ה' עצמו היא בנבואה שמעניקה לנביא הכרה בהירה על עצמיות ה'. לכל היותר, השכל יכול להגיע למסקנה שישנו כוח על טבעי שפועל בעולם, וזה בשתי דרכים: 1. על ידי התבוננות בכוח העל טבעי שמעצב את דרגת החיים של כל נברא. 2. על פי נסים שאירעו לעם ישראל, כיוון שהנסים פורצים את גבולות הטבע, ומעידים על כך שיש יוצר לטבע ובידו לשנות אותו כרצונו.
ב. השגחת הבורא בעולם : בתחום הזה מודה החבר שצריך לחקור ולהעמיק כדי להתמודד עם קושיות שונות שעלולות לערער את האמונה, כמו 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו' ביחס לצדק של מערכת השכר והעונש. צריך להבין את סוגי החטאים השונים והעונשים המתאימים להם; את התנאים המאפשרים לחזור בתשובה, ואת אופן הכפרה של התשובה על החטאים; את אופי השכר והעונש שמקבל האדם, ואת הסיבות שבגללן הוא זוכה לשכר או לעונש.
לפי הדרך שמתווה החבר, העיסוק בלימוד אמונה צריך להתרכז בקשר שבין ה' לבין העולם, ובמשמעות שמעניקה האמונה לחיים שלנו ולניסיונות המלווים אותם. הלימוד במהות האלוהות, כל זמן שהנבואה נעדרת, אינו בתחום העיסוק שלנו.
הרחבות
* הגבלת החקירה האנושית
וְכַאֲשֶׁר יַגִּיעַ בְּעִיּוּנוֹ אֶל הָעֶצֶם הָרִאשׁוֹן וּמַה שֶּׁיְּחֻיַּב לוֹ מִן הַתְּאָרִים, יִפְרשׁ מִמֶּנּוּ. ההדרכה להגבלת החקירה בעניינים עליונים מובאת במשנה: "כל המסתכל בארבעה דברים רתוי (ראוי) לו כאילו לא בא לעולם: מה למעלה (למעלה מהרקיע), מה למטה (מהארץ), מה לפנים (מה היה לפני בריאת העולם), ומה לאחור (לאחר הקץ)" [חגיגה ב, א]. (פירוש המשנה מלוקט ממספר מפרשים).
הרמב"ם בפירושו למשנה מבאר, שהחקירה בדברים עליונים שאין לאדם יכולת להשיגם, מזיקה לשכלו ותביא אותו להבנות לא נכונות ולשיגעון, על כן ראוי לא לחקור בדברים עליונים אלו. ובספר במורה נבוכים כתב הרמב"ם עוד בעניין זה: "וכשתכריח עיניך ותפליג בעיון ותטרח לעיין...(ו)תסתכל בכתיבה דקה או פיתוח דק שאין בכוחך להשיגו, ותכריח ראותך לאמתו, לא ייחלש ראותך על זה אשר לא תוכל עליו לבד, אבל ייחלש גם כן על מה שבכוחך שתשיגהו, וייחלש ראותך ולא תראה מה שהיית יכול להשיג... וכן ימצא כל מעיין בחכמה מן החכמות עניינו בעניין המחשבה, כי אם ירבה המחשבה ויטריח כל רעיוניו, ייבהל ולא יבין אז אפילו מה שדרכו להבינו" [חלק א, לב]. היינו, המאמץ את שכלו בחקירות דברים שאין בכוחו להשיגם פוגם בכוח השכל.
ולסיכום העניין כתב הרמב"ם "ואין הרצון באלו הכתובים אשר אמרום... החכמים ז"ל לסתום שער העיון לגמרי ולבטל השכל מהשיג מה שאפשר להשיגו, כמו שיחשבו הפתאים... אבל כוונת כולם להגיד שיש לשכל האנושי גבול יעמוד אצלו" [מורה נבוכים שם].
שאלות לדיון
בדבריו מתאר החבר את מעלת הדמיון, ואומר שאצל הנביא יש לו יתרון על שאר הכוחות. איך נוכל לרומם את כוח הדמיון שלנו?
לדברי החבר ישנן סיבות רבות לייסורים. לפי זה, כיצד עלינו להתייחס למשככי כאבים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
