ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
המעבדה של כושרות מבצעת בדיקות סדירות ונרחבות לירקות אלו. בכדי לא להכנס לפרטים (המזעזעים למדי) נציין כי כמעט בכל ירקות העלים המפוקחים (שאמורים להיות נקיים מחרקים) שאנו בודקים, מתגלים חרקים בירקות. אמנם, הרבנות הראשית מתירה שיווק שכזה גם תחת המותג של ירק מפוקח, אך גם זאת כשמתמלאים התנאים הבאים:
ראשית, על השקית חייבת להיות הנחיה ברורה שיש להשרות את היר במי סבון ולשטוף אותו היטב תחת זרם מים חזק. בנוסף, קיימת הגבלה לכל סוג ירק ביחס לכמות ולסוג החרקים שיתכן שיופיעו על הירק (כדוגמא, מותר שיהיו בחסה 5 חרקים היורדים בהשריה ובשטיפה). בסופו של דבר, אם כללים אלו נשמרים, לאחר ביצוע הנחיות הנקיון, הירק אמור להיות נקי באמת מכל חרק שהוא. חשוב להכיר את הנתונים והמציאות הזו, כדי להבין שההנחיות המופיעות על השקית אינן בגדר המלצה אלא חלק בלתי נפרד מהיכולת שלנו לאכול ירקות עלים אלו.
השימוש בתיבול הסלט בלימון או במיץ לימון שכיח מאוד. את הלימון, כשאר פירות העץ, יש לרכוש ממקום המפוקח על קיום מצוות התלויות בארץ ("ללא חשש טבל וערלה"). בנוסף, על קליפת הלימון, ככל אחיו ממשפחת ההדרים, יופיעו לעיתים כנימות (הנראות כמו פסיק בצבע שחור או חום), הנראות בפועל כמעין מגן שהכנימה יוצרת ומתפתחת תחתיו (לכן היא נקראת "כנימת מגן"). אמנם הלימון הוא הנקי ביותר מבין ההדרים, אך מאחר והנגיעות קיימת, יש להשתמש בקליפת הלימון רק לאחר התבוננות בו והסרת הנקודות השחורות שעליו.
לצורך התיבול ובהוספת מרכיבים רבים ומיוחדים, פעמים רבות יש צורך במוצרים המיובאים מחו"ל. לעיתים, בסופרים יוקרתיים קל יותר למצוא מוצרי יבוא יותר מאשר מוצרים ישראליים. מציאות זו הולידה בעיות כשרות קשות. בראש ובראשונה, בעית זיופי הכשרות המצויה מאוד במוצרי חו"ל, שהוזכרה בגליונות אלו גם בעבר. שנית, רמת הכשרות של מערכות הכשרות הפועלות בחו"ל נמוכה לאין ערוך מרמת הכשרות בארץ. בחו"ל מסתמכים פעמים רבות על קולות בהלכה, שאף מערכת כשרות בארץ לא תעלה על דעתה להקל בכך. דוגמאות לכך: שימוש בחלב גוי ניגר (ולא רק באבקה), איסור חדש, חרקים, ביטולים בתערובות איסור ובוודאי בנושא של בישול עכו"ם.
כיום, הרבנות הראשית לישראל מאשרת כמעט כל מערכת כשרות אמיתית הקיימת בחו"ל, ולכן על האריזות יופיע הכיתוב "באישור הרבנות הראשית לישראל". דא עקא, שלקונה הפשוט אין שום דרך לדעת מהי רמת הכשרות של המוצר או על אילו קולות הלכתיות הסתמכו המשגיחים. המשמעות היחידה היא, שיש גורם כשרות כלשהו ברחבי העולם, שבדק את המוצר והתיר את השימוש בו. אם מבינים שהרבנות הראשית מנפיקה כ-30,000 אישורי כשרות בשנה למוצרים מחו"ל המגיעים לחנויות, אפשר לומר שזהו פיצוץ אוכלוסין של מוצרים שאין אנו יכולים לדעת באמת מהי רמת הכשרות שלהם (ועוד לא הזכרנו את העדיפות בחיזוק הכלכלה הישראלית, בפרט בימים לא קלים, שבהם קורסות מערכות כלכליות ברחבי העולם, ה' יצילנו מכך).
בשורה התחתונה, בוודאי שמומלץ לצרוך מוצרים עם הכשרים טובים שרמתם והקפדתם ידועה ומוכרת.
באדיבות: כושרות יעוץ והכוונה בכשרות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
